ג'ון בנט לוז
 | |
| לידה |
28 בדצמבר 1814 הרטפורדשייר, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| פטירה |
31 באוגוסט 1900 (בגיל 85) הרטפורדשייר, הממלכה המאוחדת |
| ענף מדעי | כימיה אגרונומית |
| מקום מגורים | אנגליה |
| מקום קבורה |
St Nicholas Church, Harpenden |
| מקום לימודים |
|
| פרסים והוקרה |
|
| בן או בת זוג |
Caroline Fountaine (28 בדצמבר 1842–?) |
| צאצאים |
Caroline Lawes, Charles Bennett Lawes |
| תרומות עיקריות | |
| המצאת הדשן הכימי | |
  | |
סר ג'ון בנט לוז (באנגלית John Bennet Lawes), 28 בדצמבר 1814 רות'מסטד (Rothamsted), הרטפורדשייר - 31 באוגוסט 1900 רות'מסטד. הקים חוה חקלאית נסיונית, מהראשונות בעולם, בה פיתח לראשונה סופרפוספט שהיווה התחלה של תעשיית הדשנים הכימיים.
קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנם היחיד של מריאן ג'ונסטון[1] וג'ון בנט לוז, שהיה בעליה של אחוזה משפחתית בשטח של כ-1000 אקרים (שהם כ-4000 דונם). למד באיטון קולג' ואחר כך בברייזנוז קולג' (Brasenose College) באוקספורד. עם מות אביו ב-1822 ירש את אחוזת המשפחה, שם הקים ב-1843 את החווה החקלאית הניסיונית שהייתה בין הראשונות בעולם (נראה שרק חווה נסיונית באלזס קדמה לה). ב-1846 נבחר כעמית ב"אגודה המלכותית האנגלית לאגרונומיה" ב-1848 נבחר למועצת האגודה, בהמשך מילא שם תפקידים בכירים נוספים. ב-1854 נבחר לעמית של החברה המלכותית. ב-1867 זכה, יחד עם שותפו למחקר ג'וזף הנרי גילברט, במדליה המלכותית בעבור מחקריהם באגרונומיה כימית. ב-1882 קיבל תואר ברונט. ב-1889 הקים את "הקרן החקלאית של לוז" במטרה להבטיח את המשך פעילות החווה הניסיונית.
פעילותו המדעית[עריכת קוד מקור | עריכה]
את הניסויים בהשפעת סוגי דשן שונים התחיל בעציצים. הניסויים בעציצים נערכו בשנים 1837 עד 1839 ובהם התגלתה לראשונה ההשפעה החיובית של דישון לפת בדשן כימי שהוכן בעיבוד של פוספאט עם חומצה גופרתית. בשנים 1840 ו-1841 עבר לניסויים בקנה מידה נרחב בשדות האחוזה. בעקבות ההצלחה גם בניסויים אלו הוציא ב-1842 פטנט על הדשן שגילה. ופתח את המפעל הראשון בעולם לייצור דשנים. ב-1846 רכש מג'יימס מארי, מתחרהו בייצור דשן כימי, את הפטנט שלו.
הדעה המקובלת מיחסת את המצאת הדשן הכימי לג'ון בנט לוז, אולם נראה שהרופא האירי ג'יימס מארי[2].הקדים אותו בלמעלה משני עשורים.
ב-1843 צרף אליו את הכימאי ד"ר ג'וזף הנרי גילברט. שותפות מדעית זו, שנמשכה עשרות שנים, התרכזה בעיקר בגידולי שדה ובהזנת בעלי חיים. את תוצאות מחקריו פרסם, החל משנת 1847, בעיקר בג'ורנל של האגודה המלכותית האנגלית לאגרונומיה (Journal of the Royal Agricultural Society of England) . בסך הכל פרסם 130 מאמרים ותזכירים.
בשנת 1842 נישא לקרוליין פונטיין[3]. ב-1843 נולד בנם היחיד צ'ארלס בנט לוז.
נפטר ב-31 באוגוסט 1900.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קורות חייו במאמר הספד בטיימס של לונדון מיום 1 בספטמבר 1900
- ג'ון בנט לוז, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ג'ון בנט לוז, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
