ג'ון א. מארש
 | |||||||
| ג'ון א. מארש | |||||||
| לידה |
7 באוגוסט 1926 ווינצ'סטר, וירג'יניה, ארצות הברית | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
4 בפברואר 2019 (בגיל 92) ראפין, וירג'יניה, ארצות הברית | ||||||
| שם מלא | ג'ון אוטו מארש הבן | ||||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||||
| מקום קבורה | ניומרקט, וירג'יניה, ארצות הברית | ||||||
| השכלה |
| ||||||
| מפלגה |
 המפלגה הדמוקרטית (טרם 1980) המפלגה הרפובליקנית (מאז 1980) | ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
  | |||||||
ג'ון אוטו מארש הבן (באנגלית: John Otho Marsh Jr.; 7 באוגוסט 1926 - 4 בפברואר 2019) היה פוליטיקאי אמריקאי ומרצה שלא מן המניין בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת ג'ורג' מייסון (אנ').[1][2][3] הוא כיהן כמזכיר הצבא של ארצות הברית בין השנים 1981–1989 וכחבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם וירג'יניה בין השנים 1963–1971.[1]
ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ג'ון מארש נולד בווינצ'סטר, וירג'יניה. הוא למד בבית הספר התיכון של הריסונבורג.[4] ב-1944 הוא התגייס לצבא ארצות הברית ובמלחמת העולם השנייה הוא נבחר להכשרה בבית הספר למועמדים לקציני חיל רגלים וסיים אותה כלוטננט משנה בנובמבר 1945 והוצב בצבא הכיבוש בגרמניה, בו הוא שירת בשנים 1946–1947.[4][5] לאחר מכן ועד 1951 הוא שירת בכוחות המילואים של הצבא.[4]
ב-1951 סיים מארש את לימודיו באוניברסיטת וושינגטון ולי, שם הוא היה חבר באחוות פי-קאפא-פסי.[1][4] באותה שנה הוא נכנס למשמר הלאומי בווירג'יניה וב-1964 הוא סיים את בית הספר לצניחה צבאית. ב-1976 הוא פרש מהצבא בדרגת לוטננט קולונל.[4]
במקביל, ב-1952 התקבל מארש ללשכת עורכי הדין של וירג'יניה והחל לעסוק בעריכת דין בסטרסבורג, וירג'יניה, שם הוא שימש כשופט עירוני. בין השנים 1954–1952 הוא שימש כתובע העירוני של ניו מרקט.[4]
חבר בית הנבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בין השנים 1963–1971 כיהן מארש כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית כנציג המחוז השביעי של וירג'יניה מטעם המפלגה הדמוקרטית.[1] בתקופת כהונתו הוא השתתף בלחימה במלחמת וייטנאם למשך חודש מבלי לגלות לחבריו לנשק שהוא חבר הקונגרס.[6] מארש היה הדמוקרט האחרון שייצג את מחוז הבחירה הזה, שהשתרע מווינצ'סטר ועד מנסס ומשארלוטסוויל ועד פרדריקסבורג. מחוז זה, שהיה מחוז הבית של הסנאטורים הארי פ. בירד האב והארי פ. בירד הבן, התרחק משורשיו הדרומיים הדמוקרטים למשך זמן מסוים. תושבי המחוז התפצלו בהצבעתם מאז שנות ה-30, אף על פי שהמחוז המשיך לבחור בדמוקרטים שמרנים כמו מארש. עם סיום כהונתו של מארש כנציג המחוז, נבחר במקומו הרפובליקני, חבר הסנאט של וירג'יניה, ג'. קנת רובינסון, שייצג את רובו של מערב המחוז, והייצוג של המחוז על ידי הרפובליקנים המשיך ברציפות עד 1993.
בממשל פורד[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1973 מונה מארש כסגן מזכיר ההגנה. בינואר 1974 הוא מונה כיועץ לביטחון לאומי לסגן הנשיא ג'רלד פורד.[1] כאשר היה פורד לנשיא, התמנה מארש כיועץ לנשיא ברמת חבר הקבינט.[2] הוא נחשב לאחד מהיועצים הבכירים של הנשיא פורד לצדם של הנרי קיסינג'ר, דונלד ראמספלד ופיליפ ו. באקן.[7]
מזכיר הצבא[עריכת קוד מקור | עריכה]
בין השנים 1981–1989 כיהן מארש כמזכיר הצבא של ארצות הברית בממשלו של הנשיא רונלד רייגן.[1] הוא ניהל את הבנייה מחדש של צבא ארצות הברית באמצעות הגדלת תקציבו ב-30%. הוא תמך בהרחבתם של הכוחות המיוחדים בעקבות מבצע טופר העיט ב-1979.[8]
מארש היה מעורב בשכנוע הקונגרס לתמוך בהצבתם של טילי פרשינג 2 בגרמניה. צעד זה מוזכר בדרך כלל כסיבה העיקרית להסכמתה של ברית המועצות להסכם פירוק נשק גרעיני לטווח בינוני.[8]
כשסיים מארש את כהונתו לאחר שמונה שנים ושישה חודשים הייתה זו תקופת הכהונה הארוכה ביותר מכל אלו של מזכירי הצבא.[8] על תקופה זו הוא אמר, "לא הפכתי למזכיר הצבא כדי להיות רככוכי וחצי ביישן שמתנצל על תפקודו של צבא ארצות הברית בווייטנאם, שכן לא היה צורך בשום התנצלות".
שנותיו האחרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר פרישתו מתפקיד מזכיר הצבא נבחר מארש לשמש כיושב ראש המועצה למדיניות כוחות המילואים, תפקיד בו הוא שימש עד 1994. בהמשך הוא שימש כיושב הראש וכמנהל הכללי בפועל של נובקס, חברת תרופות,[2] ובסופו של דבר הוא היה חבר בדירקטוריון שלה.[9] מארש היה איש סודו של דיק צ'ייני כאשר הוא היה סגן הנשיא.[6]
בין השנים 1998–1999 שימש מארש כפרופסור אורח במכון הצבאי של וירג'יניה ולאחר מכן ועד שנת 2000 כמרצה שלא מן המניין למשפטים בקולג' ויליאם ומרי.[1] בעת מותו בשנת 2019 הוא לימד קורס בנושא טכנולוגיה, טרור וחוקי הביטחון הלאומי באוניברסיטת ג'ורג' מייסון.[1][10]
ב-2007, כאשר הפך מצב המאושפזים במרכז הרפואי של הצבא על שם וולטר ריד למקור לדאגה ברמה לאומית, מונו מארש ומזכיר הצבא לשעבר טוגו וסט על ידי מזכיר ההגנה רוברט גייטס כצוות בדיקה עצמאי שיחקור את הכשלים הרפואיים והניהוליים שם. בין ההמלצות הרבות שלהם הייתה ההמלצה לסגור את המחלקה לקשישים ולהעביר שירותים רפואיים מסוימים למה שהיה אז המרכז הרפואי הלאומי של הצי בבת'סדה, מרילנד.[11] מארש גם היה חבר בארגון "מרקל" לטכנולוגיה, רפואה וביטחון.[3]
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מארש התגורר עם רעייתו בעיר הולדתו, וינצ'סטר. נולדו להם שלושה ילדים ושבעה נכדים.
ג'ון מארש נפטר בעיירה ראפין, וירג'יניה, ב-4 בפברואר 2019 בגיל 92, מסיבוכים של אי-ספיקת לב.[12]
בנו של מארש, ג'ון "רוב" אוטו מארש השלישי, התגייס לצבא ארצות הברית ב-1974 והשתחרר ב-1996 בדרגת מייג'ור. הוא נודע כמי ששימש כחובש במהלך קרב מוגדישו ב-1993. הוא ורב-סמל דון הצ'ינסון ניסו להציל את הפצוע האנוש רב-סמל ראשון טימותי "גריץ" מרטין. רוב מארש נפצע קשה ממתקפת מרגמות ב-6 באוקטובר שבה נהרג רב-סמל מאט ריירסון. רוב מארש עוטר בלגיון ההצטיינות, בכוכב הארד, בלב הארגמן, במדליית השירות הביטחוני הראויה לשבח ובמדליית השירות הראוי לשבח. כיום הוא עובד כרופא במידלברוק, וירג'יניה.[13]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ג'ון א. מארש באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
- ג'ון א. מארש, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 George Mason Law biography Archived October 2, 2008, at the Wayback Machine
- ^ 1 2 3 "Forbes profile". Archived from the original on April 13, 2011.
- ^ 1 2 MARKLE
- ^ 1 2 3 4 5 6 Bell, William Gardner (1992). "John Otho Marsh, Jr.". Secretaries of War and Secretaries of the Army. United States Army Center of Military History. CMH Pub 70-12.
- ^ Homeland Security Policy Institute. "Who We Are". Archived from the original on July 17, 2013.
- ^ 1 2 John Otho Marsh Jr. - Chairman (1989 - 1994), Reserve Forces Policy Board, U.S. Department of Defense.
- ^ Prados, John (2006). Lost Crusader: The Secret Wars of CIA Director William Colby. Oxford University Press, p. 313
- ^ 1 2 3 "Remembering Reagan's Army Secretary, John O. Marsh Jr". Daily Signal. February 4, 2019.
- ^ Novavax Board of Directors Archived December 14, 2011, at the Wayback Machine
- ^ George Mason course Archived May 26, 2011, at the Wayback Machine
- ^ Wounds, real and political', in The Washington Times, July 2, 2007
- ^ "John O. Marsh Jr., Ex-Army Chief and Presidents' Adviser, Dies at 92". The New York Times. February 4, 2019.
- ^ "Former Delta Force doctor named top rural physician in America". Stars and Stripes.
.svg)