ג'וליס (נפת עזה)

ג'וּליס (יישוב לשעבר)
جولس
טריטוריה המנדט הבריטיהמנדט הבריטי המנדט הבריטי
מחוז מחוז עזה
נפה נפת עזה
שפה רשמית ערבית
תאריך ייסוד לפני המאה ה-17
שטח 13,584[1] דונם עות'מאני (1945)
סיבת נטישה מלחמת העצמאות
תאריך נטישה יולי 1948
יישובים יורשים מושב הודיה
דת מוסלמים
אוכלוסייה
 ‑ ביישוב לשעבר 1,030[1] (1945)
קואורדינטות 31°40′54″N 34°39′13″E / 31.68174444°N 34.65351667°E / 31.68174444; 34.65351667 
אזור זמן UTC +2
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'וּליסערבית: جولس) היה כפר ערבי ששכן במישור החוף הדרומי, צפונית-מערבית לקיבוץ נגבה, על צומת דרכים אסטרטגי (כיום צומת הודיה).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכפר היה מיושב במאה ה-15. בשנת 1472/1473 הקדיש הסולטאן הממלוכי קאיתבאי את הכפר לטובת מדרסה בירושלים.[2]

בתקופה העות'מאנית השתייך הכפר לליווא של עזה.

החוקר ויקטור גרן ביקר בכפר בשנת 1863 ומצא בו כחמש מאות תושבים. הקרן לחקר ארץ ישראל ביקרה בכפר ב-1882 ודיווחה שרוב בתיו עשויים טיט ובדרומו באר מים.[3]

בתקופת המנדט הבריטי השתייך הכפר לנפת עזה ושכן כ-26.5 קילומטרים צפונית-מזרחית לעיר עזה. על פי סקר הכפרים 1945 בארץ ישראל מנה 1030 נפשות.[1] בשנת 1937 הוקם בכפר בית ספר. במהלך מלחמת העולם השנייה סללו הבריטים כביש שעבר בכפר וחיבר אותו לכביש החוף. כמו כן הקים הצבא הבריטי מחנה סמוך לכפר על מנת להבטיח שליטה בכביש.

במלחמת העצמאות נכבש הכפר בקרב ג'וליס, שנערך ב-10 ביולי 1948, במהלך קרבות עשרת הימים.

לאחר מלחמת העצמאות הוקם בשנת 1949, דרומית-מערבית למרכז הבנוי של ג'וליס, על אדמותיו החקלאיות, מושב הודיה. בתי ג'וליס פוצצו, ובמקומם הקימה הקרן הקיימת לישראל חניון פיקניק (חניון הודיה). במקום נמצא שלט הסבר על קרבות ג'וליס ושרידי בית הבאר של הכפר. סמוך לו נמצא מחנה עמנואל הידוע כ"מחנה ג'וליס".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'וליס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 נתונים מסקר הכפרים (1945), שהוצגו מחדש בספר Hadawi, Village statistics 1945, Classification of Land and Area Ownership in Palestine, Beirut, 1970, ומהספר נסרקו לאתר PalestineRemembered.com.
  2. ^ Roy Marom; Itamar Taxel, Ḥamāma: The historical geography of settlement continuity and change in Majdal 'Asqalān's hinterland, 1270 - 1750 CE, Journal of Historical Geography 82, 2023-01-01, עמ' 58
  3. ^ [1]