ג'וליה בוטרוס

**ג'וליה בוטרוס**
**جوليا بطرس**
לידה	1 באפריל 1968 (בת 56); ביירות, לבנון
מוקד פעילות	לבנון
תקופת הפעילות	מ-1968
עיסוק	זמרת
סוגה	מוזיקה ערבית
שפה מועדפת	ערבית
בן או בת זוג	Elias Bou Saab
פרסים והוקרה	מסדר הארז (2007)
	האתר הרשמי

ג'וליה בוטרוס (בערבית: جوليا بطرس, תעתיק מדויק: ג'וליא בטרס) (נולדה ב-1 באפריל 1968) היא זמרת ופעילת שמאל לבנונית נוצרייה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'וליה בוטרוס נולדה למשפחה נוצרית מרונית בביירות, בירת לבנון. לאביה יש שורשים מעיר צור בלבנון ואמה במקור ממשפחה ארמנית פלסטינית שהגרה ללבנון. היא התחנכה בבית ספר נוצרי השייך לרשת בתי הספר של "האחיות רוסרי" ושרה במקהלה הבית-ספרית. אביה היה במאי ידוע וביים את מחזותיה של פיירוז, והיה מקורב למשפחת רחבאני. בוטרוס נהגה להאזין למוזיקת בלוז, ובנעוריה היא ואחיה, המשורר זיאד בוטרוס, הושפעו רבות מיצירותיו של זיאד רחבאני, השפעה זו ניכרת ביצירותיה הראשונות של בוטרוס. כמו כן, מלחמת האזרחים הלבנונית אשר פרצה כאשר הייתה בוטרוס בת 7, השפיעה רבות על בוטרוס גם כן. השפעה זו ניכרת הן בטקסטים של שיריה והן בעמדה הפוליטית אותה אימצה כשבגרה.

את הקריירה המוזיקלית שלה החלה בוטרוס בגיל צעיר. את שירה הראשון, "A Maman", המוקדש לאמה, הקליטה בשנת 1980, בגיל 12, בסטודיו של אליאס רחבאני, שנחשב אז ליוקרתי מאוד. בגיל 14, הקליטה בוטרוס שיר נוסף, "C’est La Vie" ("אלה החיים"), אשר נכתב, הולחן והופק על ידי אליאס רחבאני. את אלבומה הראשון, "שקעה שמש האמת" (בערבית: غابت شمس الحق, תעתיק מדויק: ע'אבת שמס אלחק), הוציאה בגיל 17. שיר הנושא באלבום, "שקעה שמש האמת", נכתב על ידי נביל אבו עבדו והולחן על ידי אחיה, וקרא לשלום עולמי וצדק חברתי. שיר זה הפך למזוהה ביותר עם בוטרוס והביא לה פרסום רב ברחבי העולם הערבי. מספר מדינות הוא אף הוכנס לתוכנית הלימודים בבתי הספר.

במהלך הקריירה שלה הוציאה בוטרוס עשרה אלבומים, כאשר שיא הצלחתה היה בשנות התשעים המוקדמות. היא ידועה בקולה הגבוה ובהופעותיה העוצמתיות. בנוסף לשירים בערבית, היא הקליטה בעבר מספר שירים בצרפתית. היות שהיא מחשיבה עצמה לפטריוטית לבנונית, היא מקפידה לשיר בניב הלבנוני ושיריה הם שירי משוררים לבנוניים. בוטרוס ידועה כזמרת פוליטית אשר חלק גדול משיריה הם שירים פוליטיים ופטריוטיים. בוטרוס סיפרה כי מלחמת האזרחים הלבנונית השפיעה עליה רבות, השפעה אשר ניכרת בטקסטים של שיריה בתחילת דרכה המוזיקלית.

ב-1996 נישאה בוטרוס לאליאס בּוּ סעב, סגן נשיא האוניברסיטה האמריקאית בדובאי, ובשנת 1997 נולד בנם, סאמר.

דעותיה הפוליטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוטרוס משתייכת לשמאל הלבנוני, והיא פעילה פוליטית וחברתית. על רקע היותה פעילה פרו-סורית, היא הוזמנה להופיע בפני נשיא סוריה, בשאר אל-אסד. בעברה, הביעה בוטרוס תמיכה במפלגת השמאל הרדיקלית "המפלגה הסורית הסוציאליסטית הלאומית" (SSNP), אשר מושתתת על ערכי קומוניזם ופן ערביות, ויש המחשיבים אותה לפשיסטית. גורמים לבנוניים שונים ביקרו את בוטרוס על תמיכתה במפלגה זו, ומספר תנועות נוצריות, ביניהן מפלגת הכתאיב, קראו להחרים אותה. בוטרוס תומכת במישל עאון, מנהיג מפלגת הזרם הפטריוטי החופשי הפרו-סורית, ואף צִדדה במועמדותו לנשיאות כאשר תמה כהונתו של אמיל לחוד.

בוטרוס ידועה בדעותיה האנטי-ישראליות. עם נסיגת צה"ל מרצועת הביטחון בשנת 2000, הקליטה בוטרוס את השיר "לבנון ניצחה" (בערבית: انتصر لبنان, תעתיק מדויק: אנתצר לבנאן). במלחמת לבנון השנייה, התראיינה בוטרוס לאל-ג'זירה והביעה תמיכה בחזבאללה ובמזכ"ל הארגון, חסן נסראללה, והיא אחת מאנשי הציבור הנוצריים הבודדים אשר הביעו תמיכה פומבית בחזבאללה. את הכנסותיה מאלבומה האחרון, "אהוביי" (בערבית: أحبائي, תעתיק מדויק: אחבאאי), אשר חלק ממילותיו לקוחות מנאום אותו נשא חסן נסראללה ב-12 ביולי 2006, היא תרמה למשפחות ההרוגים במלחמה, ביניהם פעילי חזבאללה. על רקע מבצע עופרת יצוקה, ארגנה בוטרוס הפגנה רבת משתתפים באוניברסיטה האמריקאית בדובאי, בהפגנה נשאה בוטרוס, עטוית כאפייה, נאום בו הביעה תמיכה בפלסטינים, קראה ל"שחרור האדמות הפלסטיניות הכבושות" והתרעמה על אי-תמיכת האומה הערבית בפלסטינים.