ג'בלה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'בלה
جبلة
מדינה סוריהסוריה סוריה
מחוז מחוז לטקיה
נפה נפת ג'בלה
גובה 16 מטרים
אוכלוסייה ‏
 ‑ בעיר 75,505 (2012)
קואורדינטות 35°21′35″N 35°55′17″E / 35.359722222222°N 35.921388888889°E / 35.359722222222; 35.921388888889 
אזור זמן UTC +2
מפה

גַ'בְּלָה (בערבית: جبلة, מהשם הקלאסי Γάβαλα[1] או Gabala[2], כנראה במקור[3] מאוגריתית: 𐎂𐎁𐎓𐎍,[4] גבעל) היא עיר בסוריה, השוכנת על חוף הים התיכון, כ־25 ק"מ מצפון לבניאס וכ־25 ק"מ מדרום ללטקיה. נכון ל־2021 התגוררים בעיר כ־75,500 תושבים.[5]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העת העתיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוד ראשי
 ראו גם – תל טווייני
התיאטרון הרומי בג'בלה

גבלה הייתה מיושבת כבר מהאלף ה־2 לפנה"ס לפחות. העיר הייתה חלק מהממלכה האוגרתית – כנראה העיר גבעל (באוגריתית: 𐎂𐎁𐎓𐎍)[4] שהוזכרה בכתבי אוגרית.[3] בעת העתיקה גבלה הייתה עיר רומית חשובה, והיא נזכרה בתיאור פיניקיה אצל סטראבון[1] ופליניוס הזקן.[2] אחד השרידים מתקופה זאת הוא תיאטרון, שבו מקום לכ־7,000 צופים. ליד החופים נמצאו שרידים יותר עתיקים, מתקופת הברזל או מהתקופה הפיניקית.

במרחק של פחות מקילומטר אחד מן העיר שוכן תל ג'יבלה (Gibala), הידוע כיום כתל טווייני, עיר שהייתה מיושבת מהאלף ה־3 לפנה"ס ועד התקופה הפרסית.

ימי הביניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיר נמצאים מסגד הסולטן אבראהים בן אדהם (אנ'), מיסטיקן סופי שוויתר על כתרו והקדיש עצמו לתפילות למשך שארית חייו, וגם קברו.

בימי הביניים הייתה ג'בלה חלק מנסיכות אנטיוכיה, אחת המדינות הצלבניות, עד שנכבשה על ידי צלאח א־דין בשנת 1189 במהלך מסע הצלב השלישי. אחד מתושביה המפורסמים של העיר הוא הוגו מג'בלה (אנ'), בישוף העיר, שדיווח לאפיפיור אאוגניוס השלישי (אנ') על נפילת אדסה והיה ראשון הדוברים על הכומר יוחנן.

העת החדשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בג'בלה גדל עז א־דין אל־קסאם, שעל שמו נקראים הפלג הצבאי של חמאס – "גדודי עז א־דין אל־קסאם" וכן רקטות הקסאם, הנורות לעבר יישובים ישראליים סביב רצועת עזה. גם המשורר אדוניס נולד וגדל בג'בלה.

ב־23 במאי 2016 ביצע ארגון הטרור המדינה האסלאמית ארבעה פיגועי התאבדות בתוך ג'בלה, שעד לאירוע זה נותרה מחוץ להשפעה ההרסנית של מלחמת האזרחים בסוריה. בפיגועים נהרגו למעלה ממאה אנשים. הם כוונו ככל הנראה נגד העלווים הרבים המתגוררים שם.[6]

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרבית תושבי ג'בלה מתפרנסים מחקלאות, בעיקר מגידול עצי תפוז, לימון וזיתים. כמו כן קיימות חממות רבות לגידול ירקות באזורים הכפריים. במרכז העיר עובדים בעיקר במסחר, וישנם גם כמה מפעלים קטנים לייצור כותנה ומיץ תפוזים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'בלה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 סטראבון, גאוגרפיקה, 16.2.12 (ראו במקור היווני ובתרגום לאנגלית)
  2. ^ 1 2 פליניוס הזקן, תולדות הטבע, 5.19 (ראו במקור הלטיני ובתרגום לאנגלית)
  3. ^ 1 2 Gabriel Saadé, Note sur les tells archéologiques du royaume ougaritien, Syria. Archéologie, Art et histoire 67, 1990, עמ' 199 doi: 10.3406/syria.1990.7140
  4. ^ 1 2 KTU2 4.750, ובהטיית תואר "גבעלי": 4.33, 4.40, 4.51, 4.68, 4.177, 4.317 (פגום), 4.365, 4.380, 4.386, 4.693, 4.784 (לוח פגום)
  5. ^ Population of Jableh 2021
  6. ^ רועי קייס, יותר מ-100 הרוגים במתקפה נדירה על מעוזי אסד ורוסיה, באתר ynet, 23 במאי 2016
אנית "היפוס" (סוס) פיניקית ערים ומושבות פיניקיות
מפת ערי הפיניקים ומושבותיהם
כנען
ערי החוף אלת • רפיח • עזה • אשקלון • אשדוד • מחוז יבנה • יפו • תל מיכל • ארשף • אליכין • מגדל עבדעשתרת • תל מבורך • קרוקודילון • דאר • עתלית • קרתה • שקמונה • תל אבו הואם • בעל • תל בירה • עכו • כברי • אכזיב • חמון • צור • מחלב • צרפת • צידון • בארות • גבל • בתרון • טריפולי • אורתוסיה (אנ') • ערקת • צמר • מרימה (אנ') • מרת (אנ') • אַרְוָד • אנטי־ארוד • קרן • בלנאה • פלטוס (אנ') • גבעל • לאדכא • אוגרית־רמיתה • מוריאנדה (אנ')
פנים הארץ מרשה • ירושלם • שכם • כבול • מצפה ימים • קדש • תל אנפה • כמד • בעל־בקע
קיליקיה אזתודי • אדון • לארטס (אנ')
אי־כתיים/אלשי כתי • אדיל • תמש • לפש • פף • סלמיס • אמתוס (אנ')
יוון רודן • כפתור • אי־כתר (אנ') • סאמוס • קליסטה־תרה • תאסוס • עבדרת • אתונה • פיראוס • תבאי (אנ') • דמטריאס • קוס • אוליארוס (אנ') • פויניקוס (אנ')
מצרים תחפנחס • מף • איפסמבול
סיציליה צור הכוסים • אגרגנת • הראקליה מינואה • סלינוס (אנ') • מזר (אנ') • ליליבאיום • מטוא (אנ') • דרפנה • ארך (אנ') • ציץ • כפרא (אנ') • חמר (אנ') • ראש מלקרת • הנה
שרדן אולביה • פאולי ג'ריי (מארח?) (אנ') • כרלי • נורה (אנ') • ביתען (אנ') • סלכי (אנ') • אי נצים (אנ') • מונטה סיראי (אנ') • נאפוליס (אנ') • תרוס (אנ') • אלגרו
קורסיקה אלליה (אנ')
מצר מלקרת אנן • גול • אירנם • למפדוזה
צפון אפריקה תובקטיס • לפקי • ויעת, פילן, מעקר • צברתען • מנינקס • מקם חדש (אנ') • קפסה • תעינת (אנ') • ראש פה (אנ') • אכולה (אנ') • שטפשר (אנ') • תפסוס (אנ') • לפקי (תוניסיה) (אנ') • ראש פנת • אדרמת • מכתר (אנ') • תנסמת (צר') • אספיס (אנ') • כרכואן • קרתחדשת • עתקת • ראש אשמן (אנ') • עפון אקרא • תבגג • ווגה (אנ') • אלתברש (אנ') • בבעל (אנ') • תברכען (אנ') • תגרן (אנ') • עפון (אנ') • מלכא (אנ') • מקמא (אנ') • ראש כד (אנ') • כרטן • טפתען (אנ') • אי גלגל (אנ') • סראע (אנ') • תמכי (אנ') • ראש עז (אנ') • ראשיפיסיר (אנ') • אי אמן (אנ') • ראש כובב (אנ') • כש (אנ') • ראשוביקרי (אנ') • ראש גני (אנ') • אי כוסים • תיפאזה • אי חול (אנ') • גנגן (אנ') • קרתן (אנ') • כמא (אנ') • ראשגון (אנ') • ראש אדר • אבן חק (אנ') • חק ש עלשת • תיתגא (אנ') • יוליה קונסטנטינה זיליל (אנ') • לכש (אנ') • וולוביליס (אנ') • תומיאטרי (אנ') • תמדעת (אנ') • סלעת־שעלת (אנ') • אזמה (אנ') • ראשיביס • מוגדור • אגדר
אישפניה אליסובו • נמל חנבעל ונמל מגן • אוסונובה • טבירה (אנ') • אונובה • שפלה • קרת חמן (אנ') • קרת טובה • לבריחה (אנ') • אגדר • קרת (אנ') • מונס קלפה • קרו דל ווילאר (אנ') • מלחת • טוסקנוס (אנ') • צכץ • עבדרת (אישפניה) (אנ') • תותוגי (אנ') • תגלת (אנ') • קרתחדשת (אישפניה) • הרנא (אנ') • אקרה לאוקה • צוריכה (אנ') • טרקו
האיים הבלאריים איבשם (אנ') • מגן
עוד מסלת • אביניון • נים • אי נור • עשתרות (אנ') • תרשיש • אופיר • אימפריית קרתחדשת
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ג%27בלה&oldid=35099693"