ג'אם סשן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'אם סשן אופייני

ג'אם סשןאנגלית: Jam Session) או ג'אמינג (באנגלית: Jamming) הוא מפגש בין נגנים המנגנים יחד ללא תכנון או ארגון מוגדר מראש.

הג'אם ככלל נועד להנאתם של הנגנים יותר מאשר להופעה, ופעמים רבות משמש לפיתוח קטע מוזיקלי חדש, למציאת עיבוד מתאים או רק לשם פעילות חברתית מוזיקלית. הוא יכול להיות מבוסס על שיר קיים או על מהלך הרמוני מוסכם או מאולתר כולו מתחילתו ועד סופו.

את הג'אם מנגנים נגנים חובבים ומתחילים לשם תרגיל או לשם ההנאה ועד לנגנים מקצועיים המקליטים את הג'אם, עורכים אותו ומפיצים אותו.

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המונח הופיע במקור ב־1929 בהגדרה "קטע אלתור חופשי וקצר המבוצע על ידי כל ההרכב".[1]

המונח במשמעותו הרחבה כיום מתייחס לכל קטע המאולתר בהרכב, במיוחד אם הוא מושפע ממוזיקת הג'אז או הרוק.

ג'אמינג בג'אז[עריכת קוד מקור | עריכה]

סצנת הג'אז הניו יורקית במהלך מלחמת העולם השנייה הייתה מפורסמת בעבור הג'אמים הרבים שלה. אחד המקומות המפורסמים בהם ניגנו הוא "מינטונז פליי האוס" שעבד בשנות ה-40 וה-50 בניו יורק.

הג'אמים ב"מינטונז פליי האוס" היוו מפגש מוזיקלי מפרה שממנו יצאו נגנים מפורסמים כמו ת'לוניוס מונק שהיה פסנתרן הבית של המקום. אחד הדברים שהפכו את הג'אמים לאגדיים במינטונס היה התחרותיות של הג'אם, כל סולן עלה לנגן עם להקת הבית וניסה להתעלות על קודמיו. מתוך הג'אמים במינטונז נולד הבי בופ.

כיום יש מסעדות, ברים ומועדונים המחקים את המנהג ומארגנים ערבי ג'אם, לפעמים פתוחים ולפעמים להרכב המוזמן במיוחד.

ג'אמינג ברוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחד עם התפתחות יכולותיהם של מוזיקאי הפופ והרוק אנד רול בשנות ה-60 וה-70 הפך הג'אם לחלק בלתי נפרד מיצירת המוזיקה. להקות כמו קרים, The Jimi Hendrix Experience, גרייטפול דד ולהקת האחים אולמן היו מנגנות ג'אמים באורכים של מעל 15 דקות.

כמה ג'אמים מוקלטים ובולטים ברוק:

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'אם סשן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ jam Search, Online Etymology Dictionary