ג'אוצ'ינג

גָ'אוֹצִ'ינְג (נציבות עירונית)
肇庆
מראה העיר
מראה העיר
מראה העיר
מדינה הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין הרפובליקה העממית של סין
מחוז גואנגדונג
נפות בנציבות העירונית 7
ערים בנציבות העירונית 1
תאריך ייסוד המאה ה-2 לפנה"ס
שטח 14,891 קמ"ר
גובה 12 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בנציבות העירונית 4,113,594[1] (2020)
 ‑ במטרופולין 1,553,109 (2020)
 ‑ צפיפות 276.2 נפש לקמ"ר (2020)
קואורדינטות 23°03′00″N 112°28′00″E / 23.05°N 112.46666666667°E / 23.05; 112.46666666667 
אזור זמן UTC +8
http://www.zhaoqing.gov.cn/English

גָ'אוֹצִ'ינְגסינית מפושטת: 肇庆; בסינית מסורתית: 肇慶; בפין-יין: Zhàoqìng; מילולית: "תחילת האושר") היא נציבות עירונית[2] במחוז גואנגדונג שבדרום הרפובליקה העממית של סין. ע"פ מפקד האוכלוסין משנת 2020 אוכלוסיית הנציבות העירונית מנתה 4,113,594 תושבים, מתוכם 1,553,109 בשטח האורבני.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר ג'אוצ'ינג נוסדה כבסיס צבאי בתקופת שושלת צ'ין, לפני כ-2200 שנים. בתקופת שושלת האן (206 לפנה"ס- 220 לספירה) היה האזור מכונה גאויאו, ובמהלך ההיסטוריה שונה שמו פעמים נוספות עד שקיבל את שמו הנוכחי בתקופת שושלת צ'ינג.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'אוצ'ינג משתרעת על פני 14,891 קמ"ר במערב מחוז גואנגדונג במערב הדלתה של נהר הפנינה כ-110 ק"מ מערבית לבירת המחוז גואנגג'ואו, היא גובלת בפושאן מדרום-מזרח, בצ'ינגיואן (אנ') מצפון-מזרח, ביונפו (אנ') מדרום-מערב ובמחוז האוטונומי גואנגשי מצפון-מערב. העיר משתרעת על הגדה הצפונית של נהר השיג'יאנג הזורם ממערב למזרח. האזורים מדרום וממערב לג'אוצ'ינג הוא מישוריים בעוד שהאזורים מדרום וממזרח לעיר הם הרריים. הנפה כוללת שני אגמים, אגם דִינְגהוּ – האגם על ההר והאגם המלאכותי שִׂינְג הוּ (אגם הכוכב).

העיר מצויה באזור האקלים הסובטרופי המונסוני. הטמפרטורה השנתית הממוצעת היא 21.9°C וכמות המשקעים היא 1605 מ"מ לשנה.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2000 הגיע התל"ג של נפת ג'אוצ'ינג ל-33.5 מיליארד יואן - גידול מתמשך של 15.2% לשנה משנת 1978.

מחצבים וחקלאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזור ההרים הסמוך עשיר במחצבים: אבץ, גופרית, זהב, נחושת, עופרת, פחם, גרניט, אבן גיר, גבס ומחצבים נוספים.

אדמת המישורים הפורייה מעולה לחקלאות. החקלאים מגדלים אורז, קנה סוכר, פירות, שרף, דגים ובעלי חיים ימים אחרים, עופות ומשק חי. חלק גדול ממגזר החקלאות שייך לגננות.

היערות באזורים ההרריים מהווים מקור עשיר לצמחי רפואה בדרום סין ולחומרים נוספים מצמחים אחרים כגון שרף וקליפת קסיה (סוג של קינמון)

תעשייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התעשיות העיקריות בנפת ג'אוצ'ינג כוללות מזון ומשקאות, חומרי בנייה, אלקטרוניקה, הנדסה ביולוגית, תעשיות כימיות, מכונות, טקסטילים וביגוד. באזורי דוּאנג'ואו, גאויאו וסְה-חְווֵי הולכת ומתפתחת תעשייה מוטית יצוא. אזור יוּ'נְפוּ הוא אזור מרכזי לעיבוד גופרית וברזל.

על מנת לקדם את הפיתוח התעשייתי בג'אוצ'ינג השקיע הממשל המקומי בהקמת אזורי תעשייה בעיר. הגדול שבהם קרוי אזור הפיתוח התעשייתי עתיר הידע של גואנגדונג-ג'אוצ'ינג ששטחו 109 קמ"ר, שבו שני גני תעשייה: הגן התעשייתי סָאנְז'וֹנְג ששטחו 100 קמ"ר והגן התעשייתי דָאווָאנְג ששטחו 9 קמ"ר והוא מיועד לסחר חוץ.

תחבורה ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשת כבישים ומסילות ברזל מחברות את ג'אוצ'ינג עם שאר המדינה. ניתן להגיע לג'אוצ'ינג בקווי רכבות ואוטובוסים ישירים מגואנגג'ואו, הונג קונג וערים נוספות בגואנגדונג. אמצעי תחבורה פופולרי נוסף הם ספינות הנהר המפליגות מאתרים אלה ואחרים לג'אוצ'ינג.

תיירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבן-דיו מג'אוצ'ינג

תיירים רבים מבקרים בנפת ג'אוצ'ינג שבה קיים שילוב בין טבע מרהיב למרכז עירוני מודרני הכולל מבנים עתיקים. אחת מהנפות בחבל (דואנג'ואו) ידועה כאחד מארבעה המקורות ההיסטוריים בסין לקסת המכונה "אבן-דיו" (砚台 יֵנְטָאי) מתקן בו מערבבים מעט מים עם דיו מוצקה על מנת לקבל תמיסת דיו עבור הכנת ציורים או כתיבת קליגרפיה. אמנות ייצור האבן ממשיכה גם היום ואבני-דיו ופסלוני אבן ירקן הם בין המוצרים שתיירים מרבים לקנות באזור.

אתרי התיירות העיקריים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ China: Guăngdōng (Prefectures, Cities, Districts and Counties) - Population Statistics, Charts and Map, www.citypopulation.de
  2. ^ נציבות עירונית - בסינית 地级市 דִיגִ'י שְׁה – חלק ממחוז בסין שבמרכזו עיר גדולה שנתנה את שמה לחבל.