בת שלמה
 רחובה הראשי של המושבה שנותר בשלמותו
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | חיפה |
| מועצה אזורית | חוף הכרמל |
| גובה ממוצע[1] | 92 מטר |
| תאריך ייסוד | 1889 |
| תנועה מיישבת | התאחדות האיכרים |
| סוג יישוב | מושב |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
| - אוכלוסייה | 633 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | -2.3% בשנה |
(למפת הכרמל רגילה)   בת שלמה  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
8 מתוך 10 |
בַּת שְׁלֹמֹה היא מושבה למרגלות רכס הכרמל, בקרבת המושבות זכרון יעקב ובנימינה. המושבה הוקמה בשנת 1889 במימון הברון רוטשילד והיא קרויה על שם אמו של הברון רוטשילד, בטי דה רוטשילד, ואביה, סלומון (שלמה) מאיר רוטשילד[3][4][5] – מי שהיה הדוד (מצד אביו) וגם הסבא (מצד אמו) של הברון רוטשילד. השם "בת שלמה" נוצר בעקבות בתו של שלמה המלך טפת[6], שנישאה ל"בן אבינדב" אשר היה נציב נפת דור (דֹּאר) ההיסטורית שבשטחה שוכנת כיום המושבה[7].
בת שלמה מרוחקת שבעה קילומטרים מזכרון יעקב וקבלה שירותים מוניציפליים ממנה.[דרושה הבהרה]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המושבה נחנכה בתמוז תרמ"ח ( 1888) עוד בטרם נבנו בתיה הראשונים. הסיבה לעיתוי המוקדם הייתה כנראה בואו מפריס של אליהו שייד . טקס חנוכת המושבה היה הטקס הראשון של חנוכת ישוב יהודי בא"י.[8] בראשיתה התגוררו בה שלושה איכרים שעבדו במטעים[9] וגידול צאן[10]. הבדידות הביאה את איכרי המושבה לבקש מהברון בשנת 1905 להעביר אותם לשפיה או זכרון יעקב[11]. המושבה לא ננטשה ולתושבים אף הוספו חלקות אדמה במזרח, אשר בגלל ריחוקם לא עובדו על ידי חקלאי בת שלמה[12].
בשנת 1920 התגוררו במושבה כ-10 משפחות. בעת מאורעות תר"פ נעשו מספר ניסיונות לפגוע במושבה שנהדפו על ידי שומרי המושבה[13] ושוטרים שהוצבו במקום בעקבות ההתקפה על מרח[14]. בסוף 1928 נמנו בבת שלמה 52 נפשות[15].
בגלל מיקומה בתוך המשולש הקטן לא הצליחה המושבה להתפתח עד הקמת מדינת ישראל ובשנת 1949 היו בה רק 17 משפחות שמנו סך הכל 70 נפש[16]. בשנת 1953 תוארה המושבה כמוזנחת וחסרת תשתיות בסיסיות[17].
כיום היישוב מורכב מהמושבה הוותיקה וממושב שהוקם בשנת 1950 על ידי עולים מתימן, מפולין, הונגריה וטרנסילבניה. מושב בת שלמה משויך כיום למועצה האזורית חוף הכרמל וחלקו הדרומי (רחוב המושבה) מוכרז שטח לשימור. במושב, התושבים מתפרנסים מחקלאות מטעי נשירים, שסק ומרעה בקר, אך כיום רובם בעלי מקצועות חופשיים.
מסביב ליישוב נטועים מטעים בעמקים, גבעות עטורות חורש טבעי, נחלים ושטחי מרעה. מדרום לכביש ואדי מילק מצויים שרידי יער נטע של קק"ל ודרומית למושבה נמצא הר חורשן הפופולרי בקרב מטיילים, רוכבי אופניים ובעלי רכבי שטח.
בת שלמה נמצאת כ-50 מטר מעל פני הים[18].
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
![בת שלמה, כשעוד נקראה 'אום אל-ג'ימאל'[19], בגלויה עתיקה](//upload.wikimedia.org/wikipedia/he/thumb/6/6b/UmElGimal22.jpg/150px-UmElGimal22.jpg)
בת שלמה, כשעוד נקראה 'אום אל-ג'ימאל'[19], בגלויה עתיקה -
עמדת בטון בקצה רחוב המושבה, הניצבת על חומת אבן של חווה חקלאית נטושה -
בית כנסת בלב המושבה -
משק שוורצמן השוכן באחד מהמבנים הראשונים במושבה
![בת שלמה, כשעוד נקראה 'אום אל-ג'ימאל'[19], בגלויה עתיקה](/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:UmElGimal22.jpg)
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אב"י אייזנשטיין ועמיצור קראוזה, מושבה קטנה באמצע הדרך, ארץ וטבע, חשון-כסלו תשס"ד, עמ' 53-58.
- אריה אייזנשטיין, הקיץ האחרון במושבה, 2005.
- יואב רגב, בת שלמה בגבעות מנשה, הוצאת ספרים אחיאסף, 2007.
- רן אהרנסון, "בת שלמה - אווירת ארץ ישראל הישנה", בתוך: זאב ענר (עורך), סיפורי מושבות: סיפורן של חמישים ושתיים המושבות בא"י, תל אביב: משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1996 (הספר בקטלוג ULI).
- מרדכי אליאב, ארץ ישראל ויישובה במאה הי"ט 1777-1917; כתר, 1978.
- עמנואל הראובני, היישובים בישראל ואתרי עתיקותיהם", הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1974.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של בת שלמה- אתר האינטרנט הרשמי של המייסדים של בת שלמה
- בת שלמה(הקישור אינו פעיל) באתר המועצה לשימור אתרים
בת שלמה בת מאה ועשרים, 2009- שיר לבת שלמה במלאת לה מאה ועשרים. מילים יעקב גרוס, לחן נחום היימן, שר אדם הפטר.
בת שלמה (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ יואב רגב, בת־שלמה: בגבעות מנשה, אחיאסף, 2007, עמ' 12
- ^ אתר בת שלמה היסטוריה
- ^ שנתון הממשלה תשי"ח (עמ' 453), באתר ארכיון המדינה, 25 בספטמבר, 1957
- ^ מלכים א ד יא
- ^ אבשלום קור באופן מילולי פרק חוף דור
- ^ זאב ענר, סיפורי מושבות, משרד הבטחון - ההוצאה לאור, 1998, עמ' 31
- ^ מהמושבות, חבצלת, 1 במרץ 1895
- ^ זכרון יעקב, הצבי, 4 בספטמבר 1896
- ^ מעציבה העובדה, השקפה, 7 בנובמבר 1905
- ^ זכרון יעקב, הפועל הצעיר, 27 ביוני 1913
- ^ זכרון יעקב התנפלויות, הארץ, 20 במאי 1920
- ^ היחסים בין תושבי חיפה, הצפירה, 6 ביוני 1920
- ^ התפתחות זכרון יעקב והמחוז, הארץ, 10 בדצמבר 1928
- ^ בת שלמה תוהה להיות או לחדול, דבר, 19 באוקטובר 1949
- ^ שמעון אביב, העזובה בבנות - רשמי סיור בבת שלמה, על המשמר, 4 בספטמבר 1953
- ^ זאב וילנאי, "אנציקלופדיה לידיעת הארץ", הוצאת ידיעות אחרונות, תשט"ז, 1956, כרך א', עמוד 179
- ^ מפת האזור, 1911, עם ציון שני השמות 'אום אל ג'מאל' 'בת שלמה' מתוך ירחון 'המאיר' בעריכת ישראל בלקינד, באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
| ||||||||||||||||||
