בת-שבע מטפסת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןבת-שבע מטפסת
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: חד-פסיגיים
סדרה: גנציינאים
משפחה: הרדופיים
סוג: בת-שבע hoya (אנ')
מין: בת שבע מטפסת
שם מדעי
.Hoya carnosa (L.f.) R.Br
ליניאוס
בנאית ישראלית שותה צוף פרחי צמח בת-שבע מטפסת

בת-שבע מטפסת (שם מדעי: Hoya Carnosa), הקרויה גם צמח השעווה או צמח החרסינה, היא מטפס אֵפִּיפִיט קטן או ליתופיט (צמח הגדל בסביבה של סלעים) ממשפחת ההרדופיים. בעבר מין סוג שויך למשחת האסקלפיים אשר בוטלה ואוחדה עם משפחת ההרדופיים. מוצא הצמח הוא דרום-מרכז סין, דרום-מזרח סין, היינאן, יפן, לאוס, ננסי-שוטו וטייוואן[1]. שם הסוג Hoya, נקרא על שם תומאס הוי (Thomas Hoy (אנ')), מגדל אנגלי שחי בסוף המאה ה-18[2].

הצמח פופולרי לגידול בבית משום המראה השעווני של הפרחים וריחם הנעים.

מאפייני הצמח[עריכת קוד מקור | עריכה]

בת-שבע מטפסת היא צמח מטפס ונכרך או משתרג באמצעות שורשיו[3].

מערכת השורשים קטנה.

הענפים גמישים ונכרכים ומכילים מיץ חלבי.

העלים נגדיים, עבים, דמויי ביצה או מוארכים, מחודדים בקודקודם, מבריקים וכהים. אורכם 5 עד 10 ס"מ ורוחבם 3 עד 5 ס"מ, בשונה מבת שבע יפה (.hoya bella Hook) שאורך עליה 2 עד 2.5 ס"מ ורוחבם 2 עד 3 ס"מ[3].

הפטוטרות קצרות, הלוואים חסרים.

התפרחות חיקיות, כלומר, הפרחים ערוכים בקבוצות היוצאות מחיקי העלים, והם ריחניים, לבנים ובמרכזם כתם ורוד; קטרם 10 עד 10 מ"מ. הפרחים והתפרחת דומים לאלה של בת שבע יפה, אך גדולים מעט.

הפרחים דו-מיניים, בעלי שחלה עילית ומאחי כותרת. הפרח דומה לכוכב ובמרכזו ישנה כותרת ריחנית דו-גונית.

הגביע בעל 5 אונות.

כותרת הפרח מאוחת עלים, גלגלית, בשרנית, ומחולקת ל-5 אונות מפושקות או מופשלות לאחור. הכותרת מצופה דונג וצבעה לבן אחיד.

בפנים הכותרת ישנה כותרת משנית המכונה עטרה. העטרה בעלת 5 קשקשים בשרניים הקבועים על צינור הכותרת ומפושקים בדמות כוכב.

זירי האבקנים, שמספרם 5, מאוחים לצינור קצר וקבועים בסמוך לבסיס הכותרת. המאבקים מכונסים מעל הצלקת והדוקים אליה, והם מסתיימים ביותרות קרומיות.

המצעית מחוסרת דיסקוס.

השחלה עילית ובעלת שני עלי השחלה מפורדים, שכל אחד מהם בעל מגורה אחת וביציות רבות.

עמוד השחלה מאוחה ומסתיים בצלקת דמוית לוחית.

הפרי מורכב משתי מפוחיות רב-זרעיות מחודדות וקירחות.

הזרעים בעלי ציצית שערות.

הפרח מפריש טיפות צוף שכמותן תלויה בטמפרטורה, הצוף מושך חרקים וצופיות. בת-שבע מטפסת אוהבת לחות ורגישה לקור ולעודף מים. היא עשיה להגיע לגובה של 8–10 מטר הטמפרטורה האידיאלית עבורה היא 16–19 מעלות בלילה וכ-22 מעלות ביום. הצמח מתרבה בקיץ על ידי ייחורים הכוללים זוג עלים, מפרק וקטע ענף לידם.

 תהליך פריחת הצמח[עריכת קוד מקור | עריכה]

פריחת הצמח היא פריחה מיוחדת, לפני הפריחה שבה נפתחים העלים נראה כמו כתם שעווה בצבע בורדו, שהולך מתבהר וגדל, לאחר מכן הוא נפתח למשטח מעוגל המכיל מספר ניצנים שהולכים ונפתחים לכ־20 כוכבים שעירים בקטיפה ורודים קטנים, שלכל אחד מהם כוכב קטן נוסף במרכזו, עם מרכז צהוב.

בת-שבע כצמח נוי בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בת-שבי היא צמח חצי צל וצל מלא, עמיד בקרה, בשרב ובגיר; רגיש למל[3]יחות. הוא מתאים לגידול בעמק בשפלה בבקעה ובנגב על קרקע קלה ומנוקזת. הריבוי באמצעות ייחורים בחורף ובאביב.

בת-שבע הוא צמח מטפס אשר כשמתחילים להשריש אותו מענף צעיר הוא מוציא מקום לפרח ופורח. לאחר מכן בכל שנה הוא פורח באותו מקום לפחות פעם בשנה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בת-שבע מטפסת בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Hoya carnosa (L.f.) R.Br., POWO plants of the World Online. Published on the Internet
  2. ^ Hoya carnosa - Wax Plant - Asclepiadaceae, www.plantoftheweek.org (ארכיון)
  3. ^ 1 2 3 א. פאהן, ד. הלר, מ. אבישי, מגדיר לצמחי התרבות בישראל, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998, עמ' 344-348