בתי נייר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בתי נייר הם בתי מגורים העשויים נייר, הנפוצים בעיקר ביפן.[1]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

את בתי הנייר החלו לבנות ביפן במאה השבע עשרה. כיוון שביפן ישנם הרי געש פעילים רבים ורעידות האדמה רבות, היפנים החלו להשתמש בבניית בתים העשויים נייר. בתים אלו לא היו מתמוטטים ברעידות האדמה ובכך היוו פתרון לרעידות האדמה.[1]

קירות בתי הנייר[עריכת קוד מקור | עריכה]

קירות הנייר, הנקראים שוג'י, עשויים נייר שהוקשח על ידי הספגתו בשרף מיוחד. לאחר תהליך ההספגה השרף הופך את הנייר עמיד בפני מים וכמו כן מחזק אותו. התוצאה המתקבלת היא חומר בניה קל משקל, דק, חזק מאוד, גמיש, ומבודד מעולה. תכונות אלו הופכות את קיר הנייר מתאים במיוחד לשימוש באזורים בהם רעידות האדמה נפוצות. כיום, הקירות העשויים מנייר שודרגו. אלו הם קירות ממש ולא דפי נייר דקיקים כמו בעבר.[2]

בניית הבתים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתי הנייר היפנים נבנים ללא יסודות. הבית עצמו מונח על עמודים שמרחיקים אותו מהאדמה ובכך מונעים חדירת רטיבות לתוך הבית. הדבר היחידי שמייצב את הבתים הוא בעצם קיר שעשוי במבוק ומחובר לקירות הנייר. את גגות בתי הנייר היפנים היו בונים בשיפוע כדי שמי הגשמים יגלשו למטה מבלי לפגוע בקירות הבמבוק או הנייר.[3]

בתי נייר בימינו[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיקר השימוש בבתי נייר כיום הוא בערים שבהן יש רעידות אדמה רבות או בערי עוני המאוכלסות יתר על המידה. בעזרת פרויקט "בית אוניברסלי עולמי" בונים שיכונים שלמים של ערים מנייר. מטרת הפרויקט היא לשנות את מראה בתי הפח הצפופים והישנים בפרברי העוני ולספק למשפחות בתים מרווחים, פשוטים, המאפשרים ניהול חיי יום יום באיכות סבירה, ובעלות נמוכה עקב שימוש החומר-נייר.[2]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]