בתי הורנשטיין
 | |
| חצר בתי הורנשטיין, משמאל - בניין הישיבה | |
| מידע | |
|---|---|
| עיר |
ירושלים  |
| תאריך ייסוד |
1908 |
| על שם | דובער הכהן הורנשטיין |
| קואורדינטות | 31°47′16″N 35°13′03″E / 31.787748789317°N 35.217426415608°E |
|
(למפת ירושלים רגילה)   בתי הורנשטיין | |
  | |
בתי הורנשטיין (כתיב אחר מקובל "בתי אורנשטיין") היא שכונת חצר חרדית בירושלים, בין שכונת אחווה וזיכרון משה, ליד כיכר השבת.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
השכונה נוסדה בשנת ה'תרס"ח (1908). היא נקראת על שם הרב דובער הכהן הורנשטיין (נפטר ב-1918) שתרם את הכסף לשכונה עבור חסידים עניים מכולל ווהלין. הוא לא היה אדם עשיר ולמעשה תרם את כל הונו למטרת קניית המגרש והקמת השכונה.
השכונה מורכבת משתי חצרות, "הגבוהה" בדרום-מזרח ו"הנמוכה" בצפון-מערב. הכניסה אל השכונה היא דרך שער בכיכר השבת הפונה אל "החצר הגבוהה" התחומה מדרום על ידי המבנה הגדול של הישיבה ובית המדרש של חסידות בויאן וחסידות באבוב ודרך סמטת-מדרגות בין בניין הישיבה לבין שכונת אחוה. החצר הנמוכה גובלת בבניין ישיבת חיי עולם המהווה את גבול שכונת אחווה. החצרות רחבות-ידיים יחסית, גדלים סביבן מספר עצים ושיחים (כהגנה על צנעת הפרט) והבתים שסביבן חד-קומתיים ומקנים תחושה כפרית, מראה יוצא דופן בצפיפות השוררת בסמוך, בריכוזים החרדיים במרכז ירושלים.
הבתים והקרקע הם נכס השייך לכולל, כל הדיירים הם חסידים חברי הכולל ומשלמים שכר דירה. ההכנסות משכר הדירה מוקדשות בחלקן לתחזוקה שוטפת של הנכסים ובחלקן לקרן עבור כלות וחתנים עניים.
בשכונה קיים מראשיתה מקוה גדול שהיה למקוה המרכזי לסביבה, הכולל גם מקוה לטבילת כלים. הרב משה צבי נריה סיפר שהחזן המפורסם יוסל'ה רוזנבלט טבל במקוה זה בביקורו בארץ[1].
בשכונה גרו, בין היתר, צאצאי ניסן ב"ק ובהם האמן יצחק ב"ק, בני משפחת טפרברג (מיקבי אפרת) וחכמים רבים.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שבתי זכריה, שכונות בירושלים : א. שכונת "אחוה", ב. "בתי הורנשטיין" של "כולל ווהלין"(הקישור אינו פעיל), ירושלים, תשס"ד 2004
- יהושע בן אריה, ירושלים מחוץ לחומות, העיר החדשה, ירושלים תשמ"ח עמוד 297
- יצחק שפירא, ירושלים מחוץ לחומות ירושלים תש"ח עמוד 85
- דוד קרויאנקר, אדריכלות בירושלים תקופות וסגנונות - שכונות ומבני ציבור יהודיים מחוץ לחומות 1860 - 1914, ירושלים 1983 עמודים 19, 27, 30
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שכונות חרדיות בירושלים | ||
|---|---|---|
| תחילת היציאה מהחומות, לפני 1890 | בית ישראל • בתי ויטנברג • מאה שערים | 
|
| בנייה בתקופה הטורקית, מ-1890 | בתי אונגרין • בתי הורנשטיין • בתי ורשה • בתי נייטין • בתי ברוידא • בתי ראנד • כנסת ישראל • זיכרון משה (התחרדה) • חצר שטרויס • שכונת אחווה (התחרדה) • גבעת שאול (התחרדה) • כרם אברהם (התחרדה) • שערי חסד • רוחמה | |
| בנייה במנדט הבריטי | בתי מונקאטש • גאולה • מחניים • סנהדריה • שיכון פאג"י • תל ארזה (התחרדה) • בית וגן (התחרדה) • מקור ברוך (התחרדה) | |
| בנייה ישראלית לפני מלחמת ששת הימים | קריית אונסדורף • קריית מטרסדורף • קריית צאנז • קריית שומרי אמונים • שיכון חב"ד • שמואל הנביא (התחרדה) • כרם • רוממה (התחרדה) | |
| בנייה ישראלית אחרי מלחמת ששת הימים | גבעת משה • הר נוף • קריית איתרי • סנהדריה המורחבת • נוה יעקב מזרח • עזרת תורה • קריית בעלז • רמת אשכול (התחרדה) • רמות פולין • רמת שלמה • רמות אלון (התחרדה) | |