בתי ברוידא
בתי ברוידא היא שכונה חרדית ברחוב התבור בירושלים, בשולי שכונת נחלאות. שמה הרשמי הוא "אהלי יעקב", על שם יעקב ברוידא, התורם לבניינה. השכונה נוסדה בשנת 1902, ומצויה בסמוך לשכונת כנסת ישראל.
בחודש סיוון תרס"ג (1903) תיאר דוד ילין בעיתון המליץ את הקמת בית הכנסת המרכזי בשכונה:[1]
"ביום כ"א לחודשנו זה נערכה ברוב פאר והדר חגיגת חנוכת בית המדרש "קהלת יעקב" בבתי "אהלי יעקב" אשר הקים הגביר הנדיב הר"י ברוידא מוורשו. הוועד-הכללי אשר למקהלות האשכנזים מיד "כנסת ישראל" (הוא עניין בניין בתים לעניים) ואשר גם הבתים האלה יהיו תחת השגחתו, קרא לנכבדי העדה להשתתף בחגיגה הזאת, ומבית הגביר הנכבד ה"ר פייויל יעקבזון העסקן במצווה הזאת נשאו ספרי התורה הנהדרים תחת חופה בלוויית מנגנים בכלי זמר עד בית המדרש, ושמה נשא הרב הגאון האדר"ת משא בשבח הרחבת היישוב בדרך זו, ואחריו דרשו עוד אחדים מנכבדי העדה. והחגיגה נמשכה עד שעות אחדות בערב."
השכונה בנויה בקומפלקס בניינים אחד עם שכונת כנסת ישראל ב, וכוללת בניין אחד ארוך בעל שלוש קומות עם קשת במרכזו, וגרמי מדרגות בצדו האחורי.
בשער הכניסה לשכונה חקוק באבן:
ב"ה
אוהלי יעקב
ונתתי להם בביתי ובחומותי יד ושם טוב מבנים ובנות
החמישה ועשרים בתים וביהמ"ד קהילת יעקב והמגרש והבור נבנו מכסף הגביר הצדיק הנדיב המפורסם
מוהר"ר יעקב יוסף ברוידא זצ"ל
בהרב ר' בנימין זצ"ל, שנל"בע א' דר"ח מרחשון תרס"ז והקדישם הקדש עולם לדור בהם תלמידי חכמים מצוינים
בתורה ויראת שמים ושתורתם אמנותם מעניי עדת הפרושים לשלש שנים חליפות על פי דעת האפוטרופוס
ועל הטוב יזכר שם הרה"ג שרגא פייבל יעקבזאהן זצ"ל אשר בהשתדלותו ועל ידו נבנו הבתים
יהי שמם לברכה בקרב הארץ וצדקתם תעמוד לעד
הפסוק "ונתתי להם בביתי ובחומותיי יד ושם, טוב מבנים ומבנות" מעיד כי מכיוון שלמקים השכונה לא היו ילדים, על ידי בניית השכונה הוא הנציח את שמו.
הכיתוב מנציח גם את שרגא פייבל יעקבזון השותף ליוזמת הקמת השכונה.
שכונת בתי ברוידא נבנתה בצמוד לשכונות כנסת ישראל, וכמוהן נועדה לאוכלוסייה חרדית "פרושית" (כלומר ליטאית) של אנשי היישוב הישן, בניגוד לשכונת בתי ראנד הסמוכה שנועדה לאוכלוסייה חסידית. כיום, בית הכנסת הוא בין היחידים שעדיין מתנהל עם אופי פרושי-ירושלמי מובהק, שהמתפללים מתלבשים עם שטריימל ומדברים יידיש, אך מתפללים נוסח אשכנז, דברים שאי פעם היו הנורמה אצל חרדים בירושלים.
תושבי השכונה נבחרו בקפידה ומנו רק תלמידי חכמים שעסקו בתורה ובהוראה בישיבת "עץ חיים". תושבי השכונה נאלצו לחתום על חוזה "חובת הדר", שבה התחייבו לא לבצע שינויים במבנה, לשמור על הניקיון ולהתפלל בבית כנסת של השכונה.
ביום שושן-פורים תרצ"ב (23.3.1932) התקיים ברחבה שלפני בית הכנסת של בתי ברוידא 'פורים שפיל' (מחזה פורימי היתולי), שבו כביכול הועמד למשפט הרב קוק. בסופו של המחזה הורשע הרב קוק והוצא להורג ביריית אקדח. הייתה זו יוזמה של קנאי ירושלים, שתיעבו את הרב קוק. היורה היה מנחם פרוש הצעיר, שלימים טען כי הובל אל הבמה ברגע האחרון מבלי שהיה מודע להקשר. ביזויו של הרב הראשי לארץ ישראל עורר סערה ביישוב, וגם אישים חרדיים מתונים גינו את המעשה. הרב איסר זלמן מלצר, שהתגורר אותה עת בשכונה, עבר מאותו יום להתפלל בבית הכנסת של בתי ראנד השכנה.
בתי השכונה אינם רכוש התושבים אלא שייכים ל"הקדש ברוידא" והם מתגוררים בהם בשכירות מוגנת (דמי מפתח), דבר המאפשר למנהלי ההקדש לשמור על אופי וצביון אוכלוסיית השכונה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בתי ברוידא מתוך עיריית ירושלים (הקישור אינו פעיל, מרץ 2022)
- בתי ברוידא באתר אהבת ירושלים.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ המליץ גיליון 141 מתאריך 7 ביולי 1903
| שכונות חרדיות בירושלים | ||
|---|---|---|
| תחילת היציאה מהחומות, לפני 1890 | בית ישראל • בתי ויטנברג • מאה שערים | 
|
| בנייה בתקופה הטורקית, מ-1890 | בתי אונגרין • בתי הורנשטיין • בתי ורשה • בתי נייטין • בתי ברוידא • בתי ראנד • כנסת ישראל • זיכרון משה (התחרדה) • חצר שטרויס • שכונת אחווה (התחרדה) • גבעת שאול (התחרדה) • כרם אברהם (התחרדה) • שערי חסד • רוחמה | |
| בנייה במנדט הבריטי | בתי מונקאטש • גאולה • מחניים • סנהדריה • שיכון פאג"י • תל ארזה (התחרדה) • בית וגן (התחרדה) • מקור ברוך (התחרדה) | |
| בנייה ישראלית לפני מלחמת ששת הימים | קריית אונסדורף • קריית מטרסדורף • קריית צאנז • קריית שומרי אמונים • שיכון חב"ד • שמואל הנביא (התחרדה) • כרם • רוממה (התחרדה) | |
| בנייה ישראלית אחרי מלחמת ששת הימים | גבעת משה • הר נוף • קריית איתרי • סנהדריה המורחבת • נוה יעקב מזרח • עזרת תורה • קריית בעלז • רמת אשכול (התחרדה) • רמות פולין • רמת שלמה • רמות אלון (התחרדה) | |
