בשרות הוד מלכותה
 | |
| כרזת הסרט | |
| מבוסס על |
בשירות הוד מלכותה  |
|---|---|
| בימוי | פיטר האנט |
| הופק בידי |
אלברט ברוקולי הארי זלצמן |
| תסריט |
איאן פלמינג (סופר) ריצ'רד מייבאום |
| עריכה | ג'ון גלן |
| שחקנים ראשיים |
ג'ורג' לייזנבי דיאנה ריג טלי סוואלס |
| מדבבים |
ניקי ואן דר זיל |
| מוזיקה | ג'ון בארי |
| צילום |
מייקל ריד |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת |
| חברת הפקה |
הפקות Eon, יונייטד ארטיסטס |
| חברה מפיצה | MGM |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה | 18 בדצמבר 1969, בריטניה |
| משך הקרנה | 140 דקות |
| שפת הסרט | אנגלית |
| סוגה |
סרט פעולה, סרט הרפתקאות, סרט פשע, סרט מבוסס יצירה ספרותית, סרט ריגול, סרט חג המולד, מותחן |
| תקציב | 7,000,000$ |
| הכנסות | 64,600,000$ |
| הכנסות באתר מוג'ו | onhermajestyssecretservice |
| סרט קודם | אתה חי רק פעמיים |
| סרט הבא | יהלומים לנצח |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
בשרות הוד מלכותה (באנגלית: On Her Majesty's Secret Service) הוא סרט הקולנוע השישי בסדרת סרטי ג'יימס בונד בבימויו של פיטר האנט בו מככב של השחקן ג'ורג' לייזנבי. הסרט מבוסס על ספר באותו השם משנת 1963 מאת הסופר איאן פלמינג, בסדרת ספרי עלילותיו של סוכן הריגול ג'יימס בונד. בסרט מנסה בונד להתחקות אחר עקבותיו של ארנסט סטאברו בלופלד, "מספר 1" בראש ארגון הפשע ספקטר, כדי לחסל אותו על כך שהוא מנסה ליצור וירוס להשמדת כל המינים החיים על כדור הארץ.
בשנת 1964 תורגם הספר לעברית בשם ג'יימס בונד בשירותה החשאי של המלכה בידי י. יהושפט, ויצא בהוצאת הספרים מרחב.
עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בקטע הפתיחה ג'יימס בונד (ג'ורג' לייזנבי) נוסע במכוניתו בחוף שבפורטוגל אחרי בחורה. בונד עוצר את הבחורה מניסיון התאבדות אך מותקף על ידי בריונים לא מוכרים. בזמן שג'יימס נלחם בבריונים, הבחורה מספיקה להימלט.
כאשר בונד מבלה בקזינו של בית המלון בו הוא מתארח הוא נתקל שוב באותה בחורה והיא מזדהה כרוזנת תרזה "טרייסי" דה ויצ'נצו (דיאנה ריג), אשר מייצרת לעצמה חוב של 20,000 פרנק בקזינו. כשבונד עולה לחדרה במלון, הוא מותקף על ידי בריון שאותו הוא מצליח להביס אחרי קרב קשה. בונד פוגש את הרוזנת בחדרו והוא מנסה לסייע לה אך היא מסרבת. למחרת, חבורה של בריונים לוכדת את בונד ולוקחת אותו למבנה נטוש, שבו הוא מביס אותם ומגלה שאנשים אלה עובדים עבור ארגונו של דראקו, אביה של תרזה. דראקו מספר לבונד על האופי המרדני והבעייתי של בתו וטוען בפני בונד שהיא צריכה "גבר חזק שישלוט בה" ומאמין שבונד יכול להתאים. בונד מסרב בהתחלה אך לאחר שדראקו רומז שיהיה מוכן למסור לחתנו לעתיד פרטים על מקום הימצאו של בלופלד, שאותו בונד מנסה למצוא, בונד מסכים לשתף פעולה והוא מוזמן לאירוע יום ההולדת של דראקו, שבו גם טרייסי נוכחת.
במשרד, בונד מושעה על ידי M (ברנארד לי) מהמשימה של איתור בלופלד, ובונד העצבני דורש ממניפני (לואיס מקסוול), המזכירה של אם, להכין לו מכתב התפטרות, אך היא שולחת במקום זה טופס לקבלת חופשה של שבועיים.
בזמן זה ג'יימס בא ליום ההולדת של דראקו ופוגש שם את טרייסי. היא מבינה שלבונד אינטרסים נוספים ושהוא לא מתעניין רק בה, וכשדראקו חושף בפניו כי גילה כי ייתכן שיש קשר בין בלופלד ובין עורכי דין בשם גומבולד אשר יושבים בברן שבשווייץ, מתעצבנת טרייסי וקמה מהשולחן. בונד מצליח לפייס אותה ובהמשך רואים הצופים רצף של תמונות בהן הם מבלים ביחד על רקע השיר "We Have All the Time in the World" בביצוע לואי ארמסטרונג.
בונד נוסע לברן ובעזרת מכשיר לפריצת סיסמאות מצליח לחדור לכספת של עורכי הדין גומבולד. בונד מגלה שבלופלד מנסה לטעון שהוא נצר לשושלת אצולה ושהוא הרוזן הצרפתי בלתזר דה בלושמפ (גרסה צרפתית של השם בלופלד). בעזרת פיסת המידע הזו בונד מקבל אישור מאם להמשיך לנסות להתחקות אחר בלופלד. בונד נפגש עם סר הילרי בריי (ג'ורג' בייקר) מה-College of Arms בלונדון (אקדמיה העוסקת בגנאלוגיה) אשר אמור להיפגש עם בלופלד בשווייץ. הילרי מסכים להצעה של בונד שהוא ייעלם ושבונד ילבש את זהותו של בריי ויפגש עם בלופלד.
בונד מגיע למרפאת בלושאמפ בפיץ גלוריה שבשווייץ בתחפושת של סר הילרי בריי ופוגש שם את אירמה בונט ופוגש שם ב-12 נערות יפיפיות. בהמשך בונד נפגש עם בלופלד (טלי סוואלס) אשר מספר לו על המטרה החשובה של המרפאה ועל רצונו שיקראו לו רשמית הרוזן בלושמפ.
ג'יימס מחליט לגלות מה בלופלד זומם בכך שהוא מפתה את הבחורות שבקליניקה עד שאירמה בונט, מספר אחת של בלופלד במרפאה, מגלה את זהותו של בונד, לוכדת אותו ומסגירה אותו לבלופלד, בלופלד מסביר לבונד שהוא פיתח וירוס מסוכן המכונה 'אומגה' אשר גורם לעקרות קבועה ושהוא ישתמש בו באמצעות "מלאכיות המוות" שהן למעשה הבנות של הקליניקה. בהמשך ג'יימס מרגל אחרי הבנות והוא מגלה שבלופלד שם את הווירוס בתוך מרסס אשר חילק לכל בחורה ואז עושה להן שטיפת מוח כדי שישתמשו במרסס ויפיצו את הווירוס בעולם כאשר כל בחורה תגיע לביתה בחופשת חג המולד.
בונד מצליח לברוח מהמרפאה כשבלופלד ואנשיו רודפים אחריו וכאשר הוא מגיע לכפר סמוך הוא נתקל בטרייסי ובורח יחד איתה. בלופלד יורה לעבר ההר טיל אשר גורם למפולת שלגים גדולה אשר לוכדת את בונד ואת טרייסי. בלופלד לוקח איתו רק את טרייסי שכן הוא סבור שבונד נקבר תחת מפולת השלגים. בלופלד מודיע כי הווירוס לא יופץ אם אומות העולם יכירו בתואר שלו כברון ויעניקו לו חנינה על כל הפשעים שביצע.
כיוון שאם מסרב לממן מבצע עבור הצלתה של טרייסי, בונד יוצר קשר עם אביה דראקו כדי לחלץ אותה ולהרוס את המרפאה. בונד ודראקו טסים עם שלושה מסוקי חילוץ ללא אישור, דבר אשר גורם לחיל האוויר השווייצרי להקפיץ מטוסי קרב שיכריחו אותם לנחות, אך דראקו מצליח למכור להם שהם מובילים פלסמות דם לניצולים של אסון שיטפונות באיטליה וחיל האוויר מניח להם. לאחר מכן הם תוקפים את המרפאה של בלופלד ומצילים את טרייסי. בונד מספיק לצלם את זהותן של כל הבנות המחזיקות את הווירוס ובכך מונע את התפרצות הנגיף. אחרי שדראקו מורה לפוצץ את המרפאה, בונד רודף אחרי בלופלד עם מזחלות עד שהוא מצליח ללכוד את בלופלד בענף עץ ושובר את צווארו.
בקטע הסיום ג'יימס וטרייסי מתחתנים ונוסעים ביחד לכיוון ירח הדבש, בזמן עצירה קצרה בצד הכביש חולף על פניהם רכב שבו יישובים בלופלד ואירמה בונט והיא יורה לכיוונם. בונד חוזר במהרה לרכב במילים "זה בלופלד!", וכשאין תגובה הוא מביט אל טרייסי ורואה שהיא נפגעה מהירי ושהיא מתה. לשוטר שעוצר כמה דקות לאחר מכן ליד רכבם אומר ג'יימס השבור כי "עכשיו הכל בסדר, יש לנו כל הזמן שבעולם" ופורץ בבכי.
הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסרט תוכנן להיות מופק בזמן כתיבת התסריט של גולדפינגר, אך ההפקה התעכבה כמספר שנים בעקבות מחלוקת על זכויות יוצרים עם הסופר איאן פלמינג, שנפטר בינתיים. המפיקים כבר תכננו להפיק את האיש בעל אקדח הזהב בקמבודיה, אך המתיחות הפוליטית הובילה לדחיית הפקת סרט זה ולבסוף הוחלט להפיק את "בשירות הוד מלכותה". ריצ'רד מייבאום, שכתב את רוב סרטי הסדרה עד ההפקה כתב גם את התסריט לסרט זה, וניסה להישאר נאמן לספר המקורי יותר מלסרטי הסדרה הקודמים.
לאחר ששחקן הסדרה הראשון שון קונרי החליט לפרוש, המפיקים החלו לחפש אחר אלטרנטיבה. לבסוף נבחר השחקן האוסטרלי ג'ורג' לייזנבי. ללייזנבי הוצע חוזה לשבעה סרטים, אך הוא סירב לאחר התייעצות עם הסוכן שלו, ולמעשה שיחק רק בסרט זה (דבר ששום שחקן אחר לא עשה).
הצילומים החלו בקנטון ברן שבשווייץ ב-21 באוקטובר 1968. לאחר שהצילומים בשווייץ הסתיימו, ההפקה עברה במרץ 1969 לאולפנים בלונדון, הממלכה המאוחדת. כחודש לאחר מכן הצילומים עברו לפורטוגל, שם הם התקיימו בבירה ליסבון ובסטובל. לדברי לייזנבי, במהלך הצילומים התקיימה מתיחות רבה בינו לבין הבמאי פיטר האנט, אשר לא דיבר איתו ישירות במהלך כול ההפקה, אלא דרך העוזר שלו.
בפעם החמישית ברציפות בסדרה, ג'ון בארי יצר את המוזיקה בסרט. שיר הנושא הולחן על ידי האל דייוויד ובוצע על ידי לואי ארמסטרונג. ארמסטרונג נפטר כשנתיים לאחר מכן מהתקף לב, וזהו השיר האחרון שהקליט בחייו.
מכונית הספורט אשר כיכבה בסרט הייתה אסטון מרטין DBS מבית אסטון מרטין הבריטית.
שחרור הסרט וקבלתו בציבור[עריכת קוד מקור | עריכה]
בכורת הסרט התקיימה ב-18 בדצמבר 1969 בלונדון. לזנבי היה מועמד לפרס גלובוס הזהב אך הפסיד לג'ון ווייט. אמנם הסרט הצליח מסחרית, אך הרבה פחות מקודמו. הסרט קיבל ציון של 82% באתר Rotten Tomatoes, על סמך 44 ביקורות.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
"בשרות הוד מלכותה", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"בשרות הוד מלכותה", באתר נטפליקס
"בשרות הוד מלכותה", באתר AllMovie (באנגלית)
"בשרות הוד מלכותה", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"בשרות הוד מלכותה", באתר Box Office Mojo (באנגלית)- "בשרות הוד מלכותה", באתר Metacritic (באנגלית)
- "בשרות הוד מלכותה", באתר אידיבי
"בשרות הוד מלכותה", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- בשרות הוד מלכותה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
תומס וינצי'גוארה, ניו יורק טיימס, 50 שנה אחרי, סרט בונד הזה צריך לקבל את היחס הראוי לו, באתר הארץ, 29 בדצמבר 2019
| סרטי ג'יימס בונד | ||
|---|---|---|
| שון קונרי | ד"ר נו (1962) • מרוסיה באהבה (1963) • גולדפינגר (1964) • כדור הרעם (1965) • אתה חי רק פעמיים (1967) • יהלומים לנצח (1971) | 
|
| ג'ורג' לייזנבי | בשרות הוד מלכותה (1969) | |
| רוג'ר מור | חיה ותן למות (1973) • האיש בעל אקדח הזהב (1974) • המרגלת שאהבה אותי (1977) • מונרייקר (1979) • לעינייך בלבד (1981) • אוקטופוסי (1983) • רצח בעיניים (1985) | |
| טימותי דלטון | 007 באזור המסוכן (1987) • רישיון להרוג (1989) | |
| פירס ברוסנן | גולדן איי (1995) • מחר לנצח (1997) • העולם אינו מספיק (1999) • למות ביום אחר (2002) | |
| דניאל קרייג | קזינו רויאל (2006) • קוונטום של נחמה (2008) • סקייפול (2012) • ספקטר (2015) • לא זמן למות (2021) | |
| הפקות לא-רשמיות | קזינו רויאל (1967, דייוויד ניבן ואחרים) • לעולם אל תאמר לעולם לא (1983, שון קונרי) | |