בשידור חוקר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
בשידור חוקר
צוות "בשידור חוקר" רפי גינת וחוקרי משטרה באולפן השידור
צוות "בשידור חוקר" רפי גינת וחוקרי משטרה באולפן השידור
מבוסס על CrimewatchBBC
מנחים רפי גינת
ארץ מקור הממלכה המאוחדת
שפות עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
הפקה
אתר צילומים

רוממה, ירושלים (בתקופת השידור בערוץ 1)

אולפני ג.ג. ישראל ואולפני הרצליה (בתקופת השידור בערוץ 2)
שידור
רשת שידור בישראל ערוץ 1 1986–1992
ערוץ 2 הניסיוני 1992–1993
"שידורי רשת" בערוץ 2 1996–2004
תקופת שידור בישראל 10 בנובמבר 1986 – 2004
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בשידור חוקר (נקראה גם שידור חוקר) הייתה תוכנית טלוויזיה בהנחייתו של רפי גינת שהופקה בשיתוף עם משטרת ישראל. התוכנית שודרה לראשונה ב-10 בנובמבר 1986 בערוץ 1 של רשות השידור.

עם עזיבתו של רפי גינת את רשות השידור, ומעברו לערוץ השני שודרה התוכנית לראשונה בערוץ 2 הניסיוני בשנת 1992 ושודרה בו לסירוגין במשך כשנה עד 1993. לאחר מספר שנות היעדרות, שבה התוכנית למסך בשנת 1996 במסגרת זכיינית השידור "רשת" בערוץ 2 המסחרי, שם שודרה לסירוגין במשך מספר שנים. התוכנית מותגה מחדש בשנת 2000 ונקראה "שידור חוקר". התוכנית ירדה משידור בשנת 2004 לאחר 18 שנה, מאז היו מספר ניסיונות להחזיר את התוכנית בתיאום עם משטרת ישראל, דבר שלא הבשיל לכדי מעשה.[1] התוכנית זכתה 4 פעמים ברציפות, החל משנת 2000 עד שנת 2004 בטקס פרס מסך הזהב, כתוכנית תעודה ותחקיר הטובה ביותר. בתחילת חודש מרץ 2022 פרסמו מעריב שאלון סקר, כאשר הגולשים נשאלו מה התוכנית שהיו רוצים להחזיר למסך, "בשידור חוקר" זכתה במקום הראשון. סמוך למועד בו פורסם הסקר, נפתחה קבוצה ברשת הפייסבוק להחזרת התוכנית למסך, כולל תוכניות ארכיון. בחודש אוגוסט 2023 עלו תוכניות ארכיון ששודרו בערוץ הראשון ל"כאן ארכיון", וכן ביוטיוב לצד פרקים נוספים ששודרו בערוץ 2.

פורמט התוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

התוכנית מבוססת על פורמט בריטי בשם Crimewatch שבו במהלך התוכנית מוצגים שחזורים של מקרי פשע חמורים, ולאחריהם מוצגים קלסתרונים או פרטים מזהים אחרים של הפושעים המבוקשים שאמורים לסייע בלכידתם ובפענוח מקרי הפשע. עם סיום השחזור נפתחו קווי הטלפון לצופים שהתקשרו למוקד טלפנים באולפן או ליחידת החוקרים במשטרה כדי לעזור בפענוח הפשע. ואכן, בעקבות השידור בתוכנית פוענחו פשעים רבים. עם זאת, לעיתים קרה שאזרחים דיווחו למשטרה על השחקנים שהציגו בשחזור המצולם כחשודים. התוכנית זכתה באופן עקבי לרייטינג גבוה. התוכנית האחרונה ששודרה ב-13 באוקטובר 2004 רשמה 23.8% צפייה בקרב משקי הבית היהודיים.

מקרי פשע נבחרים שהוצגו בתוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • האנס מהדרום (הרוצח בסובארו הלבנה) – (השחזור הראשון של התוכנית) כמה ימים אחרי ל"ג בעומר, בחודש מאי 1985, ניסתה חיילת לעצור טרמפ סמוך לתחנה המרכזית של באר שבע. נהג במכונית סובארו לבנה דגם חדש שנת יצור 1985 עצר בטרמפיאדה והציע לקחת אותה. הנהג סטה מהדרך לכביש צדדי, אנס אותה כמה פעמים, ירה בראשה מטווח קצר, זנח אותה בשטח – ונמלט. החיילת נפצעה קשה מאוד ובשארית כוחותיה הצליחה לזחול בקרוב לעץ לאחר שמאבדת את ההכרה מפעם לפעם, לאחר יותר מעשרים שעות בהם הייתה זרוקה ועירומה בשטח כשהיא מדממת. שלושה בדואים שנסעו על טרקטור בציר הצדדי בקרבת תחנת הדלק הסמוכה זיהו אותה, והגישו לה עזרה ומים, וכן הזעיקו את המשטרה. החיילת פונתה לבית החולים סורוקה במצב קשה, הרופאים הגדירו את מצבה כנס רפואי בכך שנשארה בחיים. היא עברה עשרה ניתוחים ותהליך שיקום ארוך ומאז התחתנה. היא עדיין שומרת בקנאות על פרטיותה ורוצה להישאר אלמונית. בסיום השחזור התראיינה לרפי גינת מבלי שיראו את פנייה. ב-30 במאי באותה שנה פרסמה המשטרה לראשונה את קלסתרון האנס. החוקרים העריכו שמדובר בגבר כבן 30, בעל שיער שטני, אף בולט וצלקת קטנה מתחת ללחי הנוהג בסובארו לבנה. צוות החקירה תלה תקוות בקלסתרון והתכונן לזיהוי מהיר של האנס. ואולם, השוטרים טעו. פחות משנה לאחר אונס החיילת, "האנס מהדרום" הכה שוב. הפעם הוא תקף את המתנדבת מרים שטריקר בת 20, שהגיעה לארץ מגרמנייה. גם אותה הוא אנס כמה פעמים וגם בה ירה בראש, כאשר ביקרה את ידידתה בקריית גת, לאחר מכן נפרדו השתיים בתחנה מרכזית בקריית גת, כאשר היא ממתינה לאוטובוס לבאר שבע, לאחר יממה נמצאה גופתה בשדות הקיבוץ רביבים. במשך שבועיים נלחמו הרופאים על חייה, אך היא לא חזרה להכרה ומתה מפצעיה. בערב יום הזיכרון, יום שני, 12 במאי 1986, נחטפה נאנסה ונרצחה לוסי איימוס, צעירה בת 23 שהגיעה מאנגליה להתנדב בקיבוץ דורות שבנגב, ארבעה קילומטר בלבד לפני הכניסה לקיבוץ, כשנראתה לאחרונה עולה על טרמפ ברכב סובארו בצבע בז׳ שנת יצור 1983 (דגם ישן). אופי הזירה ושיטת הביצוע העלו מצב שהאנס מהדרום פעל בפעם השלישית בתוך שנה, אם זאת מקרה זה נשאר בגדר העשרה ולא בוודאות מוחלטת. עד היום ממשיכים להגיע שמות של חשודים, כל שם נבדק, אבל אין קצה חוט. התיק עדיין פתוח. הרוצח והאנס הנ"ל לא נלכד.
  • היעדרות הנער בן ה-17 ניסים שטרית – התגורר בירושלים בשכונת סנהדריה, וטרם היעלמותו נחטף מישיבתו באשדוד, והוכה נמרצות בידי משמרת הצניעות שאיימו עליו כי מוטב לו שלא יצא עם בנות שחשוד כי הכיר באזור מגוריו בירושלים. לאחר חצי שנה ברחוב "מעגלי הרים לוין" בשכונתו בסנהדריה הכיר ניסים יחד עם חבריו את מייק, שהיה מתעסק עם סמים, ובעברו עבד במספנה באילת. לאחר הכרותם ניסים התרועע עם מייק כשבוע, ובתאריך 23 בינואר 1986 נעלמו עקבותיו לאחר שניפגש עימו במרכז העיר ירושלים, ונסע איתו ברכבו. ניסים יצא יותר מוקדם ממקום עבודותו כמלצר במזנון הכנסת, בכדי להיפגש עם מייק. חלק מהחוקרים מקשרים בין שני המקרים המתוארים בשחזור, ומשערים שמייק היה שליח של משמרת הצניעות, וכנראה הוחלט לפגוע בניסים עד כדי פגיעה בחייו והעלמת גופתו. במשטרה תחילה הפרידו בין מקרה האלימות שעבר ניסים כחצי שנה לפני היעדרותו והתרכזו במייק שלפי כך שאמר שעבד במספנה באילת הגיעו לאיש בשם מייק ריינולס, שהיה מעורב בעסקי סמים, ונמלט להולנד במהלך שנת 1986. לימים בשנת 2019, הופק בערוץ כאן 11 סרט תיעודי "רב הנסתר" הנוגע באנשי ישיבת "שובו בנים" בהנהגת אליעזר ברלנד, ואחד מחסידיו שהיה מאנשי משמרת הצניעות השייכת לשובו בנים, סיפר את האמת על הפרשה והודה, אנשי משמרת הצניעות בראשותו של צביקה צוקר (חותנו של ברלנד) רצחו את ניסים שיטרית, ביתרו את גופתו, וטמנו את חלקיה ביער אשתאול. מקרה רצח נוסף שמוזכר בסרט ומשויך לאנשי משמרת הצניעות של "שובו בנים", הוא רצח אבי אדרי בשנת 1990, שגופתו נמצאה ביער רמות. באוקטובר 2021, עצרה המשטרה שבעה מאנשי ישיבת "שובו בנים", במעורבות בשני מקרה הרצח של ניסים שטרית ואבי אדרי, לאחר פתיחת תיקי החקירה, הודו ושחזרו את מעשה הזוועות.
  • שוד ורצח שרה מרקוספלד – ביום 18 בנובמבר 1987, בשעה 17:20 אחר הצהריים, חזרה לביתה בבני ברק שרה מרקוספלד, אלמנה בת 75 שהתפרנסה ממכירת כרטיסי פייס. בתוך ביתה, היא הותקפה באכזריות על ידי שודד שעקב אחריה מתחנת האוטובוס. השודד גנב ממנה את התיק. בהמשך הפך השוד לרצח, כעבור 5 שבועות מהיום בו הותקפה, נפטרה מרקוספלד בבית החולים. הרוצח טרם נלכד.
  • היעדרות הנערה בת ה-16 רחל אלבלדס – שנעדרת מיולי 1983, אלבלדס יצאה ממקום עבודתה בתל אביב, ברחוב יהודה הלוי, בשחזור נראה שאלבלדס נשלחה על ידי המעסיק שלה לקנות לו כיפה ברחוב לוינסקי, ומאז נעלמו עקבותיה, כאשר השאירה במשרד את התיק שלה כולל המשכורת החודשית שקיבלה באותו יום. כשבוע לאחר היעלמותה אשה בשם מרים חיון אמרה בעדותה למשטרה, וכן מתארת זאת בשחזור כי בדרכה לעבודה ראתה את רחל על ספסל ברחוב כשהיא מקיאה ונראית במצב לא טוב, ולכן ניגשה אליה ועזרה לה, אך לא ידעה כי היא מוגדרת נעדרת בזמן זה. בתקופה הראשונה להיעדרותה מספרים בני משפחתה שקיבלו מכתב אנונימי שבו נכתב שרחל נשואה לערבי ומתגוררת בג'נין, חקירות שנעשו בנוגע למידע זה לא העלו דבר.
  • רצח ניבה ברוש – אחות בבית החולים הדסה עין כרם שנרצחה בינואר 1988. בתוכנית נערך שחזור של הרצח בגילומה של הקרימינולוגית, מלי שחורי ביטון. למרות החקירה המעמיקה בנושא ושחזור הרצח בתוכנית, מקרה רצח זה לא פוענח. שחזור המקרה מביא את סיפורה של ברוש אם לשניים מירושלים שהשאילה מחברתה רונית בן חיים את רכבה רנו 5 "טורבו" אדומה, לאחר שמכרה את רכבה הקודם, באותו בוקר של הרצח התקשרה בן חיים וביקשה מברוש את הרכב, ברוש אמרה לה שיש לה סידורים והיא צריכה את הרכב. בשחזור מתואר שברוש הגיעה לבית החולים בו היא עובדת אף על פי שהייתה בחופשה, לאחר שקודם עברה במכולת השכונתית. בנוסף על כך נראתה כאשר היא עולה אוטובוס שעבר בדרכו ככל הנראה לכיוון ביתה לאחר שהייתה בבית החולים. ברוש נמצאה ברכבה קלומטר וחצי מהר הרצל בירושלים כאשר מכוניתה בואדי, גופתה נמצאה יממה לאחר שרכבה דורדר, תחילה חשבו חוקרי המשטרה שזו תאונת דרכים, אך ממצאי הפתולוגיה הכריעו כי ברוש נרצחה. לפי ממצאי החקירה ברוש נרצחה במכות רקות ולא היו סימנים לתאונה עצמית, או מכות כהות המקובל במקרה של תאונה, ולא נעשה כל ניסיון לעצור את הרכב, כאשר לפי הממצאים אינה הייתה בחיים, שהרכב דורדר לואדי. בן חיים נעצרה ונחקרה בחשד לרצח, נוסף לכך רונית בן חיים הייתה חברתו בעבר של בעלה של ניבה דורון ברוש, ונראה לפי החקירה שלמרות שהייתה לכאורה חברתם של בני הזוג ברוש, עדיין שמרה על קשר עם דורון ברוש, להערכת החוקרים וייתכן שרצתה לפגוע בניבה בכדי לחזור לקשר זוגי עם דורון. לאחר חקירה מאומצת לא הועלו חוקרי המשטרה דבר מה בכדי להאשים את בן חיים ברצח, והיא שוחררה.
  • רצח חלפן הכספים ראובן כהן-שוילי – בתאריך 3 ביוני 1988 בעיר נתניה נפגש אדם שהתחזה לחייל מילואים וביקש להמיר שקלים שברשותו ל-20 אלף דולר. החייל פנה לחלפן ראובן כהן-שוילי ברחוב "שער העמק" במרכז נתניה. ראובן הצליח להשיג את הכסף ונסע יחד עם חברו לבצע את העסקה. תחילה ביקש מראובן להגיע לשכונת "אזורים" בעיר, במהלך הנסיעה ביקש לנסוע למושב ביתן אהרון צפונית לנתניה, ולבסוף ביקש לסגור את העסקה באזור הפרדסים במושב. אם הגיעם למקום העביר ראובן 2 חבילות כסף ממוספרות בסך עשרת אלפים דולר כל אחת. כאשר ציפה ראובן לקבלת השקלים מצד החייל, שלף החייל אקדח וירה לעבר רגליו. ראובן דרש את כספו וניסה למשוך את המזוודה שבידי החייל, בתגובה, ירה בו החייל למוות. חברו של ראובן שנכח בעסקה נמלט לאחר שהחייל איים להרוג גם אותו. הרוצח נמלט עם רכבו של ראובן ובדרך זרק את האקדח. לפי מספר הנשק והצלבת נתונים של המשטרה מזירת הרצח, נשק זה נגנב שנתיים קודם לכן מתושב בירייה בצפון. לפני הרצח מתואר בשחזור על שני מעשי נוכלות שבוצעו בראשון לציון ובבאר שבע. שני מתחזים שוכרים דירות בקומה ראשונה בבניין אמצעות תעודות זהות מזוייפות, ומקיימים עסקאות כספים, לאחר שהחלפן מעביר להם את הכסף הם ניגשים לחדר אחר, כביכול כדי להביא את התמורה, אך למעשה בורחים מהחלון באמצעות סולם שהוכן מראש. לפי המתואר, האיש ששמו יצחק התחזה לחרדי בעסקאות אלה, הוא אותו חייל מתחזה המואשם ברצח כהן-שוילי.
  • רצח ורדית בקרקנוט – זמן קצר לאחר הרצח בסוף 1993, שודר שחזור האונס והרצח בתוכנית כדי לנסות ולהגיע למישהו היודע משהו על האירוע. בקרקנוט סיימה ללמוד ולפי עדי ראייה התיישבה עם אישה נוספת במסעדה הסמוכה למוסד החינוכי בו למדה. המשטרה לא הצליחה לאתר את אותה אלמונית. באותו יום חרגה ממנהגה ולא שבה לביתה במונית שירות. על פי עדות שהגיעה למשטרה היא נראתה בחיים, בפעם האחרונה כאשר המתינה לטרמפ בטרמפיאדה ליד גשר לה גארדיה ועלתה על רכב מסוג סובארו לגאסי. המשטרה חשדה שהיא נרצחה בידי האדם שנהג ברכב זה. אולם לא הגיעו עדויות נוספות שיספקו קצה חוט למציאת הרוצח.[2] רק בשנת 2019 נלכד הרוצח על ידי המשטרה, לאחר דגימת DNA שנלקחה ממקום מציאת הגופה, והוצלבה לאדם בשם ולרי סאקוביץ'. ולרי שהה מחוץ לישראל מספר שנים, כשחזר בוצעה לו בדיקה שהתאימה לממצאים מזירת האונס והרצח, בעקבות הטכנולוגיה החדשה היה תיאום מלא הקושר אותו לרצח. בשנת 2022 הודה ולרי באונס ורצח ורדית בקרקנוט, במסגרת הסדר טיעון, והוא נשלח למאסר עולם.
  • רצח נהג המונית אבי דוידי – בערב שבת ה-30 ביוני 1995 הסיע דוידי את בתו רחלי לחברתה ברמת גן. לאחר מכן המשיך לתל אביב כדי לאסוף נוסעים ממקומות הבילוי בעיר בערב שישי. לאחר ששני נוסעים שעלו בנפרד למונית ירדו, בשעה 22:50 עלו שני אנשים למוניתו של דוידי, לאחר דקות אחדות צעק דוידי "הורגים אותי" לקשר של תחנת "מוניות בית החייל", שבה היה כנהג שכיר. לאחר חיפושים נרחבים של כלל נהגי המוניות בתל אביב נמצאה המונית של דוידי ברחוב ישראל ב"ק, כשהמנוע פועל ואורותיה דולקים. גופתו של דוידי נמצאה במושב ליד הנהג, כאשר הסכין נעוצה בגבו, הרוצחים השאירו במונית משקפי ראייה תוצרת חוץ, אך גם ממצא זה לא קידם את החקירה בכדי להגיע לקצה חוט. הרוצחים לא נמצאו עד כה. הרצח של דוידי היה הרצח השישי של נהג מונית במהלך שנה וחצי, מאז רצח דרק רוט בשנת 1994.
  • רצח שמואל אוליצקי – אוליצקי, בן 61, הומוסקסואל, דירתו ברחוב דיזנגוף בתל אביב הייתה זירה יום-יומית למפגשי מין הומוסקסואלים. הדיירים בבניין של אוליצקי פחדו מאוד מהאורחים שהיו מגיעים לדירתו: פועלים זרים, ערבים וזונות ממין זכר. בשעות אחר הצהריים נהג אוליצקי להסתובב באזור מגוריו ולצוד גברים צעירים אותם פיתה תמורת תשלום לעלות עמו לדירה. יום שישי 11 באוקטובר 1996, שעות הלילה, הגיע אחד מחבריו של אוליצקי לדירתו. על פי השערות, התפתח ריב בין השניים, ואולצקי נרצח על ידי האלמוני שהלם בו באכזריות במכות אגרטל בראשו. לא התגלו סימני פריצה לדירה של אוליצקי, וניתן להסיק מכך שאותו אדם שרצח את אוליצקי מכיר אותו בוודאות מוחלטת, ואוליצקי פתח את דירתו בפניו. לאחר הרצח האלמוני גרר את הגופה מחדר השינה לאמבטיה, וכיסה את הגופה בשמיכה. מזירת הרצח עלו כמה עובדות: הרוצח הוציא מהמזכירה האלקטרונית את קלטת ההודעות קרע את סליל ההקלטה, מערכת הסטריאו החדשה שנקנתה חודש לפני הרצח נגנבה על ידי הרוצח. סביר להניח כי הרוצח התכוון לחזור לדירה על מנת לקחת את התיק המפליל שנמצא בזירת הרצח, מגבת ירוקה, מכתב בערבית שנמצא בתיק, ומכשיר וידאו VHS, אותו תכנן לקחת. ככל הנראה הרוצח האלמוני הופרע באופן בלתי צפוי, ולכן לא חזר לקחת את התיק שלו, ומה שהניח על מנת לקחת מדירתו של אולצקי. יומיים לאחר הרצח, דייר מהבניין גילה את הדלת הפתוחה של אוליצקי ואת כתמי הדם, הוא הזמין משטרה. בדירתו של אוליצקי נמצאו תמונות רבות בהם הוא מצולם בחברת גברים צעירים, חבריו למיטה. אחד מהם ניתן לשער רצח את אוליצקי. על פי הבדיקות הרפואיות והחקירה עולה כי הרצח בוצע על רקע הכרות בין הרוצח לאוליצקי.
  • תעלומת היעדרותו של החייל גיא חבר – חייל התותחנים גיא חבר יצא בחודש אוגוסט 1997 מהבסיס ברמת הגולן. יום ראשון, בבוקר באוגוסט 1997 גיא חבר חוזר מתורנות שמירה. הסמל העיד בעדותו שחבר מאוד לא אהב את העובדה שהוא צריך להישפט בגין עקיפת סמכות. הסמל וחברו של חבר הם האחרונים שראו אותו טרם היעלמותו, הצבא התחיל בחיפושים נרחבים, אך ללא הצלחה. העדות שקיבלו במשטרה בנושא היעדרו הייתה כשלושה חודשים לאחר היעלמותו של חבר: באמצע נובמבר 1997 באזור צומת בירייה שבצפת. אהובה הרי שנסעה לביתה לכיוון כרמיאל עצרה טרמפ לחייל בצומת, הרי העידה בעדותה ששני בחורים נכנסו לרכבה, לאחר שהחייל לו עצרה שאל אותה אם ניתן שעוד מישהו יעלה יחד איתו, ומכאן ניתן להבין שיש היכרות בין השניים, חייל במדי חיל האוויר התיישב לצידה, ובחור עם ג'ינס וחולצה שחורה התיישב במושב האחורי. לאורך כל הנסיעה מצפת עד כרמיאל בחנה הרי את פניו של הבחור האלמוני שישב במושב האחורי ברכב. היא השתכנעה כי הבחור בלבוש האזרחי הוא חבר. לקראת השעה 19:00, כאשר המכונית מגיעה לכרמיאל, שני הנוסעים הצעירים מבקשים לרדת בצומת, הרי החליטה לצאת מהמכונית כדי לבדוק אם הנוסע האלמוני הוא החייל הנעדר, לאחר שהשניים החלו להתרחק מהרכב עשתה את מה שחשבה לנכון וצעקה לעברם "גיא", שני הצעירים הסיטו את מבטם אליה, והמשיכו לדרכם. בעקבות השחזור בתוכנית הגיעו ידיעות רבות של אנשים שאמרו שראו בוודאות את חבר בשבועות האחרונים, למרות הידיעות הרבות והצגת השחזור בתוכנית, מאז ועד היום אין קצה חוט שיוביל לסיום תעלומת היעדרותו של חבר.
  • תעלומת היעדרותה של הנערה עדי יעקבי – עדי נולדה ב-31 בינואר 1980 בתל אביב, נעדרת מ-13 בדצמבר 1996. פרשת היעדרותה זכתה להד תקשורתי נרחב ותיק החקירה בנושא עדיין פתוח. מעדויות שנמסרו למשטרה, יעקבי נצפתה בפעם האחרונה קרוב לשעה 18:10 בערב בפינת הרחובות המלך ג'ורג' והנביאים בתל אביב, כאשר היא מנסה לעצור טרמפ כדי להגיע לחברתה בנתניה, אך היא מעולם לא הגיעה לשם.
  • רצח שמעון אלפסי – בשנת 1996 בתאריך 6 בנובמבר בשעה 03:00, פרץ דרך החלון רוצח שטיפס בסולם בעזרת חברו לביתו של אלפסי, המתגורר ביבנה והרג אותו במיטתו בעזרת אקדח עם משתיק קול כאשר לצד אלפסי ישנה אשתו, ושלושת ילדיו ישנו בחדר הסמוך. הרוצח נמלט ויצא דרך הדלת כאשר אלפסי מתבוסס בדמו במיטתו, לאחר יותר מחצי שעה שמעה אשתו שהוא מחרחר והזמינה את משטרת ישראל ומד"א, שהגיעו לאחר דקות ספורות, מותו נקבע לאחר זמן קצר בהגיעו לבית החולים. אלפסי היה נרקומן במשך שנים כולל עברות פליליות שביצע. בשנותיו האחרונות יצא ממעגל הסמים, ואף סייע לנרקומנים לצאת ממעגל הסמים וההתמכרות. להערכת המשטרה אלפסי חוסל על רקע עבירות פלילוית מעברו, וכנקמה של כנופיית פשע שראתה בו מטרה. גם מקרה רצח זה לא פוענח עד כה.
  • רצח אסף שטיירמן – בסוף חודש יולי 1996 אסף שטיירמן, בן 18, נפרד ממשפחתו בחו"ל והגיע לישראל כדי להתגייס לצה"ל לקרבי. את חודשי ההמתנה לגיוסו בצה"ל הוא מעביר בעבודות מזדמנות ומרבה לבלות עם בת זוגו עידית. יום רביעי, 4 בדצמבר 1996, השעה 12 בצהריים, אסף מתעורר ליום שיגרתי. הוא התקשר לבת זוגו עידית וקבע להיפגש עמה בשעה 10 בערב בקניון. בשעה 8 בערב, אסף יצא מביתו ופגש ברחוב את חברו בשם נגרה רועי. בהתאם למתן עדות של נגרה רועי, אמר אסף לרועי שהוא ממהר להיכנס ליער אוסישקין ושהוא חייב ללכת, אסף נפרד מרועי ואמר שידברו בהמשך. לא היה ידוע את מי הולך שטיירמן לפגוש ביער, ולא היה ידוע מה גרם לאסף להיכנס ליער אוסישקין בשעות הערב, ביום 4 דצמבר 1996. אסף לא סיפר לבת זוגו עידית דבר על מפגש כלשהו ביער אוסישקין. אסף נכנס ליער בלי לתכנן מראש. השעה 8 ורבע בערב בערך, אסף נכנס ליער והוא הותקף על ידי שלושה אלמונים שתקפו אותו בפרעות ביער, כשהוא שוכב על הרצפה ביער, הרוצחים הולמים בו באכזריות בכל חלקי גופו. בשעה 10 וחצי בערב, עידית התקשרה לביתו של אסף לוודא מדוע לא הגיע לפגישה בקניון, ואימו של אסף אמרה לעידית שהוא יצא מהבית לפני כמעט שעתיים, והיא בטוחה שהוא עוד מעט יגיע לפגישה איתה. השעה 23:59, שעת המוות של אסף על פי הדו"ח הפתולוגי. בשעה 7 בבוקר יום חמישי 5 בדצמבר 1996, עבר אדם ביער להליכה, הוא ראה את גופתו של שטיירמן ביער, ומיד הזמין אמבולנס ומשטרה. על פי הממצעים בזירת האירוע, ליד גופתו של שטיירמן נמצאו שני סכיני הטלה, אך לא נעשה בהם שימוש במהלך הרצח. שחזור הרצח בתוכנית לא הוביל לפענוח. כעבור 4 שנים, בשנת 2000 פוענח הרצח, בעקבות עדותה של סנדרין חורב-לאבן דוד, אשתו של רעי חורב, שבאה להתלונן על תקיפה מצד בעלה, וסיפרה לאחר מכן כי התוודה בפניה על הרצח שביצע. חורב נעצר והודה ברצח. גלוזמן קיבלה מעמד של עדת מדינה, כאשר לדבריה צפתה במעשה, וביקשה מהם להימנע ממעשה הרצח. גלוזמן העידה כנגד שני שותפיה למעשה הרצח. רעי חורב קיבל מאסר עולם, וסיגלית חיימוביץ נידונה ל-24 שנה בכלא, בסיוע לרצח.
  • האנס מפתח תקווה – במהלך שנת 1997 בעיר פתח תקווה, פעל אנס צעיר בשנות העשרים לחייו, שנהג לבצע מעשי אינוס בילדות קטנות. הוא נהג לנסוע באופנוע והתחזה בחלק מהמקרים לבעל מקצוע. המקרה הראשון קרה ביום רביע במרץ 1997 והקורבן הייתה ילדה בת 8 בשם רחל שהייתה לבד בביתה. כאשר רחל פתחה את הדלת לאחר דפיקות בדלת הפדופיל הציג את עצמו לרחל כטכנאי גז ואחרי שנכנס לביתה ובדק שהיא לבדה בבית, תקף האנס פדופיל את רחל על המיטה בחדרה ובכך גרם לה חבלות רבות לאחר שסיים ברח הפדופיל מבית מגוריה. כעבור ארבעה חודשים, באותה שכונה בשעה שש בערב: חגית, ילדה בת 10, חוזרת הביתה לאחר ביקור אצל חברה. הפדופיל ארב לחגית ליד בניין מגוריה, כשהוא מפתה אותה לרדת למקלט הבניין. בתוך המקלט תקף האנס פדופיל את חגית באלימות וביצע בגופה מעשים מגונים תוך הפעלת כוח רב, מספר ימים לאחר מכן כאשר חגית חזרה הביתה אחרי יום בקייטנה. הפדופיל חזר לזירת האונס, כשהילדה ניסתה לעלות במעלית הביתה אך ברח מהמקום מיד לאחר מכן, למרות הטראומה הנפשית, הצליחו הילדות לבנות קלסתרון של הפושע. בעקבות השחזור בתוכנית והקלסתרון שהוצג הגיעו ידיעות רבות למשטרת פתח תקווה שהצטלבו יחד עם ידיעות משחזור התוכנית והאנס פדופיל נלכד.
  • רצח נועה אייל – נועה אייל, נערה כבת שבע-עשרה משכונת רמות בירושלים, לא חזרה לביתה בליל 22 בפברואר 1998 לאחר בילוי לילי בעיר. באותו לילה אייל וחברהּ אלדד צפו בסרט בסינמטק ירושלים, ולאחר מכן צעדו לעבר כיכר הדוידקה. בשעה 23:45 לערך נפרדו השניים. אייל המתינה לאוטובוס האחרון בקו 36 המגיע לביתה בשכונת רמות, הצפוי להגיע בקירוב לחצות, אייל נותרה לחכות בתחנת האוטובוס. היא נראתה בפעם האחרונה בחיים בשעה 23:56, כשנכנסה למכונית לבנה מסוג "פורד אסקורט" (לימים לאחר פיענוח הרצח הוכח כי זה היה רכב רנו), כפי שהעיד אדם שנכח בתחנת האוטובוס יחד עם אייל טרם עלייתה לרכב. לפי עדותו של האדם שהמתין לאוטובוס עם אייל היו גם שני בחורים חרדים שהמתינו לאוטובוס, מכונית הרנו הלבנה המתינה בתחנה, לפי עדותו של האיש בחקירה אייל דיברה עם בעל הרכב, ואף ייתכן שהכירה אותו, לפי מה ששמע האדם בעדותו אמרה אייל לאדם שישב ברכב הרנו "תחכה שהאוטובוס יגיע ותיסע אחריו" (כנראה לאחר ששאל אותה איך להגיע לאזור שכונת רמות), לאחר כשתי דקות נוספות שהמתינה בתחנה, החליטה אייל לעלות על הרכב, שתי דקות בלבד לפני הגעתו של האוטובוס האחרון לתחנה, שאליו הייתה צריכה לעלות. למחרת בשעה 19:15 נמצאה גופתה של אייל ביער רמות הסמוך לשכונת רמות, שכונת מגוריה, כשעל גופתה היו סימני אלימות.[3] השחזור בתוכנית לא הביא לקצה חוט בפרשת האונס והרצח האכזרי. פריצת הדרך בפענוח הרצח הושגה בזכות טכנולוגיה חדשה של המשטרה אשר נוסתה תחילה בתיק הרצח של ורדית בקרקנוט. טכנולוגיה זו מאפשרת למצוא במאגר דגימות ה-DNA של המשטרה קשרים בין בני משפחה. צוות החקירה בתיק רצח ורדית בקרקנוט ביצע את שתי הבדיקות לשני התיקים יחדיו. בבדיקה נמצא שדגימת ה-DNA שנאספה בזירת הרצח של אייל, קרובה לדגימת DNA שנלקחה בשנת 2007. המשטרה הצליבה את המידע בתיק החקירה עם דגימת ה-DNA שנלקחה ב-2007, והסיקה שהאדם בעל ההסתברות הגבוהה ביותר לביצוע הרצח הוא בנו של בעל דגימה זו, דניאל נחמני, תושב ירושלים, נשוי ואב לשתי בנות העובד במוסך בירושלים כחשמלאי רכב. נחמני גדל בשכונת רמות בירושלים, שם התגוררה גם נועה אייל. כחמש שנים לפני הרצח, בהיותו בגיל 17, הוגש נגד נחמני כתב אישום בגין מעשים מגונים בתיירת בת 11, במקרה אחר נעצר לאחר שנחשד בביצוע מעשים מגונים בנערה בת 14. נחמני הורשע באונס ורצח נועה אייל, ונגזרו עליו מאסר עולם ו-16 שנים.
  • הסנדלר הסוטה 1997–1998 – בשנים אלו פעל בעיר בת ים והסביבה אנס ופדופיל צעיר בן 23 בערך שביצע עבירות מין בעשרות ילדות וילדים, בנים ובנות, בגילאי 8 עד 10 שנים. הוא עקב אחריהם לבניין מגוריהם והציג את עצמו בתור סנדלר שרוצה למדוד את כפות הרגליים שלהם. כאשר חלצו הקורבנות את הנעליים בחדרי המדרגות, ביצע בהם את זממו הכולל מישוש ונישוק הרגליים של הילדים לצורך גירוי וסיפוקו המיני, ולבסוף ביצע בהם מעשים מגונים. בעקבות השחזור בתוכנית נלכד ה"סנדלר הסוטה". שמו של האנס הפדופיל הוא יורי לב, אשר הודה בכל המעשים הללו. בית משפט השלום הרשיע אותו בהתאם להודאתו. יורי לב אושפז בבית חולים הפסיכיאטרי לאחר שפגע בעשרות ילדים וילדות.
  • רצח ברחוב פרוג בפתח תקווה – בשנת 1998: הנרצח עמד להיכנס לבניין שבו גר. אשתו בדיוק יצאה מהבניין ונפרדה ממנו לשלום ובתו הקטנה של הנרצח עמדה בקומה השנייה וראתה אותם נפרדים לשלום. באותו רגע הופיע רוצח אלמוני על אופנוע, ירה בגבר מטווח קצר ורצח אותו, מול עיני אשתו ובתו של הנרצח. עד היום לא ידוע אם הרוצח נלכד.
  • האנס במונית השחורה – בשנת 1998 – אלכסנדרה, צעירה בת 22, עלתה לארץ מאוקראינה. אחרי 4 חודשים ששהתה בישראל החליטה אלכסנדרה לעלות לירושלים מתל אביב על מנת לעשות סיור בכותל. בעת סיום הסיור בכותל אלכסנדרה עצרה למונית בירושלים. נהג מונית שחורה הציע להחזיר אותה הביתה. כעבור 20 דקות נסיעה בערך, פנתה המונית לשביל צדדי המוביל לשום מקום. אלכסנדרה רצתה לרדת מהמונית ולהגיע לבד לתל אביב, אך הנהג הסביר לאלכסנדרה המבוהלת שזה קיצור דרך כדי לחסוך פקקים. כאשר המשיכה לצעוק, הנהג שלף סמרטוט ספוג בסם הרדמה, הצמיד לה לפה ואנס אותה. לאחר מכן, כשאלכסנדרה מעולפת מסם ההרדמה, האנס האלמוני השליך אותה מהמונית וברח מהמקום. כשעתיים אחרי שעלתה למונית התעוררה אלכסנדרה כשהיא פצועה ומטושטשת. הורכב קלסתרון, אך לא ידוע אם הצליחו ללכוד את האנס.
  • אונס כפול באשקלון (אונס סדרתי) – בשנים 1997–1998 פעל אנס סדרתי מסוכן ואלים בעיר אשקלון בשכונת כוכב הצפון, אשר אורב לבחורות צעירות ליד ביתן, עוקב אחריהן לדירתן, מתנפל עליהן באיומי אקדח, ותחת הפעלת כוח רב מבצע בהן אונס אלים בחדר השינה בתוך ביתן. תיאור האנס ושיטת הפעולה שלו מצביעים בוודאות מוחלטת ששתי מקרי האונס בוצעו על ידי אותו אנס; שתי המקרים קרו לאור יום, בבוקר ובצהריים. שתי הקורבנות היו עולות חדשות מרוסיה, בשתי המקרים עקב האנס אחרי קורבנותיו לדירתן. שתי המקרים קרו באותה שכונה, כוכב הצפון בעיר אשקלון. בשתי המקרים האנס התנפל על קורבנותיו מאחור, דוחף אותן פנימה לדירתן, טורק את הדלת ודואג לנעילתה. האנס בודק שאין איש בבית ודוחף באלימות את קורבנותיו לחדר השינה. כדי שהשכנים לא ישמעו את הצעקות והבהלה של הנאנסות, הוא סוגר את כל התריסים בחדר, ואז האנס מפשיט את קורבנותיו ומבצע בהן אונס מלא ואלים. שתי הקורבנות הדגישו בעדותן שהגבר שאנס אותם הוא יהודי ישראלי, דובר עברית ללא מבטא זר. שתי מקרי האונס קרו בהפרש של 7 חודשים זה מזה. שתי הקורבנות ציינו בעדותן שהאנס היה אלים מאוד. שתי הקורבנות הרכיבו קלסתרון של האנס. בעקבות השחזור בתוכנית התקבלו ידיעות רבות, מתוכן 2 ידיעות שקידמו את החקירה ללכידת האנס האלים.
  • אונס קשישה בגן העצמאות תל אביב – יום שבת, 7 בפברואר בשנת 1998: נ.א, בת 69, אם לחמישה בנים וסבתא לתשעה נכדים יצאה מביתה בשעה שש בבוקר מדרום תל אביב להליכה יומית. בשכונת נווה צדק היא חותכת מערבה עד לדולפינריום. מהדולפינריום ממשיכה נ.א צפונה על חוף הים בתל אביב, ומהחוף המשיכה ללכת לייעד הסופי - גן העצמאות הסמוך למלון הילטון. אחרי שעה של הליכה, בשעה 7 בבוקר, חוצה נ.א את גן העצמאות, צעיר אלמוני ארב לה מאחורי שיחים, ואז הוא תקף אותה מאחור בפרעות. האלמוני השכיב אותה על הבטן מבשיל את חולצתה ואת מכנסייה ואונס אותה מאחור תוך שהוא מכה והולם בה באכזריות בכל חלקי גופה. הפעם היחידה שנ.א הצליחה לראות לשניות אחדות את פניו של האנס, הייתה כאשר הפנתה כלפיו את הראש שלה אחרי האונס מתחננת שיפסיק להתעלל בה: "תפסיק! תעזוב אותי! קיבלת את מה שרצית!" המילה היחידה שהוציא האנס מפיו היא "באמת", המילה הזו מחזקת את ההשערה שהאנס בחור יהודי ישראלי ולא ערבי או פועל זר. מה שנחרט בזיכרונה של הנאנסת, זה מראה כללי בלבד: צעיר, גבוה כבן 30 בערך, שיערו שחור וארוך מאוד ועיניו שחורות. לאחר ביצוע האונס, האנס ברח מהמקום. כשהיא פצועה, חבולה ומדממת, נ.א בת ה-69, הצליחה בשארית כוחותיה לזחול לשביל הראשי מהשביל הצדדי בו נאנסה. זוג צעיר שעבר להליכה ראה אותה והזמינו משטרה ואמבולנס. נ.א נלקחה לבית חולים כשהיא פצועה קשה ושוחררה לביתה כעבור שלושה ימי אשפוז.
  • אונס בחולון יום שישי 22 באוקטובר 1998 – שולה (שם בדוי) בת 26, נשואה ואם לתינוקת, ירדה מביתה עם ביתה התינוקת כדי לתת אותה לבייביסיטר על מנת שתוכל ללכת לסידורים. בחור אלמוני וצעיר בשנות ה-30 לחייו ישב ברכבו שחנה מול הבית של שולה וצפה במפגש של שולה והבייביסיטר. האלמוני ראה את האם הצעירה שהיא מוסרת את התינוקת לבייביסיטר, ונפרדת ממנה. הבייביסיטר לקחה את התינוקת לגן שעשועים, הוא עקב במבטו אחרי שולה החוזרת לביתה, והבין שהיא לבד בבית והחליט לפעול. הוא דפק בדלת דירתה ואמר לה שהוא נתקע עם הרכב שלו, ונגמרה לו הסוללה בפלאפון, והוא צריך רק דקה אחת להשתמש בטלפון שלה כדי שיבואו לחלץ אותו עם הרכב שנתקע. שולה הסכימה לעזור ולתת לאלמוני להשתמש בטלפון שלה. כשהוא סיים את שיחת הטלפון, האלמוני החליט לפעול ונקט באמצעי זהירות: הוא נעל את הדלת של דירתה מבפנים, ולאחר מכן הדליק את הטלוויזיה שהשכנים לא ישמעו את צעקותייה, הוא דחף את שולה לחדר המיטות בכוח תוך שהוא שואל אותה איזה סקס היא אוהבת, ומחמיא ליופייה. שולה הצליחה לברוח מהמיטה לסלון, ואז האלמוני רדף אחריה, התנפל עליה, הרים אותה והשכיב אותה על הספה בסלון. שולה, המבוהלת, התחילה לצרוח, הבחור האלמוני אנס את שולה, וביצע בה מין אוראלי ומעשה סדום. לאחר ביצוע האונס, האלמוני ברח מביתה. למרות הטראומה הנפשית, שולה הצליחה לבנות קלסתרון של האנס, ולהביט מהחלון טרם נמלט מהמקום. האנס היה בעל רכב מסחרי קטן בצבע לבן, ועל רכבו הייתה כתובה המילה תיקונים בצבע כחול בצידו השמאלי של הרכב.
  • רצח שרה סמוכי – שרה התפרנסה ממכירת כרטיסי פיס בדוכן פיס בעיר אשדוד. שרה התחילה יום שיגרתי בבוקר חורפי בשנות ה-2000 ברחוב רובע באשדוד, זה היה יום לפני הגרלת הלוטו, יום מוצלח של מכירות, עובדה שככל הנראה הייתה ידועה לשודד שהגיע לדוכן כדי לשדוד מזומנים. בשעות הבוקר הגיע שודד ואיים על שרה להעביר לו את הכסף תחת איומי אקדח, שרה נבהלה והתחילה לצעוק. השודד שדד אותה ולאחר מכן ירה בה ירייה בודדה אשר פגעה ישר בליבה של שרה, וגרמה למותה המיידי. הקלסתרון שהוצג בתוכנית לכד את עיניו של שוטר שצפה בתוכנית, ונזכר שהקלסתרון דומה לשודד בנק שנעצר בעבר. את הקלסתרון צייר האמן גיל ג'יבלי לפי תיאור של עובדת חנות בסמוך לדוכן הפייס שבו עבדה סמוכי. השודד צפה בתוכנית באותו הערב, והבין שמחפשים אחריו, לכן פצע את פניו כדי להימנע ממסדר זיהוי, אך בסוף נעצר, הודה ברצח של שרה סמוכי, ו-2 מקרים נוספים של דקירות מאבטח בית ספר ושוד בנק שביצע. הוגש נגדו כתב אישום, והוא נשלח למאסר עולם.
  • אונס חיילת בתחנה מרכזית תל אביב – בתחילת שנת 2000 בשעות הבוקר, חיילת, בת 19 הגיעה לתחנה מרכזית כדי לקחת אוטובוס לבסיס. בחור אלמוני תפס אותה מאחור, גרר אותה לשירותים, וביצע בה אונס ומעשה סדום.
  • האנס מהאינטרנט – בסוף שנת 1999 נער בן 17, תושב הקריות, נכנס לצ'ט באינטרנט כדי להרחיב את המעגל החברתי. הנער התכתב עם בחור אלמוני, קצין בצה"ל, ולאחר שבין השניים התנהלו שיחות צ'טים ממושכים, הם קבעו להיפגש. הקצין, ששירת בקבע בצה"ל, אסף את הנער בן ה-17 מהטיילת בחיפה ומשם הקצין חטף אותו עם רכבו לדרך צדדית חשוכה. הקצין תקף את הנער מינית, אנס אותו וביצע בו מעשים מגונים ומעשה סדום, תוך גילוי אלימות והפעלת כוח רב. לאחר שסיים לבצע בו את המעשים, הקצין זרק את הנער מהרכב בקניון בקריות ונעלם מהמקום. הנער, המום וחבול התקשר לאבא שלו שיבוא לאסוף אותו. עוד באותו ערב הם הגישו תלונה במשטרה. הנער היה כל הלילה ליד המחשב המשטרתי כדי לבנות קלסתרון של האנס. בעקבות שידור השחזור בתוכנית של האונס, התברר שהנער לא היה הקורבן הראשון של האנס ומדובר באנס סדרתי. הוגשו עוד 5 תלונות דומות על אונס בגין אותו קצין. לאחר חקירה ממושכת והצלבות של ידיעות שהגיעו לתוכנית, התקבלה ידיעה על הרכב של האנס, והיא זו שהובילה לסיום החקירה. הנער זומן לתחנת המשטרה למסדר זיהוי, והוא זיהה את האנס. נגד האנס הוגש כתב אישום בגין כל מקרי האונס שביצע.
  • מעללי הנוכל רונן שקד גולדשטיין – שנת 2000 הנ"ל הואשם בהתחזות והונאה. רונן התחזה לרופא, וביצע בנשים צעירות תרגיל הונאה קלאסי: גרם להן לסמוך עליו ולהתאהב בו, גר איתן בבית, וגנב מהן את כספן, רונן זייף את זהותו בשמות בדויים, והשתמש בתעודות מזויפות על מנת לקנות את ליבן של הנשים כדי לבצע את העוקץ המושלם. בעקבות השחזור הגיעו ידיעות רבות בדבר מעשיו, והוא נלכד על ידי המשטרה.
  • הנוכל רונן בר שירה, "נוכל הסנדוויצ'ים" – בשנת 1999 ביצע מעשה נוכלות שבו הציע בר שירה למקומות ציבוריים ומסעדות, עסקת מכרז של סנדוויצ'ים ושתייה לתלמידים בבתי ספר, בו בזמן מוציא חוזה למקדמה של סכומי כסף ואז נעלם. בר שירה נעצר ולא התייצב לבית המשפט, והוכרז עבריין נמלט, נעצר בשנית בעקבות שחזור התוכנית, והוכנס למאסר קצר בבית הסוהר, בר שירה ידוע במעשה הנוכלות שלו והמשיך כך גם לאחר שחרורו מבית הסוהר, והיה מעורב במעשה נוכלות וגנבת כספים מתרומות למען שחרור החייל גלעד שליט, בעקבות מעשה זה, ועוד 15 מעשה נוכלות נוספים שביצע, נגזרו עליו בשנת 2017 עשר שנות מאסר.
  • שוד הקשיש חימיאגרוף – בחודש מרץ 1999 הגיעו לדירתו של יצחק חימיאגרוף ברחוב מקור חיים בתל אביב, שלושה שודדים המחופשים לחרדים המחפשים לשכור את דירתו של יצחק ברחוב מלבים 14 בתל אביב, יצחק היה בעל מספר דירות שהשכיר ובעל רכוש רב דבר שככל הנראה ידעו טרם הגעתם. לאחר שראו את הדירה, הודיעו ליצחק שהם מעוניינים להגיע בעוד כמה ימים כדי לחתום על חוזה שכירות הדירה. השלושה הגיעו לאחר שלושה ימים לדירתו, ולאחר שפתח את דלת ביתו התנפלו השלושה על יצחק וביצעו שוד המתוכנן מראש, הם היו מצוידים באזיקים אותם הצמידו לידו של הקשיש יצחק חימיאגרוף ולשולחן בסלון, ובאיומי סכין, קללות וצעקות לחצו עליו כאשר הם מאיימים לפגוע בחייו, על מנת שיגלה להם היכן מסתתרת הכספת בביתו. כאשר החיפושים בדירה לא צלחו, נערך חיפוש על גופו של הקשיש ונמצא בכיסו מפתח לכספת. השלושה אילצו אותו לגלות להם את מיקום הכספת בביתו בלחץ כבד, לאחר מאבק שהפעילו עליו הקשיש נשבר, ואמר להם היכן הכספת. בתוך הכספת הפרימיטיבית, שהייתה סליק בקיר, התגלה חצי קילוגרם זהב, תכשיטים, חבילות כסף בשקלים, מארק גרמני ודולרים, השלל הכולל בשווי של חצי מיליון שקלים. שלושת השודדים לקחו את הכסף והזהב בשקית וברחו מהמקום. יצחק חימיאגרוף, המום וחבול, הצליח בשארית כוחותיו להשתחרר מהשולחן שאזקו את ידיו השודדים, ומיד לצלצל למשטרה.
  • אונס הנערה מבנימינה – בתאריך 8 ביולי בשנת 2000 בשעה 11 בלילה, ניגשה נערה בת 15 לטלפון ציבורי כדי להתקשר לבן זוגה שהיה אמור לאסוף אותה. מקרה האונס קרה ברחבה ליד מכולת, ליד הכביש המוביל מבנימינה לזיכרון יעקב. הנערה הייתה ליד הטלפון הציבורי כאשר האנס הגיע במכוניתו, חטף את הנערה ברכבו הפרטי לפרדס נטוש, איים עליה ואנס אותה.
  • האנס הסדרתי מהמרכז – בשנת 2001 האנס עצר לטרמפ ואסף בחורות צעירות מאזור רחובות, אשדוד, ראשון לציון ותל אביב. במקרה הראשון, שאירע בחודש מרץ 1999, אנס החשוד בחורה באזור נטוש בלוד לא רחוק מנמל התעופה בן-גוריון, לאחר שאסף אותה מצומת ביל"ו בתוך מכוניתו. האנס ביצע בבחורה מין אוראלי, אנס אותה וביצע בה מעשה סדום. הבחורה, בשנות ה-20 בחייה, התקשרה לקרובי משפחתה שלקחו אותה לטיפול רפואי. את האונס השני הוא ביצע באשדוד, לאחר שארב בחורשה סמוך למרכז מסחרי בעיר. הוא התחבא מאחורי עצים וכשהבחין בקורבן, צעירה בת 24, הוא התנפל עליה ואנס אותה פעמיים. לאחר מכן איים עליה שלא תתלונן במשטרה. במקרה השלישי, אסף החשוד את קורבנו ביציאה הצפונית מראשון לציון. הפעם היה מדובר בקטינה בת 16, אשר ביקשה לתפוס טרמפ לתל אביב. האנס לקח את הקטינה במכוניתו לתוך שטח בית הקברות סגולה, ואנס אותה. כל תחנוניה לא עזרו, ולאחר מכן הסיע האנס את הקטינה למקום עזוב ושם נטש אותה. לדברי שלוש המתלוננות, האנס נמוך קומה, השתמש כלפי שלושתן באלימות והשאיר להן צלקות, בזכות התוכנית התקבלו 9 תלונות חדשות. האנס טרם נלכד.
  • שודד בנקים סדרתי בירושלים – יום חמישי, 26 באוקטובר 2000, ברחוב עזה בירושלים, בסניף בנק פועלים, נכנס שודד בשעה 18:15, איים באקדח על פקידת הבנק, דרש את הכסף, ובתוך דקה יצא עם 14 אלף ש"ח ונעלם מהמקום. חלפו 2 חודשים בדיוק, באותה שעה, אותו שודד, נכנס לבנק מזרחי שברחוב הפסגה בירושלים. עם אותו אקדח, באותה שיטה, יצא השודד עם 17 אלף ש"ח. מצלמת הבנק קלטה את פרצופו. כמה ימים לאחר השחזור, נתפס השודד.
  • האנס בטנדר הלבן – רחוב דרך הים בחיפה, ביוני 2001, נ.ג עולה חדשה בת 28 מרוסיה שמדברת מעט מאוד עברית, עושה דרכה לתחנת האוטובוס הסמוכה כדי להגיע לביתה בשכונת בת גלים בחיפה. לאחר כמה דקות המתנה בתחנת האוטובוס, ניגש אליה בחור אלמוני בטנדר לבן ושאל כיצד להגיע לתחנה מרכזית בחיפה. נ.ג החליטה לעלות לטנדר כדי להגיע הביתה ולא לחכות לאוטובוס. בסוף "דרך הים", עם הצטלבות בכביש חיפה תל אביב, ביצע נהג הטנדר פניה חדה לראש גבעה תלולה, שלף סכין חדה, הצמיד את הסכין אל צווארה של נ.ג וכפה עליה מין אוראלי. כ-50 דקות אחרי שעלתה לרכבו של האנס, הושלכה ממנו נ.ג כשהיא חבולה ומדממת מדקירות הסכין שעל צווארה. שיחזור האונס בתוכנית לא הוביל לתפיסתו של האנס, אך בשנת 2011 עשר שנים אחרי, בזכות בדיקת די.אן. איי עולה כי נ.ג לא הייתה הקרובן הראשון של האנס. הוא אנס בחורה נוספת בשנת 2002 והורשע בביצוע מעשה סדום, אונס ואיומים. עשור אחרי מקרה האונס, בשנת 2011, נתפס האנס ושמו עובדיה מוחמד מסרי תושב חיפה[4].
  • קומבינת השטחים שנת 2001 – תרגיל עוקץ של צמד נוכלים שניצלו את תמימותם של קשישים כדי לגנוב את כספם. הנוכלים היו מגיעים לשוק אשקלון ומתחזים לקונה ומוכר. אחד היה מוכר "ערבי", השני היה "קונה". הקונה היה מעוניין לקנות שטיח יקר מאוד, והמוכר דיבר בערבית. הקונה חיפש בשוק אנשים קשישים שיודעים לדבר ערבית וביקש שיעזרו לו עם המוכר הערבי. הקונה ביקש מהקשישים שיתרגמו לו לעברית מערבית את הצעת המחיר בגין השטיח מהמוכר הערבי. הקונה ביקש מהקשישים הלוואה רק לשעתיים, ותמורת ההלוואה ירוויחו 2,000 ש"ח. תמורה לכך, ישאיר להם את השטיח כערבון עד שיחזור עם הכסף. שני הנוכלים היו נעלמים לקשישים יחד עם כספם. במהלך ערב השחזור, הגיעו לאולפן שידור חוקר כ-80 תלונות חדשות של אנשים שנפלו קורבן לאותו תרגיל עוקץ. בעקבות השחזור, נתפסו הנוכלים. הנוכל הראשי היה אליהו קונה, תושב בת ים, והנוכל השני היה יצחק מוסא ז'ואן. נגד שניהם הוגש כתב אישום שאיחד את כל התיקים הרבים והתלונות[דרושה הבהרה].
  • ניסיון אונס נערה בלוד ("האנס המטרידן") – בחודש מאי 2001, בשעה 7:50 בבוקר, כאשר חלפה בשביל המוביל לבית הספר נערה בת 15, התנפל עליה בחור כשהוא מצמיד לצווארה סכין מטבח גדולה וחלודה. הנערה המשותקת מפחד והמבוהלת לא גילתה סימני התנגדות, והאנס האלמוני גרר אותה לפינה שקטה והתיישב על ביטנה של הנערה. בשלב זה הנערה ניסתה להתנגד, ואז האנס הפך לאלים והתעלל בה. ההתעללות כללה כ-10 דקות של איומים, קללות, ודקירות סכין. בבדיקה הרפואית נמצאו 23 דקירות סכין על גופה של הנערה. האנס לא הצליח לבצע את זממו בגלל פעולה מהירה של הנערה: כאשר הוא מתרומם על מנת לפתוח את רוכסן מכנסיו, בעטה הנערה באשכיו פעמיים וברחה אל תחנת המשטרה בעיר לוד. האנס הטריד את הנערה במהלך כמה שנים לפני שניסה לאנוס אותה, עקב אחריה וגילה את בניין מגוריה ומקומות בהם שהתה. האנס המטרידן נלכד בתום התוכנית לאחר שהורכב קלסתרון מדויק לפי עדות הנערה[דרושה הבהרה].
  • רצח אורן אלקיים – הנרצח הוא עבריין שריצה עונש מאסר בכלא שאטה ויצא לחופש של 72 שעות, ביום שישי 6 ביולי 2001, לאחר ששהה אצל קרובת משפחה בהרצליה. בשעות הבוקר יצאו אלקיים ואשתו סימה שהייתה בחודש השביעי להריונה מהבית בו שהו את הלילה, בזמן כניסתם לרכב הגיע הרוצח שהוא מכוסה בכובע גרב, וחיסל את אלקיים בארבעה כדורים שירה לגרונו וראשו, ונמלט לכיוון אזור בית הקברות הסמוך, שם המתין לו רכבו, אורן אלקיים היה עבריין מוכר, ונרצח על סכסוך נושא ההימורים והסמים בקרב כנופיות בעיר באר שבע, ואף היה מאושם בניסיון רצח, וזו לפי הערכת המשטרה נקמה שחיפשו חברי הכנופיה היריבה, הרוצח לא נתפס עד כה.
  • אנס פדופיל מהדרום – בשנת 2001 הסתובב באזור באר שבע ואשדוד פדופיל, שתקף 4 ילדות בגילאי 7 וחצי עד 10. בכל המקרים עקב הפדופיל אחרי הילדות ותקף אותן סמוך מאוד לביתן. בכל המקרים בוצעה החטיפה לרכב באיומי סכין יפנית, תוך הפעלת כוח. האנס הוביל את הילדות ברכבו לחורשה נטושה. כדי לבצע את זממו, עבר הפדופיל למושב האחורי ברכבו, כיסה את עיניהן בצעיף, קשר את הידיים שלהן, ואז אנס אותן, תוך קיום מעשים מגונים ומין אוראלי באכזריות. כאשר החזיר אותן הביתה, הפדופיל דרש מהילדות הקטנות לשקר להורים, ואיים לפגוע באבא שלהן אם יספרו שפגע בהן. כל הבנות הדגישו בחקירה שהגבר שתקף אותן דובר עברית במבטא ערבי כבד. עד שידור השחזור בתוכנית היה ידוע על 3 ילדות שנפגעו. חמישה חודשים לאחר שידור השחזור, ב-18 במרץ 2002, הפדופיל חטף ילדה בת 10 מאשדוד, הכניס אותה לתוך תא המטען ואנס אותה. לאחר מכן ברח מן המקום, כשהוא משאיר אותה בוכה במקום. לאחר מקרה זה הגיעו ידיעות נוספות שהצטלבו יחד עם ידיעות משחזור התוכנית, והביאו למעצרו של האנס פאיז אבו קרינאת, בדואי כבן 30 מאזור הנגב. נגזרו עליו 30 שנות מאסר.
  • אנס סדרתי מאזור השפלה – אנס סדרתי במכונית שחורה ישנה ומוזנחת, תקף פעמיים באותו שבוע, בחודש דצמבר 2001, שתי טרמפיסטיות בשנות ה-20 לחייהן. את הבחורה הראשונה אסף מצומת הקרח ברמלה בשעה 18:30. כעבור 15 דקות של נסיעה, האנס סטה מהדרך והוביל אותה לאזור הפרדסים סמוך לצומת גינתון בלוד, וכאשר הגיעו לפרדס, הבחורה ניסתה לברוח מהמכונית והדלת לא נפתחה מכיוון שחסרה בה ידית הפתיחה. האנס הוציא מראש במתכוון את הידית כדי למנוע בריחה מקורבן פוטנציאלי. האנס תקף את הבחורה ואיים לרצוח אתה עם אקדח ומוט ברזל שהיה במכונית אם היא לא תקיים איתו יחסי מין. הבחורה המבוהלת, משותקת מפחד, נכנעה לאנס האלים כאשר הוא מבצע בה אונס מלא. לאחר שסיים לבצע בה את המעשה, הגיע שיחת טלפון לאנס ובהם דיבר על רצח וחזרה לכלא. כאשר סיים את שיחת הטלפון איים האנס על הבחורה ברצח: "אני שפוט ל-12 שנה על רצח, אני בחופשה מהכלא, למה לי לחזור לכלא? אני ירצח אותך ואז יורה לעצמי כדור בראש, אבל לפני שאני ירצח אותך, בא לי עוד פעם." האנס תקף את הבחורה ואנס אותה שוב באכזריות. בשתי האונסים השתמש האנס בקונדומים, אותם השליך מחוץ למכונית אחרי השימוש. במהלך האונס הבחורה לא גילתה סימני התנגדות. לאחר שסיים לאנוס אותה פעמיים, הבחורה שכנעה את האנס שלא תתלונן במשטרה. האנס הוריד את הבחורה בכניסה לפרדס, סמוך לצומת גינתון. אחרי פחות משבוע, האנס תקף שוב: האנס אסף מתחנה מרכזית ברמלה בחורה בת 23, ולפני צומת ביל"ו, הנהג סטה מהדרך ונכנס עמוק לתוך הפרדסים הסמוכים לקיבוץ נען. תחת איומים במספריים צמודות לצווארה של הבחורה, אנס אותה פעמיים, תוך שהוא גורם לה לחבלות וחתכים בראש ובכתפיים. האנס איים לרצוח אותה אם תספר על האונס ובנוסף שדד ממנה את שעון היד שלה. האנס הנ"ל נלכד. האנס היה ערבי תושב לוד, והתברר כי היה נרקומן וסוחר סמים. הוגש נגדו כתב אישום[דרושה הבהרה].

איזורים בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרודיה ב"זהו זה!"[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד מפרקי הסדרה "זהו זה!" היה פרודיה על התוכנית. בפרק משנת 1988 בשם "בשיטור משודר" גילם השחקן שלמה בר-אבא את דמותו של רפי גינת עם המשפט: "נו, מהו הלקח? כמו שאנחנו אומרים בכלבוטק, תמיד: לא להתפתות לעסקאות בשטח, פשוט לא להתפתות, כי אחרת אתה אוכל אותה, אוכל אותה בחזק, ואוכל אותה בגדול". כעבור עשור שיתפו בר-אבא וגינת פעולה בסדרה הקומית "ברונו" בקטע בו בין היתר גינת חוזר על אותו משפט.

פרודיה ב"שמש"[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפרק "החטיפה" בסדרה "שמש" טנצר נחטף ע"י שני "עברייני צעצוע" שמזהים אותו בטעות כרפי גינת. בסיומו של הפרק גדי רבינוביץ מחקה את גינת מנחה את התוכנית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]