ברסרקר

ברסרקר (Berserker) הוא סוג של לוחם נורדי שהתאפיין בכוח ובסיבולת על־אנושיים ולחם תוך כדי שיכרון קרב וזעם בלתי נשלט. כוחותיהם של הברסרקרים (Berserkers) יוחסו להזדהותם עם כוחות אלוהיים וכאוטיים, בהם אודין, אל המלחמה הנורדי. הברסרקרים מילאו תפקיד של לוחמי עילית בצבא הנורדי. ישנה מחלוקת באיזו מידה סיפורי הברסרקרים הם מיתיים ובאיזו מידה הם מתארים אירועים היסטוריים.

גילוף עץ המתאר לוחם חמוש ואחריו ברסרקר.

אטימולוגיה

מקור המילה ברסרקר הוא ככל הנראה בשפה השוודית אך ישנה מחלוקת לגבי משמעותה המדויקת של המילה. התאוריה הראשונה מפרשת את המלה Ber-serker כחולצת-הדוב. פעמים רבות תוארו הברסרקים כעטויי פרוות זאבים ודובים וכבעלי מאפיינים התנהגותיים כגון פראיות ועוצמה המזכירים בעלי חיים. פרשנות שנייה לשמו של הBer-serker הוא נטול-החולצה. גם פרשנות זו מתקבלת על הדעת לאור העובדה כי לעיתים הברסרקרים תוארו כמי שנלחמו חשופי עור, ללא שריון.

היסטוריוגרפיה

את האזכור המוקדם ביותר למונח ברסרקרים ניתן למצוא בסאגה הרפאנסמאל (Hrafnsmál) שפירוש שמה הוא "שירת העורבים". סאגה זו נכתבה במאה התשיעית לספירה. החל מהמאה ה־12 גבר העיסוק בדמותם של הברסרקרים במסגרת השירה האדית סקלאדית ובספרות הנורדית. אחד מהביטויים המרכזיים לעיסוק בברסרקרים הוא ביצירתו של ההיסטוריון הנורדי המרכזי סנורי סטורלודון (Snorri Sturluson) שכתב על אופיים של הברסרקרים בחיבורו מהמאה ה־13, סאגת ינגלינגה (volsunga saga). במאה ה־14 נראה שהחלה לרדת קרנם של הברסרקרים. בסאגת הורלף (Horlf saga), הברסרקרים כבר לא תופסים את מעמד הגיבורים ומתוארים כמשניים לקאפר (Kappar), פמליית הלוחמים של המלך הורלף. הברסרקרים בסאגה זו איבדו את ממעמדם הרוחני־מיתי לטובת מעמד ארצי יותר של שומרי ראש בלבד. בקרב החוקרים ישנם כאלו המצליחים לזהות תפקידים דתיים גם בסאגת הולפר.

תיאורו של הברסרקר

הלוחמים הנורדיים ככלל התאפיינו בהופעה והתנהגות דמוניים, הופעתם זו הילכה אימים על בני תרבויות אחרות. ההיסטוריון הרומי טאקיטוס (Tacitus) תיאר את הלוחמים הברסרקרים כך: "הם צבעו את מגנם וגופם בשחור והקפידו לתקוף בלילות האפלים ביותר. לכן הם נדמו כצבא של רוחות רפאים, המשרים על האויב את פחד המוות. האויב לא יכול היה לחזות במראה השטני הזה מכיוון שהדבר הראשון שהשמידו הנורדים בקרב היה עיניי אויביהם." תיאורו של טאקיטוס תואם למדי את זה של החוקר המודרני גורג' דומיזל (Dumézil): "הם לבשו עורות זאבים כדי לחקות את דרכו של הטורף או כדי לסמל את הטרנספורמציה לצורתו של הזאב. כשהאדם עטה תלבושת זו הוא חדל מלהיות אדם והפך לטורף. הוא לא רק היה לוחם עז ובלתי מנוצח, אחוז אקסטזה, הוא נהפך לחיית טרף. הלוחמים הצעירים הללו לא הסתפקו יותר אך ורק בשלל המלחמה אלא התאוו גם לבשר אדם." הברסרקרים נתפסו כדמויות מאיימות בעלות כוחות מאגיים על אנושיים. הופעתם והתנהגותם כשדים שיוו להם מראה של יצורי בלהות. בעיני אנשי התקופה המקור לכוחם הרב לא היה רק מיומנויות הלחימה הגבוהות שלהם, אלא הקשר המיסטי שלהם לעולם הפראי ולאלים של כוחות הטבע.

תפקודם כלוחמים

אופיים המסתורי של לוחמים אלו עזר בעיצוב תפקידם בשדה הקרב ובמערכת הצבאית הנורדית. בגלל כוחם הרב והאפקט הפסיכולוגי הגדול של הופעתם על צבאות האויב, מטרתו העיקרית של הברסרקר הייתה הסתערות בראש הכוח הנורדי והטחת המכה הראשונה באויב כדי להממו ולהובילו לברוח או להיכנע. סיבה נוספת לכך שהברסרקרים הסתערו בראש הכוח נובעת מכך שבמצב התודעתי שבו הם נמצאו הם לא הבחינו בין חבר לאויב ובאותה קלות שבה כילו את זעמם ביריביהם הם יכלו להסב נזק גם לשורותיהם. להשתלחותו הפראית של הברסרקר היו גם חסרונות: בתום הקרב הייתה נוחתת על הברסרקר תשישות איומה ובשלב זה הוא היה זקוק להגנת חבריו שיבטיחו את שלומו. לצד תפקידם ההתקפי כחלוצים בשדה הקרב הברסרקרים שימשו גם בתפקיד הגנתי כאנשי משמר העילית של המלך.

נאמנותם של הברסרקרים לאודין

ברסרקרים מתוארים כמי שנאמנותו\ם נתונה בראש ובראשונה לאל אודין (Odin), ראש הפנתאון הנורדי ואל המלחמה. ביטוי לכך ניתן לראות בסגנון הלחימה של הברסרקרים: הם אינם מתפקדים כחלק אינטגרלי מן הצבא אשר תחת פיקדו של המנהיג הצבאי, אלא לוחמים באופן עצמאי ללא גיבוי וללא שריון באמצעות עוצמה על־אנושית המוענקת להם מידי אודין. הברסרקרים מקיימים עם אודין יחסים הדומים לאלו שמקיימים שאר בני בריתו – הנביאים, המשוררים והשמאנים – שגם הם פעלו מתוך מצב תודעתי על-אנושי המתאפיין באקסטזה ובשיכרון חושים.

תפקידו המסורתי של אודין הוא אל המסייע ונלחם למען בני אדם ונחשב לפטרונם של המלכים והמנהיגים. תפקידו זה שופך אור על טיב הקשר שהאל מקיים עם הברסרקר כפטרונו. חוקרים מסוימים מבקשים לערער על הקשר בין האל אודין לבין הברסרקרים ורואים את תפקודם העיקרי כתפקיד פוליטי ולא כתפקיד דתי.

שינוי המצב התודעתי

המצב התודעתי שבו שרויים הברסרקרים במהלך הלחימה מיוחד במינו. יכולתם של הברסרקרים להתעלות מעל כאב ופחד וללחום בעוצמה ואינטנסיבית שכזו עורר חוקרים רבים לתהות מהו מקור כוחם. סוגיה זו טרם הוכרעה וקימות בה גישות שונות: יש הטוענים שהברסרקרים הצליחו להגיע למצב תודעתי זה בעזרת שתייה אינטנסיבית של אלכוהול. טענה זו מקבלת משנה תוקף הודות לעובדה שהנורדים הרבו בשתיית בירה. לעומתם אחרים טוענים שהגורם לכך הוא כניסה למצב תודעתי אחר באמצעות טקסים שמאניים וריקודים ריטואליים. החוקר שפידל (Speidel) מדגיש את העובדה כי מהותו של מצב התודעה "הברסרקרי" הוא הזעם הבלתי נשלט הגובל בטירוף. הצעה זו בעייתית, מכיוון שהיא לוקה בחוסר יכולת לשחזר את התוצאה באמצעים מדויקים. יש חוקרים המצביעים על האפשרות כי הפטרייה מזן Amanita muscaria היא האחראית לכוחם של הברסרקרים. פטריה זו גורמת להזיות בעקבות החומר הפעיל בה – בופטינין. הפטרייה הייתה נפוצה למדי באזורם של הנורדים וידוע ששימשה לטקסים שמאניים שונים. התאוריה הוצעה לראשונה על ידי סמואל אודמן (Ödman) ב־1784. אביה המודרני של תאוריה זו הוא דוקטור הווארד פייבינג (Fabing) אשר הציע במאמר משנת 1956 את התכנותה של תאוריה זו. כיום ישנם חילוקי דעות אודות נכונותה של התאוריה. ישנם חוקרים כבנג'מין בלנאי (Blaney) המצביעים על העובדה כי האפקט ההזייתי שנגרם באמצעות הפטריות שונה באופן דרמטי מהתנהגותם של הברסרקרים. קרי, עיוותים בתחושת הגוף והזיות וויזואליות. כפי שניתן לראות להצעות השונות יש נקודות עוצמה וחולשה שונות ולא ניתן להכריע באופן מוחלט לטובת אחת מן התאוריות הללו.

ראו גם

• אודין
• נורדים
• ויקינגים
• תור (אל)

לקריאה נוספת

• טאקיטוס, דברי הימים, מוסד ביאליק, ירושלים 1965

• R.G.Finch, volsunga saga ,NELSON, 1965
• Can I Play with Madness? Metal, Dissonance, Madness and Alienation Edited by Colin A. McKinnon, Niall Scott and Kristen Sollee. Inter-Disciplinary Press Oxford, United Kingdom. 2011. p 186
• Norse Warfare: The Unconventional Battle Strategies of the Ancient Vikings Spragua’ Martina.Pressed by Hippocrene books inc. New York. 2007. p 282
• Tacitus, De origine et situ germanorum, VI, Bucureşti, Editura Didactică şi Pedagogică, 1963, p. 41.
• Fabian,istvan. “HOLY WARRIORS” OF THE BARBARIAN SOCIETY? MYTHOLOGY AND REALITY CONCERNING THE GERMANIC “ANIMAL-WARRIORS”. Universitatis Petru Maior. 2011 p, 5
• Georges Dumézil, Gods of Ancient Northmen, Los Angeles, University of California Press, 1973, p. 14.
• Norse Warfare: The Unconventional Battle Strategies of the Ancient Vikings. Spragua’ Martina. Pressed by Hippocrene books inc. New York. 2007 p 311
• Norse Warfare: The Unconventional Battle Strategies of the Ancient Vikings Spragua’ Martina. Pressed by Hippocrene books inc. New York. 2007. p 80-82
• Norse Warfare: The Unconventional Battle Strategies of the Ancient Vikings. Spragua’ Martina. Pressed by Hippocrene books inc. New York. 2007 p 273
• Ideology and Power in the Viking and Middle Ages: Scandinavia, Iceland, Ireland, orknay, and the Faeroes edited by gro steinsland, jon vidar Sigurdsson, jan erik rekdal, ian beuermann. Pressed by koninklijka brill NV, Leiden, the Netherlands
• Germanic mythology and the fate of Europe. By: Metzner, Ralph, ReVision, 02756935, Summer90, Vol. 13, Issue 1
• Berserk for berserkir: Introducing Combat Trauma to the Compendium of Theories. on the Norse Berserker 24-25

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ברסרקר בוויקישיתוף

• סאגה איסלנדית עממית שבה מוזכרים הברסרקרים Volsunga Saga, The Saga of the Volsungs
• ברסרקר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)