ברנאו שליד ברלין

**ברנאו שליד ברלין**
**Bernau bei Berlin**
	סמל ברנאו שליד ברלין סמל ברנאו שליד ברלין
	שער העיר
מדינה / טריטוריה	גרמניה
מדינה	ברנדנבורג
מחוז	ברנים
ראש העיר	הוברט הנדקה ; Hubert Handke
שפה רשמית	גרמנית
שטח	103.73 קמ"ר
גובה	68 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	43,685 (31 בדצמבר 2022)
‑ צפיפות	350 נפש לקמ"ר (2011)
קואורדינטות	52°40′00″N 13°34′59″E / 52.666666666667°N 13.583055555556°E
אזור זמן	UTC +1
	http://www.bernau-bei-berlin.de
אתר מורשת עולמית
	הבאוהאוס ואתריו בויימאר, בדסאו ובברנאו
	האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1996, לפי קריטריונים 2, 4, 6
הערות	הורחב ב-2017
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת גרמניה רגילה) שטוטגרט מינכן ברלין קלן ברמן המבורג פרנקפורט הנובר דיסלדורף לייפציג דרזדן נירנברג קיל בון מגדבורג ארפורט רוסטוק מיינץ פרייבורג שוורין לוקס. הולנד בלגיה צרפת דנמרק צ'כיה פולין אוסטריה שווייץ הים הבלטי הים הצפוני ברנאו שליד; ברלין;

בֶּרנַאוּ שליד ברלין (בגרמנית: Bernau bei Berlin, ברנאו בַּיי ברלין, או בקיצור: ברנאו, Bernau) היא עיר במחוז ברנים שבמדינת ברנדנבורג שבגרמניה, כ-10 ק"מ מצפון-מזרח לברלין.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחפירות ארכאולוגיות נחשפו ממצאים מהתקופה המזוליתית שמעידים שהאזור היה מיושב מאז שנת 8800 לפני הספירה לערך. העיר מוזכרת לראשונה בשנת 1232, אך נסיבות הקמתה לא ידועות. על פי אגדה התיר אלברט הראשון, המרגרייב של ברנדנבורג, להקים את העיר ב-1140 בזכות הבירה הטובה שהוגשה לו במקום. אכן ידוע על ייצור הבירה מהמים של נהר פנקה (Panke). לפיכך, נאסר בחוק לזהם את מי הנהר ולהזרים אליהם שפכים בימים לפני שיוצרה הבירה.

ברנאו חוותה תקופת צמיחה מהירה בשנים שלפני מלחמת שלושים השנים. את החלקים של חומת המגן עם השערים והחפיר שהגנו על העיר ניתן לראות עד ימינו. ביצורים אלה סייעו לברנאו להגן על עצמה בהצלחה מפני תקיפת ההוסיטים ב-1432. בעקבות הדבר והמלחמה הפכה ברנאו לעיר ענייה ועגומה. פרידריך הראשון, מלך פרוסיה יישב בעיר ב-1699 25 משפחות של הוגנוטים בעלי מלאכה, חקלאים, סוחרים ומדענים.

ב-1842 חוברה העיר לרשת הרכבות. אחד מקווי הרכבת החשמלית הפרברית הראשונות בעולם הופעל כאן ב-1924. הרכבת המהירה של ברלין (S-Bahn Berlin), קישרה את ברנאו עם תחנת (Berlin Nordbahnhof). בשנת 1930 פתחה קונפדרציית ארגוני הסחר הגרמניים במקום את בית הספר שלה.

בתקופת השלטון הנאצי נבנה בעיר מפעל לייצור מדים עבור הוורמאכט. בשנת 1943 הוקם בעיר מחנה משנה של מחנה הריכוז זקסנהאוזן, בו הוחזקו כ-300 אסירים ועובדי כפייה. ב-20 באפריל 1945 נכבשה העיר על ידי הצבא האדום. קונרד וולף (לימים במאי קולנוע נודע במזרח גרמניה) מונה למושל הצבאי של העיר. בתוך השטח של מפעל לייצור מדים הוקם בסיס של הצבא האדום. הבסיס פעל בכל תקופת גרמניה המזרחית. לאחר איחוד גרמניה התפנו החיילים הסובייטים מהעיר.

מחוץ לעיר היה אזור מגורים שבו גרו מנהיגי גרמניה המזרחית בבידוד מהאוכלוסייה.

אתרים חשובים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוזיאונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המוזיאון להיסטוריה מקומית מפעיל שני אתרים. אחד מהם בשער העיר ובו בית הכלא לשעבר. זהו אחד משלושת השערים ההיסטוריים של העיר שהיו חלק מהחומה. כיום מוצגים שם שריונים ואביזרי עינויים מימי הביניים.

מבנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כנסיית מריאן הקדושה מהתקופה הגותית המאוחרת, בולטת מעל קו הרקיע של העיר. הספינה של הכנסייה נבנתה במאה ה-15.

חלקים גדולים של חומת המגן ושל החפיר הממולא במים מימי הביניים השתמרו. לחומות נוספו נקודות תצפית.

עד לשנות השישים של המאה ה-20, כלל מרכז העיר המוקף בחומות בתים קטנים וישנים הבנויים מקורות עץ. רובם היו במצב שימור גרוע עקב חוסר היכולת התקציבית של ממשלת גרמניה המזרחית לתחזק אותם. הוחלט להפוך את ברנאו לעיר לדוגמה שהבנייה בה היא בסגנון אדריכלות סוציאליסטית. כמעט כל הבתים הישנים נהרסו בשנות השישים והשבעים ובמקומם נבנו מבני בטון גדולים. הבתים החדשים נבנו בלא יותר מארבע קומות כדי שלא יבלטו מעל האדריכלות ההיסטורית של העיר.

בעיר נמצא גם קומפלקס של ארגון פדרציית האיגודים המקצועיים של גרמניה (אנ') הבנוי בסגנון הבאוהאוס. הבניין הוכרז כחלק מאתר מורשת עולמית של אונסק"ו הכולל מבני באוהאוס נוספים בוויימאר ובדסאו.