ברכת שחלק מחכמתו ליראיו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ברכת שחלק מחכמתו ליראיו, היא ברכה, המשתייכת לברכות הראייה הנאמרת בעת ראיית חכם מחכמי ישראל, שהוא חכם גדול ובקי בכל מכמני התורה.

מקור הברכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברכה זו נזכרה כבר בתלמוד במסכת ברכות: ”תנו רבנן: הרואה חכמי ישראל אומר ברוך שחלק מחכמתו ליראיו, חכמי אומות העולם - אומר ברוך שנתן מחכמתו לבשר ודם” (תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף נ"ח, עמוד א').

באור הברכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטעם שעל בחכמי ישראל אומר "שחלק", ובחכמי אומות העולם אומר "שנתן", מבאר הבית יוסף[1] מפני שישראל ההולכים בדרכי ה' ועושים את מצותיו, הרי הם כחלק מהשם יתברך. אבל אומות העולם שרחוקים מה', הריהם כמו שנתן להם מתנה מנכסיו ואינם חלק ממנו.

אמירת הברכה כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפוסקים חלוקים בדעתם האם ברכה זו נוהגת אף בימינו: יש שכתבו שאין לברך ברכה זו בזמן הזה בשם ומלכות[2], כי לא נתקנה ברכה זו אלא על חכמי ישראל שהיו בזמן התלמוד והקרובים לזמנם, שהייתה חכמתם בתורה גדולה הרבה מאד.

לעומת זאת רוב הפוסקים סוברים שיש לברך ברכה זו גם על חכם בזמננו הבקיא בהוראת הלכה למעשה בכל חלקי התורה.[3]

ואכן כך נהגו רבנים שונים, שבירכו ברכה זו כשפגשו בגדולי הדור שהיו מפורסמים בחכמתם.[4]

אף בימינו התפרסמו מספר מקרים שרבנים בירכו ברכה זו על חכמים מפורסמים, מסופר כי הרבנים משה שמואל שפירא ושריה דבליצקי ברכו ברכה זו על הראשון לציון עובדיה יוסף.[5]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חלק אורח חיים, רכ"ד
  2. ^ הרב אליעזר פאפו, חסד לאלפים, רכ"ד, י"ב בדומה לדינים אחרים שבימינו לא חלים על תלמידי חכמים על פי הרמ"א בשולחן ערוך, יורה דעה, סימן רמ"ג, סעיפים ז'-ח'
  3. ^ הרב יצחק יוסף, ברכת שחלק מחמתו בזמננו, באתר הלכה יומית
  4. ^ פסקי תשובות אורח חיים סימן רכד אות ד.
  5. ^ הרב יצחק יוסף, ברכת שחלק מחכמתו בזמננו, באתר הלכה יומית