ברכת שהכל נהיה בדברו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ברכת שהכל

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁהַכֹּל נִהְיָה[1] בִּדְבָרוֹ

"על החלב... אומר שהכל". למרות שהחלב נוצר על ידי אכילת ירק של בעל חיים, אין הוא נחשב ש"גידולו מן הארץ"

ברכת "שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ" היא אחת מברכות הנהנין שיש לברך לפני האכילה. ברכת שהכל נתקנה על כל מאכל שאינו מהצומח, כגון בשר, חלב, ביצים ופטריות, על מאכל שמקורו מן הצומח אך נאכל שלא כפי הדרך הרגילה לאכלו, כגון תפוח אדמה חי או פירות מקולקלים שעוד ראויים לאכילה, וכן על כל המשקים מלבד יין ושמן זית. ככלל, ברכת שהכל היא הברכה על כל מאכל שאין לו ברכה מיוחדת אחרת.

מהות הברכה ודיניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברכה זו היא ברכה ראשונה, כלומר אומרים אותה לפני האכילה ואסור להפסיק בינה לבין האכילה. הברכה אינה כוללת בתוכה פירוט מסוים בדומה לברכות האחרות המפרטות את סוג המזון, כגון לחם, תבשיל או פרי, אלא משמשת כהודאה כללית "שהכול נהיה בדברו" ולכן היא פוטרת את כל סוגי המאכלים שאין עליהם ברכה ספציפית, ובדיעבד, גם אם עשו ברכה כזו על כל סוג אוכל אחר – היא פוטרת. בנוגע לדין אם בירכה על לחם ויין ראו להלן.

המאכלים שברכתם שהכל[עריכת קוד מקור | עריכה]

שהכל מברכים על מאכלים שאין גידולם מן הארץ, כגון מאכלים שמקורם בבעלי חיים - בשר דגים וביצים, או שמקורם אינו מהקרקע, כגון מים, החורגים מן הכלל הזה הן הפטריות שאפילו שהן גדלות בקרקע ברכתן שהכל, מכיוון שמבואר בתלמוד שיניקתן היא מהאוויר והן אינן יונקות מהקרקע.[2] מאכלים שברכתם המקורית אינה שהכל והתקלקלו[2] או שהשתנתה צורתם עד שאין נכרת צורתם המקורית, כגון פירות שנטחנו, ברכתם שהכל וכן פירות בוסר שלא הבשילו.

המקור במשנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עַל דָּבָר שֶּׁאֵין גִּדּוּלוֹ מִן הָאָרֶץ - אוֹמֵר שֶׁהַכֹּל. עַל הַחֹמֶץ וְעַל הַנּוֹבְלוֹת וְעַל הַגּוֹבַאי - אוֹמֵר שֶׁהַכֹּל. עַל הֶחָלָב וְעַל הַגְּבִינָה וְעַל הַבֵּיצִים - אוֹמֵר שֶׁהַכֹּל. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כָּל שֶׁהִיא מִין קְלָלָה - אֵין מְבָרְכִין עָלָיו:

בברייתא המובאת בתלמוד נאמר: "תנו רבנן: על דבר שאין גדולו מן הארץ, כגון בשר בהמות חיות ועופות ודגים אומר שהכל נהיה בדברו. על החלב ועל הביצים ועל הגבינה אומר שהכל".

בהמשך הברייתא מפורט, כי לא רק על אוכלים שאינם מיני מזון (בורא מיני מזונות או המוציא לחם מן הארץ) או יין או פירות העץ או הארץ - מברכים "שהכול", אלא גם על מהמינים המנויים, אם נתקלקלה צורתם ואינם במעלה הרגילה של לחם, פרי העץ או האדמה, כמו הפת שעפשה, יין שהקרים, או תבשיל שעבר צורתו, גם עליהם אומר שהכל. כמו כן, על המלח ועל הזמית ועל כמהין ופטריות אומר שהכל, למרות שהם בוקעים מתוך הארץ או גדלים עליה (פטריות), אין הם יונקים מים ממנה אלא מהאוויר.[2]

לחם ויין[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתלמוד נחלקו רבי יוחנן ורב זירא האם ברכת שהכל פוטרת בדיעבד גם לחם ויין או שמא משום חשיבותם של מאכלים אלו הם צריכים דווקא את ברכתם המיוחדת. לדעת ר' זירא לא פטר ולדעת ר' יוחנן פטר. להלכה נפסק כר' יוחנן ואף מאכלים אלו נפטרים בברכה זו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לדעת הגר"א (מעשה רב עו) והחכמת מנוח (הובא במגן אברהם סימן ר"ד סעיף קטן י"ד) יש לומר: נהיֶה, בסגול מאחר שהוא לשון הווה, וכן כתב בערוך השולחן. אבל לדעת המגן אברהם (סימן קס"ז סעיף קטן ח') יש לומר בלשון עבר, נהיָה, בקמץ
  2. ^ 1 2 3 תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף מ', עמוד ב'.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.