ברכת הטוב והמיטיב
 |
||
| יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. | |
ברכת הטוב והמיטיב
|
|---|
|
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם,
|
בִּרְכַּת הַטּוֹב וְהַמֵּיטִיב היא ברכה בהלכה היהודית הנאמרת על אירוע משמח. נוסח הברכה: ”בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַטּוֹב וְהַמֵּיטִיב.”
ביאור הברכה והגדרתה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ברכת הטוב והמיטיב משמעותה "טוב" - לי, "ומיטיב" - לאחרים.
יש להבדיל בין ברכה זו, שהיא ברכת השבח, לבין הברכה הרביעית מברכת המזון, שגם בה נאמרות המילים "הטוב והמיטיב", ומכונה גם היא בשם זה בלשון חז"ל.[1] (אולם לפי פירוש קרבן העדה, הברכה הרביעית בברכת המזון קשורה במקורה לברכה זו.[2])
זמני הברכה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שמועה טובה[עריכת קוד מקור | עריכה]
יש לברך ברכה זו כאשר שומעים שמועה טובה המחייבת אמירת ברכת שהחיינו, וכאשר שמועה זו טובה לא רק למברך אלא אף לאחרים, כגון בשעת לידת בן זכר אשר טובה לאב ולאם מברכים שניהם ברכה זו,[3] וכן מי שיש לו שדה בשותפות עם אחר, ויורדים גשמים - מברך הטוב והמיטיב[4].
שתיית יין[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקרה נוסף בו מברכים ברכה זו, כאשר שותים מכמה יינות, מברכים על היין השני בטוב והמטיב, שאנו מודים על ריבוי היין, אך בזה נצרכים עוד שלושה תנאים. 1. שהיין השני לא יהיה גרוע יותר מהראשון[5]. 2. שישתו בשותפות שני אנשים או יותר משני היינות[6], ובחדר אחד. 3. שעדיין יהיה קיים מהיין הראשון[7]. תנאי קודם למעשה: שכאשר ידוע לו על אחד מהיינות שהוא יותר משובח, הרי הוא צריך להקדימו לברכת "הגפן"[9], ובכך מפסיד את ברכה זו, משום שחסר לו את התנאי הראשון.
כגון דווקא אם אדם נוסף מצטרף לשתייה, במקרה זה על כל אחד מהמסובים לברך הטוב והמיטיב.
הברכה בימינו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בימינו יש מקומות שנשכחה ברכה זו, וזאת משום שעד לפני עשרים שלושים שנה לא היה קיים כל כך ריבוי יינות, בשל מחסור ביינות עם הכשר טוב, למעט בקהילות פולין. וברכה זו חלה כאשר מתקיימים התנאים לעיל. ויש החוששים בכלל העיקרי הדורש לברך רק על "יין משובח יותר" ויש שחששו לדעות שברכת הגפן שבירך על היין הראשון פטרה את כל היינות שבבית[11], ובאופן כזה אין מברכין הטוב והמיטיב.[12]
לעומתם, פוסקים רבים טוענים כי החששות בברכות גורמים למיעוט ברכות בימינו וודאי שלא לזה התכוונו חכמים. לכן מורים שאין לחשוש ובכל מצב של שמחה או של יין חדש שברור שאינו פחות טוב מהיין הקודם (בטעם, באחוז האלכוהול, במחיר, במראה וכו') יש לברך את הברכה.[13]
אזכורים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתלמוד מבואר שאחד האמוראים הקשה מדוע אין מברכים ברכת הטוב והמיטיב בזמן התחדשות הלבנה למסקנת התלמוד הטעם שכך הוא דרך הלבנה שמתחסרת ומתחדשת כל חודש:
"אמר ליה רב אחא מדיפתי לרבינא וליבריך הטוב והמטיב אמר ליה אטו כי חסר מי מברכינן דיין האמת דלבריך הטוב והמטיב וליברכינהו לתרוייהו כיון דהיינו אורחיה לא מברכינן"
עוד אמרו בתלמוד שלעתיד לבוא אף על בשורות רעות שכיום יש לברך עליהם 'ברוך דיין יברכו 'הטוב והמיטיב':
" אמר רבי אחא בר חנינא לא כעולם הזה העולם הבא העולם הזה על בשורות טובות אומר ברוך הטוב והמטיב ועל בשורות רעות אומר ברוך דיין האמת לעולם הבא כולו הטוב והמטיב"
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ברכת הטוב והמיטיב בקיצור שולחן ערוך
- אסופת מאמרים בנושא ברכת הטוב והמיטיב, באתר ספריית אסיף
- מרדכי אליהו, ברכת הטוב והמטיב, באתר "ישיבה"
- הרב אליעזר מלמד, שהחיינו והטוב והמטיב, באתר פניני הלכה
- הרב אליעזר מלמד, ברכת הטוב והמטיב באתר רביבים
- מידע על ברכת הטוב והמיטיב בקטלוג "מרחב" של הספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ בבלי ברכות מח, ב.
- ^ קרבן העדה, ירושלמי תענית ד ה
- ^ שולחן ערוך, חלק אורח חיים, סימן רכג סעיף א
- ^ שולחן ערוך אורח חיים, סימן רכא סעיף ב.
- ^ על אף שקיין ריבוי שאל היין, אבל אינו נכון לומר על גרוע שהוא טוב.
- ^ וזאת בשל שפירוש הברכה היא: "הטוב לי ומטיב לחברי בריבוי היין".
- ^ שאם לא אנו ניכר שי ריבוי יין.
- ^ איך נימדד השבח קודם ברכה: כפי טעם המברך (ולא כפי הערך בשוק)
- ^ משום שיש דין שצריך תמיד להקדים בשעת ברכה ראשונה את המין המשובח .[8]
- ^ ועל האומרים שהמשנ"ב קיבל את שיטה זו יש הרבה קושיות, בעיקר שהמשנ"ב סותר את עצמו בכמה מקומת שלא נקט כך.
- ^ ושיטה זו היא הלבוש, ויש על חשש זה פולמוס גדול אם המשנה ברורה קיבל אותה או לא, אבל שולחך ערוך הרב בוודאי שלא קיבל אותה וכן ערוך השולחן.[10]
- ^ עיין בספר כף החיים סימן רכג יא, ובשו"ת מנחת יצחק חלק ט סימן יד
- ^ ועיין בספר פניני הלכה ברכות לרב אליעזר מלמד, יז
