ברכת גבורות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מודעת תזכורת לנוסח המתאים בברכת גבורות ובברכת השנים בבית כנסת הרמב"ן בירושלים

ברכת הגבורות, או ברכת מחיה המתים, היא הברכה השנייה בתפילת העמידה. ברכה זו היא אחת משלוש ברכות השבח שבתחילת תפילת העמידה ועניינה הוא שבח לאל על יכולותיו וגבורתו. הברכה נמצאת אחרי ברכת אבות ולפני ברכת קדושת השם. בחזרת הש"ץ אומרים לאחר ברכת מחיה המתים קדושה, כהקדמה לברכת קדושת ה' שבאה אחריה.

נוסח הברכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אַתָּה גִּבּוֹר לְעוֹלָם אֲ-דֹנָי, מְחַיֵּה (לפי נוסח תימן, נוסח רומניא, נוסח פרובאנס, וסידורי אשכנז הישנים: מְחַיֶּה) מֵתִים אַתָּה, (לפי נוסח תימן: אָתָּה.) רַב לְהוֹשִיעַ.
(בקיץ, יש אומרים:) מוֹרִיד הַטַּל (יש גורסים: הַטָּל); (בחורף:) מַשִּׁיב הָרוּח וּמוֹרִיד הַגָּשֶם (בחלק מהנוסחים מנוקד: הַגֶּשֶם);
מְכַלְכֵּל חַיִּים בְּחֶסֶד, מְחַיֵּה (לפי נוסח תימן, נוסח רומניא, נוסח פרובאנס, ונוסח פרובאנס, וסידורי אשכנז הישנים: מְחַיֶּה) מֵתִים בְּרַחֲמִים רַבִּים,
סוֹמֵךְ נוֹפְלִים, וְרוֹפֵא חוֹלִים, וּמַתִּיר אֲסוּרִים,
(לפי נוסח תימן בלדי ונוסח פרובאנס: רוֹפֵא חוֹלִים, סוֹמֵךְ נוֹפְלִים, מַתִּיר אֲסוּרִים)
(לפי נוסח רומניא: סוֹמֵךְ נוֹפְלִים, רוֹפֵא חוֹלִים, מַתִּיר אֲסוּרִים, מִשְׁעָן לָאֶבְיוֹנִים) ((לפי נוסח קטלוניה: סוֹמֵךְ נוֹפְלִים, רוֹפֵא חוֹלִים, מַתִּיר אֲסוּרִים) וּמְקַיֵּם אֱמוּנָתוֹ לִישֵׁנֵי עָפָר.
מִי כָמוֹךָ בַּעַל גְּבוּרוֹת (לפי נוסח רומניא במקום בעל גבורות: אֲדוֹן גְּבוּרוֹת) וּמִי דוֹמֶה לָּךְ, מֶלֶךְ מֵמִית וּמְחַיֶּה וּמַצְמִיחַ (לפי נוסח איטליה ונוסח רומניא מוסיפים: לָנוּ) יְשׁוּעָה (לפי נוסח רומניא מוסיפים: בְּקָרוֹב)(לפי נוסח תימן בלדי: מֵמִית וּמְחַיֶּה).
וְנֶאֱמָן אַתָּה לְהַחֲיוֹת מֵתִים.
בָּרוּך אַתָּה ה', מְחַיֵּה (לפי נוסח תימן, נוסח רומניא, נוסח פרובאנס, וסידורי אשכנז הישנים: מְחַיֶּה) הַמֵּתִים.

בנוסח ארץ ישראל כפי שהתגלה בגניזת קהיר מובא "אַתָּה גִּבּוֹר, מַשְׁפִּיל גֵּאִים, חָזָק וּמֵדִין עָרִיצִים, חֵי עוֹלָמִים, מֵקִים מֵתִים, מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַטַּל/הַגֶּשֶׁם, מְכַלְכֵּל חַיִּים מְחַיֶּה הַמֵּתִים כְּהֶרֶף עַיִן יְשׁוּעָה לָנוּ תַּצְמִיחַ. בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְחַיֶּה הַמֵּתִים."

מוריד הטל או משיב הרוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערכים מורחבים – משיב הרוח ומוריד הגשם, מוריד הטל

השורה השנייה של הברכה משתנה בהתאם לזמן בו היא נאמרת. החל מתפילת מוסף של היום הראשון של פסח עד לתפילת מוסף של שמיני עצרת אומרים "מוריד הטל", לפי רוב המנהגים למעט אשכנז.[1] לפי נוסח אשכנז לא אומרים דבר, אלא אומרים "מחיה מתים אתה רב להושיע, מכלכל חיים בחסד" וכו', ברם רוב[2] מתפללי נוסח אשכנז בארץ ישראל נוהגים לומר מוריד הטל בהשפעת נוסח הספרדים.

החל מתפילת מוסף של שמיני עצרת ועד תפילת מוסף של היום הראשון של פסח אומרים "משיב הרוח ומוריד הגשם". אמירה זו נקראת "הזכרת גבורות גשמים".

אם מתפלל טעה ואמר בקיץ "משיב הרוח..." וסיים את ברכת מחיה המתים (דהיינו אמר "ברוך...מחיה המתים") עליו לחזור לתחילת תפילת העמידה. אך בחורף אינו חוזר אם אמר "מוריד הטל", אך אם לפי מנהג אשכנז השמיט לחלוטין את "משיב הרוח" ואף לא אמר מוריד הטל חוזר כמו בקיץ. בשני המקרים יתקן את עצמו המתפלל אם לא סיים את הברכה.

עשרת ימי תשובה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – עשרת ימי תשובה

בעשרת ימי תשובה מוסיפים שבח נוסף הקשור לימים אלה. את התוספת מוסיפים לפני השורה "ונאמן אתה..". הנוסח:
לפי נוסח הספרדים, מנהג תימן ונוסח פרובאנס: מי כמוך אב הרחמן, זוכר יצוריו ברחמים לחיים.
לפי נוסח ספרד ונוסח קטלוניה: מי כמוך אב הרחמן, זוכר יצוריו לחיים ברחמים.
לפי נוסח אשכנז: מי כמוך אב הרחמים, זוכר יצוריו לחיים ברחמים.
לפי נוסח איטליה: מי כמוך אב הרחמים. זכור יצוריך ברחמים (לחיים), ממית ומחיה.
לפי נוסח רומניא: מי כמוך אב הרחמים, זוכר יצוריך לחיים ברחמים.

על פי ההלכה, אדם ששכח לומר תוספת זו, וסיים את הברכה, אינו צריך לחזור אלא ממשיך בתפילתו כרגיל.

בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גם בנוסח איטליה הישן לא אמרו מוריד הטל, עיין מחזור קמחא דאבישונא, בולונייא ש"א, עמ' 30, אבל במחזור שד"ל הוא מופיע.
  2. ^ בקהילת וויען בירושלים לא אומרים מוריד הטל, וכן בעוד כמה מקומות אחרים.
  3. ^ מכלכל חיים בחסד, בביצוע מנחם מושקוביץ, יוסי גרין, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 5:23), 22 במרץ, 2020

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.