ברכה שאינה צריכה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ברכה שאינה צריכה הוא כינוי לאיסור לפעול במכוון ליצור מצב בו יש לברך ברכה שהיה ניתן שלא לברכה[1]. דוגמה לכך היא אדם שבירך על מאכל מסוים והתכוון בפירוש שלא לפטור מאכל אחר שברכתו שווה, ומחמת כן נתחייב לברך שנית. דוגמה נוספת היא אדם שבכוונה בירך ברכה אחרונה כדי שיזדקק לברך שוב ברכות על המזון שאוכל. בחז"ל, שימש הביטוי במשמעות "ברכה לבטלה", אולם בימינו מוענקת משמעות שונה לכל אחד מן הביטויים[2].

טעם האיסור[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההסבר הניתן להלכה הוא שהברכה יקרה ומקודשת ביהדות, כאשר נאמרת לצורך מטרתה להוסיף ברכה בעולם, אך כשהיא נאמרת שלא לצורך, היא נעשית דבר קל שאין מכירים בערכו ופוגעת במעמד הברכות כולן.

איסור זה נלמד כחלק מאיסור ברכה לבטלה אך מוגדר כקל יותר, ועל כן במקרים מסוימים ניתן יהיה להקל בדין זה למשל כשרוצה אדם לברך ברכות כדי להשלים למאה ברכות (בתנאים מסוימים)[3], וכן במקרה שישנו ספק בהלכה, האם ישנו חיוב ברכה, יכול לגרום להתחייב בברכה להינצל מהספק[4].

מקור הדין[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור דין זה הוא מדברי התלמוד[5] שאמרו שבזמן שכהן גדול היה קורא לפני העם ביום כיפור הוא היה קורא בחומש ויקרא בפרשת 'אחרי מות', ו"אך בעשור" שבפרשת אמור. את מה שהיה קורא "ובעשור לחודש השביעי" מחומש הפקודים - חומש במדבר, הוא היה קורא בעל פה. בטעם הדבר שאינו מביא ספר תורה אחר וקורא, תירצו שם: ”רב הונא בר יהודה אמר משום פגמו של ראשון, וריש לקיש אמר משום ברכה שאינה צריכה”.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לפרשנות אחרת, ראה מהדורת הרב קאפח למשנה תורה, הלכות תפילה לדוגמה וברכת כהנים, פרק ז, הלכה טז.
  2. ^ https://www.etzion.org.il/he/לג-ברכה-שאינה-צריכה
  3. ^ ראו להלן בקישורים חיצוניים בשיעורו של הרב אליעזר מלמד.
  4. ^ ביאור הלכה סימן כה ה ד"ה וטוב.
  5. ^ תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף ע', עמוד א'