ברית מלח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ברית מֶלַח הוא ביטוי לברית איתנה ויציבה.

מקור הביטוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

המקור ההיסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלח שולחן היה בעבר מצרך נדיר וחשוב [דרוש מקור], ולכן ישנה תאוריה שכדי לסמל את חשיבות הברית היו כורתים אותה על מלח.

המקור התנ"כי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – ברית הכהונה

בספר ויקרא, מצווה אלוהים להמליח כל קרבן במלח: ”וכל קרבן מנחתך במלח תמלח ולא תשבית מלח ברית אלהיך מעל מנחתך, על כל קרבנך תקריב מלח” (ויקרא, ב', י"ג)". רש"י שם מסביר שהכוונה ב"מלח ברית" היא לברית הכרותה למלח "מששת ימי בראשית", אז חילק, לפי הכתוב, אלוהים את המים על ידי הרקיע להבדיל בין "המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע" (בראשית א' ו'-ז'), ואז הבטיח הקב"ה ל"מים התחתונים" שיקריבו מהם מלח על כל קרבן כאמור, זאת בתור פיוס על כך שלא זכו להיות קרובים לאלוהים כמו "המים העליונים".

בתנ"ך משמש הביטוי לתיאור הברית החזקה של אלוהים עם הכהנים ועם בית דוד.

בתנ"ך נכתב על הברית עם הכהנים בני אהרן: ”כֹּל תְּרוּמֹת הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר יָרִימוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לַה', נָתַתִּי לְךָ וּלְבָנֶיךָ וְלִבְנֹתֶיךָ אִתְּךָ לְחָק עוֹלָם, בְּרִית מֶלַח עוֹלָם הִוא לִפְנֵי ה', לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ” (במדבר, י"ח, י"ט).

המשמעות היא ברית הכרותה ועומדת לעולם, כמו שמפרש רש"י: ”ברית מלח – כברית הכרותה למלח שאינו מסריח לעולם”.

גם על מלכי בית דוד כתוב: ”הֲלֹא לָכֶם לָדַעַת כִּי ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל נָתַן מַמְלָכָה לְדָוִיד עַל יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם לוֹ וּלְבָנָיו בְּרִית מֶלַח” (דברי הימים ב', י"ג, ה').

שם אומר המצודת דוד: ”ברית מלח – בכריתת ברית המתקיים כמלח הזה המתקיים ואינו מסריח”.

כשם שהמלח אינו מתקלקל ונשאר בעינו לעולם - כך גם הברית, ברית המלח, תתקיים לעד.

עם זאת, יש שמסמיכים את פירוש הביטוי למלח הקרבנות: ”וְכָל קָרְבַּן מִנְחָתְךָ בַּמֶּלַח תִּמְלָח וְלֹא תַשְׁבִּית מֶלַח בְּרִית אֱלֹהֶיךָ מֵעַל מִנְחָתֶךָ עַל כָּל קָרְבָּנְךָ תַּקְרִיב מֶלַח” (ויקרא, ב', י"ג).

כמו שהמלח תמיד מוקרב עם הקרבן ומועלה על המזבח, כך גם הברית קיימת לעולם.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]