ברית יצחק ואבימלך

יצחק כורת ברית עם אבימלך, בעוד עבדי יצחק ורועי גרר מתווכחים על הבארות.

נחל גרר, אחד הזיהויים לגרר המקראית

ברית יצחק ואבימלך הוא סיפור מקראי אודות הברית בין יצחק לאבימלך מלך גרר. הסיפור מופיע בפרשת תולדות. סיפור זה ממשיך את סיפור ירידת יצחק לגרר המסופר בספר בראשית, פרק כ"ו, פסוקים א'–י"ד. בסיפור רואה אבימלך את יצחק "מצחק" עם רבקה, אף על פי שיצחק טען שהיא אחותו. אבימלך כועס על יצחק שלא דיבר אמת. לאחר מכן, רבים רועי יצחק עם רועי אבימלך על הבארות שחפרו (הריב על הבארות). לאחר מכן עולה יצחק לבאר שבע, עבדיו חופרים באר נוספת ויצחק קורא לה "שבעה", על שם העיר באר שבע. בסופו של דבר מגיע אבימלך בעצמו במשלחת כבוד אל יצחק ומבקש לכרות עמו ברית, יצחק עורך לכבודם משתה, הם נשבעים איש לאחיו ונפרדים לשלום.

סיפור זה מקביל לסיפור ברית אברהם ואבימלך המופיע בספר בראשית, פרק כ"א, פסוקים כ"ב–ל"ד. סיפור ברית יצחק ואבימלך הוא סיפור אטיולוגי הבא להסביר את שמה של העיר באר שבע.

רקע

ערך מורחב – ירידת יצחק לגרר

בעקבות רעב בארץ כנען, ועקב רצונו של יצחק לרדת למצרים כאברהם אביו, ה' התגלה בנבואה ליצחק, ואמר לו ללכת לגרר ובמקום למצרים, כנראה בשל היחסים הטובים שהיו בין השליט לאביו:

אַל תֵּרֵד מִצְרָיְמָה, שְׁכֹן בָּאָרֶץ אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ: גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת וְאֶהְיֶה עִמְּךָ וַאֲבָרְכֶךָּ, כִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל, וַהֲקִמֹתִי אֶת הַשְּׁבֻעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם אָבִיךָ: וְהִרְבֵּיתִי אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם, וְנָתַתִּי לְזַרְעֲךָ אֵת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל, וְהִתְבָּרֲכוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ: עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי, וַיִּשְׁמֹר מִשְׁמַרְתִּי מִצְו‍ֹתַי חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי

— בראשית כו, ב-ה

יצחק הלך אל אבימלך מלך פלשתים לארץ גרר, כמו שה' ציווה אותו בנבואה.

כשיצחק הגיע לגרר הוא לא רצה להגיד על רבקה שהיא אשתו כי פחד שכיון שהייתה טובת מראה אנשי המקום יהרגו אותו כדי לקחת אותה לאשה, ולכן כשאנשי המקום שאלו כיצד הוא קשור לרבקה, הוא ענה "אחותי היא".

לאחר שעברו ימים רבים, חששו של יצחק פחת, ולכן לא נזהר מפני הפלשתים. כשאבימלך מלך פלשתים השקיף מהחלון הוא ראה את יצחק מצחק (לשון תשמיש) עם רבקה אשתו. אבימלך הבין שרבקה היא אשתו של יצחק, ולכן שאלו מדוע אמר שהיא אחותו.

יצחק הצטדק באומרו כי שיקר מחשש שמא יהרגוהו, כדי לשאת אותה, ואבימלך קיבל את התנצלותו ולאחר תוכחה נוספת: "מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לָּנוּ? כִּמְעַט שָׁכַב אַחַד הָעָם (לפי רש"י הכוונה למיוחד שבעם, שזה המלך) אֶת אִשְׁתֶּךָ, וְהֵבֵאתָ עָלֵינוּ אָשָׁם.", הודיע ברבים שליצחק יש הגנה מלכותית, ומי שיפגע בו ובאשתו יומת.

לאחר המעשה אבימלך לקח אותו תחת חסותו וציווה את עמו הפלשתים "הנוגע באיש הזה ובאשתו מות יומת".

עקב עמידתו בניסיון ואי עזיבתו את הארץ, ה' ברך את יצחק בזריעתו אפילו שהיה שנת רעב, ויצא לו מהקרקע מאה שערים (לפי רש"י כפול מאה ממה שראוי לצאת מהקרקע הזו, ולפי רבי יוסף בכור שור המספר "מאה" אינו בדווקא). ועקב כך הוא התפרסם ושמו גדל בגרר.

הריב על הבארות

ערך מורחב – הריב על הבארות

היה ליצחק מקנה צאן, ומקנה בקר, ועבודה רבה (הכוונה שפועלו רב), ועקב כך הפלשתים קנאו בו.

בעקבות קנאתם הם סתמו את כל הבארות שעבדי אברהם אביו חפרו כשהיה בגרר ויצחק חידש אותם ומלאום עפר, בנימוק שזה יעודד גייסות לבוא לגרר.

כשאבימלך ראה את זה הוא ניסה למנוע את המריבה וביקש מיצחק ללכת מגרר בנימוק ש"עצמת ממנו מאד". יצחק קיבל את דברי אבימלך ועבר לנחל גרר, שהיה רחוק מהעיר.

יצחק שב לחפור את בארות המים שחפרו עבדי אביו בימי אברהם אביו ופלשתים סתמום אחרי מות אברהם, ולאחר ששב וחפר קרא להן שמות כשמות שאביו קרא להם, בנוסף עבדי יצחק חפרו ומצאו עוד באר בנחל.

בעקבות מציאת הבאר רועי גרר רבו עם רועי יצחק למי שייך המים. יצחק לא רצה לריב, ולכן קרא שם הבאר "עשק" על שם שהתעשקו עמו, ועבר למקום אחר. לאחר שהתאקלם שם עבדיו חפרו עוד באר אחרת ורועי גרר ריבו גם עליה, יצחק קרא שם הבאר "שטנה", ועבר בשנית למקום אחר.

במקום השלישי עבדיו חפרו באר ופה כבר לא רבו עליה כי זה היה רחוק מאוד, ולכן קרא את שמה "רחבות" על שם שעכשיו ה' הרחיב לו.

אחרי הסיפור הזה יצחק עלה לבאר שבע כי פחד מהפלשתים, יצחק בנה שם מזבח כדי שיהיה לו נבואה, וה' התגלה אליו ואמר לו שלא יפחד "אנכי אלהי אברהם אביך אל תירא כי אתך אנכי וברכתיך והרביתי את זרעך בעבור אברהם עבדי". עבדיו כרו בבאר שבע באר בשם "שבועה" על שם הברית והשבועה שכרת עם אבימלך.

ברית יצחק ואבימלך

באר אברהם בבאר שבע העתיקה, לפי המסורת זו הבאר בבאר שבע

לאחר שיצחק מתעשר וגורם לקנאת הפלשתים, אבימלך מבקש ממנו ללכת מאיתם ולמעשה מגרש אותו. יצחק עובר לגור בקרבת מקום בנחל גרר. לאחר מספר מריבות על בארות בין יצחק לאנשי אבימלך, אבימלך עם פיכול שר צבאו ואחוזת רעהו הטוב, מופיע אצל יצחק ומבקש לתקן את יחסיהם, ולכרות ברית גם עם יצחק כשם שכרת ברית עם אברהם (ברית אברהם ואבימלך'), כי ראו שאלוהים היה עמו. יצחק מקבל אותו בתוכחה, אך לבסוף עושה לו משתה. אבימלך ואנשיו אף לנים אצלו, ובבוקר הם נשבעים אחד לשני, במה שנראה כמעשה ברית.

באותו יום אמרו לו עבדיו כי מצאו באר:

וַיָּשָׁב יִצְחָק וַיַּחְפֹּר אֶת בְּאֵרֹת הַמַּיִם אֲשֶׁר חָפְרוּ בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו וַיְסַתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם וַיִּקְרָא לָהֶן שֵׁמוֹת כַּשֵּׁמֹת אֲשֶׁר קָרָא לָהֶן אָבִיו... וַיָּרִיבוּ רֹעֵי גְרָר עִם רֹעֵי יִצְחָק לֵאמֹר לָנוּ הַמָּיִם...

וַיַּעַל מִשָּׁם בְּאֵר שָׁבַע. וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֹּאמֶר אָנֹכִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ... וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא בְּשֵׁם ה' וַיֶּט שָׁם אָהֳלוֹ וַיִּכְרוּ שָׁם עַבְדֵי יִצְחָק בְּאֵר. וַאֲבִימֶלֶךְ הָלַךְ אֵלָיו מִגְּרָר וַאֲחֻזַּת מֵרֵעֵהוּ וּפִיכֹל שַׂר צְבָאוֹ... וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ. וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וַיִּשָּׁבְעוּ אִישׁ לְאָחִיו וַיְשַׁלְּחֵם יִצְחָק וַיֵּלְכוּ מֵאִתּוֹ בְּשָׁלוֹם.

וַיְהִי בַּיּוֹם הַהוּא וַיָּבֹאוּ עַבְדֵי יִצְחָק וַיַּגִּדוּ לוֹ עַל אֹדוֹת הַבְּאֵר אֲשֶׁר חָפָרוּ וַיֹּאמְרוּ לוֹ מָצָאנוּ מָיִם. וַיִּקְרָא אֹתָהּ שִׁבְעָה, עַל-כֵּן שֵׁם-הָעִיר בְּאֵר שֶׁבַע עַד הַיּוֹם הַזֶּה. (ספר בראשית, פרק כ"ו, פסוקים י"ח–ל"ג)

הקשר והבדלים בין ירידת יצחק לגרר לירידת אברהם למצרים ולגרר

מחבר המדרש הגדול טען בהתייחסו לזה שיצחק התמודד עם אותם מצבים שאברהם אביו התמודד אתם ש"כל מה שאירע לאברהם, אירע ליצחק".

עקב הדמיון אלישע שפי כותב ש"עלילות חייו (של יצחק) אינן כמעט אלא חזרה רפויה על חלק מעלילות אביו... התיאורים בסיפור יצחק כה חיוורים, עד כי חוקרים רבים רואים בו רק העתק מלאכותי מסיפורי אברהם". עם זאת משה דוד קאסוטו טוען שמטבע הדברים סיפורי יצחק קשורים לסיפורי אביו "בדין הוא שיהיו מאורעות חייו של יצחק מעורים בתחילה במאורעות של אביו ואחר כך במאורעות חייו של בנו". ועל כן "לא היה אפשר להימנע מכך שבסיפור האבות מופיע יצחק כבנו של אביו או כאביו של בנו, ופחות מכך כדמות עצמאית שאינה תלויה באחרת".

סיפור ירידת יצחק לגרר זהה לסיפור ירידת אברהם למצרים ולסיפור ירידת אברהם לגרר, יצחק, כמו אביו, נודד בגלל הרעב, מגיע לאותם המקומות, מתווכח עם אבימלך על עניין המים ואחר כך כורת עמו ברית. המקרא עצמו מעיד על הדמיון והזיקה שבין יצחק לאברהם בכמה מישורים בפרשה זו:

• הרעב – "ויהי רעב בארץ מלבד הרעב הראשון אשר היה בימי אברהם" (בראשית כ"ו, א).
• השבועה על ירושת הארץ – "גור בארץ הזאת... והקמתי את השבעה אשר נשבעתי לאברהם אביך" (שם, ג).
• חפירות הבארות – "ויחפר את בארות המים אשר חפרו בימי אברהם אביו" (שם, יח).
• שמות זהים לבארות – "ויקרא להן שמות כשמות אשר קרא להן אביו" (שם, שם).
• הברכה ליצחק – "וברכתיך והרביתי את זרעך בעבור אברהם עבדי" (שם, כד). אלהי יצחק הוא אלהי אברהם – "וירא אליו ה'... ויאמר אנכי אלהי אברהם אביך" (שם, כה).

אך עדיין קיימים מספר הבדלים ביניהם:

• בירידת אברהם למצרים ולגרר שרה נלקחת לבית המלך, בניגוד לירידת יצחק לגרר שם רבקה נשארת בבית יצחק.
• אבימלך מגלה שהיא אשת יצחק עוד לפני שהיא נלקחת לבית המלך, באברהם היא הגיעה לפרעה.
• בסיפור של אברהם הקב"ה מתערב ומזהיר את פרעה שהוא ימות בעקבות לקיחת האישה, וכשאברהם אצל אבימלך הוא פוגע (נגעים). לעומת זאת, במקרה של יצחק אין התערבות אלוקית.
• בסיפור יצחק אין ניסיון, רבקה לא נמצאת במצוקה, המלך מגלה רק לאחר זמן (כי ארכו לו שם הימים) שרבקה שוהה עם יצחק וממילא נראה שהיא אשתו. לעומת זאת בסיפורי אברהם הגילוי ששרה היא אשת אברהם מופיע כאשר שרה נמצאת בבית המלך ושורה במצוקה.
• בשני הסיפורים של אברהם, הוא מתעשר מהמלך, לעומת בסיפור יצחק אין לו רווח כלכלי מהמלך.

הבדלים אלו נובעים מכך ששרה נלקחה בפועל, לעומת רבקה שלא נלקחה.

הבדל נוסף:

• יצחק מתיישב לזרוע בארץ, וברכת ה' חלה על היבול בשדהו, בעוד ברכת ה' לאברהם "בכל" (בראשית כ"ד, א) מתפרשת לפי דרך הפשט, על המקנה, על כסף וזהב, על עבדים ושפחות, ועל גמלים וחמורים, וכולם ניידים ומהלכים. ההתיישבות בארץ מופיעה כאן כקיום מצוות ה', כעיקר הסיפור, קיום הבטחת ה' לאברהם.

קישורים חיצוניים

• דמותו של יצחק באספקלריה של דרשות חז"ל, שלמה וייסבליט