ברית אברהם ואבימלך
ברית אברהם ואבימלך הוא סיפור מקראי על הברית בין אברהם לאבימלך מלך גרר. הסיפור מופיע בספר בראשית, פרק כ"א, פסוקים כ"ב–ל"ד. סיפור זה ממשיך את סיפור ירידת אברהם לגרר המסופר בספר בראשית, פרק כ'. בסיפור המופיע בבראשית כ' נלקחה שרה לבית אבימלך מלך גרר. בחלומו נגלה ה' לאבימלך ומורה לו להחזיר את שרה לאברהם. אבימלך כועס על אברהם שלא דיבר אמת ומעניק לו "צֹאן וּבָקָר, וַעֲבָדִים וּשְׁפָחֹת".[1] וזאת כפיצוי על אי הנעימות שנגרמה ("כסות עיניים"). בסיפור הברית המופיע בבראשית כ"א מסופר על הברית שנחתמה בין אברהם לאבימלך. אברהם קונה את הבאר שברשות אבימלך וקורא לה באר שבע, על שום שנשבעו שניהם זה לזה. סיפור זה מקביל לסיפור ברית יצחק ואבימלך המופיע בספר בראשית, פרק כ"ו, פסוקים כ"ו–ל"ג. סיפור ברית אברהם ואבימלך הוא סיפור אטיולוגי הבא להסביר את שמה של העיר באר שבע שלימים תהפוך לאחת הערים הגדולות במדינת ישראל.[2]
בקשת אבימלך ופיכל שר צבאו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נוסחת הפתיחה "וַיְהִי בָּעֵת הַהִוא" מקשרת בין סיפור הברית לסיפור הקודם גירוש הגר וישמעאל.[3] בתחילת הסיפור אבימלך ופיכל שר צבאו מגיעים אל אברהם ומבקשים ממנו לכרות עמם ברית. הנימוק לבקשה הוא:"אֱלֹהִים עִמְּךָ בְּכֹל אֲשֶׁר-אַתָּה עֹשֶׂה."[4] לאבימלך מתלווה שר צבאו וזאת כדי להראות את חשיבות ההסכם ותוקפו, שנרקם בין אברהם לאבימלך. בתעודות שנמצאו באללח' נמצא כי הברית נחתמה בנוכחות שר צבאו של המלך תוך כדי טקס הקרבת קורבנות.[5]
לשון הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]
אבימלך מבקש לקיים את הברית ואומר: "וְעַתָּה הִשָּׁבְעָה לִּי בֵאלֹהִים הֵנָּה אִם-תִּשְׁקֹר לִי וּלְנִינִי וּלְנֶכְדִּי כַּחֶסֶד אֲשֶׁר-עָשִׂיתִי עִמְּךָ תַּעֲשֶׂה עִמָּדִי וְעִם-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-גַּרְתָּה בָּהּ."[6]
אבימלך מבקש להבטיח גמול עתידי על הגמול שגמל לאברהם בעת ירידתו לגרר ולכן מבקש מאברהם להשבע לו. הצירוף "תִּשְׁקֹר לִי" מופיע פעם אחת במקרא ומלמד על הפרת הברית. ביטוי זה הוא ביטוי משפטי המבקש להבטיח את קיום הברית בין שני הצדדים.[7] הביטוי "תִּשְׁקֹר לִי" רומז לשקר ששיקר אברהם לאבימלך בסיפור ירידת אברהם לגרר.[8] השבועה מלמדת על כך שאבימלך ביקש לתת תוקף לברית כי הרי שבועה באל מחייבת.[9] הצירוף בבקשתו לאברהם רומז אבימלך על החסד שעשה עמו בהיותו בגרר.[10] ההתחייבות מקבלת תוקף בשבועה אשר נשבע אברהם.[11]
בתחילה נשבע אברהם שיקיים את הברית. עם זאת, אברהם מלין על עבדי אבימלך שלא נתנו לעבדיו להשתמש בבאר המים אשר נחפרו על ידי עבדיו. אבימלך אומר כי לא ידע מי עשה זאת ודוחה את האשמה. תגובתו של אברהם לא מאחרת לבוא והוא מעניק לאבימלך מתנות. שבע הכבשות אשר ניתנו לאבימלך מסמלות את תוקף הברית בה קיבל אברהם חזקה על הבאר. החזרה על המילה 'ברית' מלמדת כי ההסכם שנחתם הוא ברית בין שווים והמקום נקרא באר שבע "כִּי שָׁם נִשְׁבְּעוּ שְׁנֵיהֶם".[12]
אבימלך ושר צבאו שבים לארץ פלשתים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הכתוב מספר כי אבימלך ושר צבאו חוזרים לארץ פלשתים, אברהם נוטע את אשל אברהם ומתיישב בארץ פלשתים. בהתיישבות אברהם בארץ פלשתים יש שראו ביטוי לכשל כרונולוגי ולא סיפור על התיישבות פלישתית באזור.[13]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ספר בראשית, פרק כ', פסוק י"ד
- ^ אלכסנדר רופא, מבוא לספרות המקרא, ירושלים, כרמל, 2006, עמ' 28
- ^ אפרים זנד, מבנים ומשמעות בסיפור המקראי, חיפה, שאנן: המכללה האקדמית הדתית לחינוך, 2016, עמ' 116
- ^ ספר בראשית, פרק כ"א, פסוק כ"ב
- ^ משה ויינפלד, עולם התנ"ך: בראשית, תל אביב, דוידזון עתי, 1993, עמ' 139
- ^ ספר בראשית, פרק כ"א, פסוק כ"ג
- ^ יאיר זקוביץ, עולם התנ"ך: בראשית, תל אביב, דוידזון עתי, 1993, עמ' 140
- ^ יונתן גרוסמן, אברהם: סיפורו של מסע, תל אביב, ידיעות אחרונות, 2014, עמ' 292
- ^ משה ויינפלד, עולם התנ"ך: בראשית, תל אביב, דוידזון עתי, 1993, עמ' 140
- ^ יהונתן יעקבס, מידה כנגד מידה בסיפור המקראי, ירושלים, הרצוג, תשס"ו, עמ' 26
- ^ ספר בראשית, פרק כ"א, פסוק כ"ד
- ^ יונתן גרוסמן, אברהם: סיפורו של מסע, תל אביב, ידיעות אחרונות, 2014, עמ' 296-293
- ^ גרשון גליל, עולם התנ"ך: בראשית, תל אביב, דוידזון עתי, 1993, עמ' 140