בריסטול בריטניה

**בריסטול בריטניה**
**Bristol Britannia**
מאפיינים כלליים
יצרן	בריסטול אירופליין
תקופת שירות	1955–1997 (כ־42 שנים)
יחידות שיוצרו	85
משתמש ראשי	British Overseas Airways Corporation; RAF Transport Command; Air Spain; Aer Turas; Air Faisal; Young Cargo; Interconair; Globe Air; קובאנה דה אוויאסיון; East African Airways; British United Airways; Caledonian Airways; Redcoat Air Cargo ;
סייג רום	6,700 מ'

ערך זה עוסק במטוס נוסעים בריטי. אם התכוונתם לעיר באנגליה, ראו בריסטול.

בריסטול בריטניה (באנגלית: Bristol Type 175 Britannia) היה מטוס נוסעים בריטי לטווח בינוני עד ארוך אשר תוכנן על ידי יצרן המטוסים בריסטול בשנת 1952, כדי שיוכל להגיע לכל קצוות האימפריה הבריטית. בזמן טיסות-המבחן של המטוס התברר כי בכונסי-האוויר של מנועי הטורבו-פרופ בהם צויד, עלולה להיווצר התקרחות, ושנים מאבות-הטיפוס של דגם זה אבדו כתוצאה מתקלה זו, לפני שאותרה ונמצא לה פתרון. בריסטול בריטניה תוכנן לעמוד בדרישות של נתיבי טרנס-אטלנטיקה בריטית אל מעבר לים (BOAC) הבריטית, והוביל עד 90 נוסעים הלוך ושוב לארצות הברית. אב הטיפוס (G-ALBO) הוטס לראשונה ב-16 באוגוסט 1952^[1].

השלמת פיתוחו של המטוס הגיעה בד בבד עם תחילת עידן הסילון במטוסי הנוסעים בעולם. כתוצאה מכך נפגעה הדרישה למטוסי בריסטול בריטניה ורק 85 מטוסים מדגם זה יוצרו, בטרם הופסק הייצור בשנת 1960. למרות זאת, דגם הבריטניה מהווה ציון דרך במטוסי נוסעים המצוידים במנועי טורבו-פרופ, והוא היה אהוד מאוד על נוסעיו. המטוס זכה לכינוי "הענק הלוחש" בזכות היותו שקט יחסית לסביבה (על אף שתא הנוסעים היה פחות שקט).

המטוס תוכנן להמריא במשקל מרבי של 185,000 ליברות (כ-84 טונות)^[2].

חברת קנדאייר רכשה את הרישיון לייצור מטוסי הבריטניה מן היצרן הבריטי וייצרה 72 מטוסים נוספים מדגם זה.

אל על רכשה ב-1956^[3] שלושה מטוסי בריטניה שסופקו לה החל מסוף 1957. הראשון שבמטוסים אלו הוצג בסלון האווירי בפארנבורו בספטמבר 1957^[4]. המטוס צויד ב-72 מושבים במחלקת התיירים ו-18 מושבים במחלקה הראשונה^[2] והוצג בשדה התעופה לוד בספטמבר 1957^[5]. בדצמבר 1957 השיגה אל על שיא עולמי בטיסה רצופה ללא חנייה, מניו יורק ללוד, במטוס בריסטול בריטניה^[6]. אל על הייתה חברת התעופה השנייה בעולם שהטיסה את מטוסי בריטניה, לאחר BOAC^[7].