בריליום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בריליום
בור - בריליום - ליתיום

Be
Mg
   
 
4
Be
 
               
               
                                   
                                   
                                                               
                                                               
     
                                         
נתונים בסיסיים
מספר אטומי 4
סמל כימי Be
סדרה כימית מתכות אלקליות עפרוריות
מראה
מתכת אפורה לבנה
תכונות אטומיות
משקל אטומי 9.01218 u
רדיוס ואן דר ואלס 140 pm
סידור אלקטרונים ברמות אנרגיה 2, 2
קונפיגורציה אלקטרונית 1s² 2s² עריכת הנתון בוויקינתונים
דרגות חמצון 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
תכונות פיזיקליות
צפיפות 1,848 kg/m3
מצב צבירה בטמפ' החדר מוצק
נקודת רתיחה 2,742.15K (2,469°C)
נקודת התכה 1,560.15K (1,287°C)
לחץ אדים 4,180Pa ב-292.40K
מהירות הקול 13,000 מטר לשנייה ב-K
שונות
אלקטרושליליות 1.57
קיבול חום סגולי 1,825 J/(kg·K)
מוליכות חשמלית 31.1 106/m·Ω
מוליכות חום 201 W/(m·K)
אנרגיית יינון ראשונה 899.5 kJ/mol
היסטוריה
מגלה לואי-ניקולה ווקלן עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך גילוי 1798 עריכת הנתון בוויקינתונים
נקרא על שם בריל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בריליום (Beryllium) הוא יסוד כימי מסדרת המתכות האלקליות-עפרוריות, שסמלו הכימי Be ומספרו האטומי 4. נקרא גם גלוציניום.

תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

למתכת הבריליום, בצבע כסף-פלדה, מאפיינים רצויים רבים. כאחת המתכות הקלות ביותר, יש לה נקודת רתיחה גבוהה ביותר, כ-2742.15 מעלות קלווין. מודול האלסטיות שלה גדול בכשליש מזה של פלדה, והופך אותה למתכת גמישה יחסית. היא עמידה בפני חומצה חנקתית, בעלת מוליכות חשמלית מעולה, ואיננה מגנטית. בטמפרטורות רגילות הבריליום אינו מתחמצן באוויר.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבריליום משמש כגורם מסגסג ביצור נחושת בריליום (אחוז הבריליום עד 2.5%), לה שימוש נרחב בייצור קפיצים, מחברים חשמליים, אלקטרודות לריתוך וכלים ומגעים חשמליים מונעי ניצוצות. הוא מיושם כחומר מבני בבניית מטוסים מהירים מאוד, טילים, חלליות ולוויינים. שימושים אחרים כוללים מסגרות שמשות, דיסקים בולמים, קרניים תומכות ושאר מרכיבים במעבורות חלל. גם מראות טלסקופי חלל עשויות בריליום.

נעשה בו שימוש גם עבור מעגלים מוכללים מיקרו-מיניאטוריים, משום שהוא שקוף יחסית לקרני רנטגן. נעשה שימוש בבריליום בכורים אטומיים, כרפלקטור (מחזיר אור) או מתווך. הוא נלקח לבניית גירוסקופים, חלקי מחשב, וכלים אחרים בהם נחוצים קלות, קשיחות ויציבות ממדית. לתחמוצתו, כאמור, יש נקודת התכה גבוהה מאוד, והיא משמשת לבניית חלקי קרמיקה ועבודות אטומיות שונות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זוהה לראשונה בצורת תחמוצת על -ידי לואי-ניקולה ווקלן בשנת 1798. צורתו המתכתית בודדה לראשונה על ידי פרדריך ווהלר (Friedrich Wöhler) ובוסי (A. A. Bussy) בשנת 1828.

צורה בטבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחצב בריליום

הבריליום מצוי ב-100 סוגי מינרלים שונים (מתוך כ-4,000 מוכרים). אקוומרין וברקת הן צורות יקרות ורבות ערך של בריליום. בריל (Al2Be3Si6O18), ברטרנדיט (Be4Si2O7(OH)2), כריזובריל ופנאקיט הן הצורות המסחריות החשובות ביותר של היסוד. הצורה המתכתית של הבריליום לא הייתה מוכנה לשיווק תעשייתי עד 1927. היום רוב הבריליום מופק בתגובה בין בריליום דו-פלואורי (BeF2) לבין מגנזיום כך:

איזוטופי בריליום[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל (p)‏Z (n)‏N מסה איזוטופית (u) זמן מחצית חיים ספין גרעיני שכיחות האיזוטופ
שבר מולרי מהיסוד)
טווח השינוי הטבעי
(כשבר מולרי מהיסוד)
התרגשות אנרגטית
5Be ‏4 1 5.04079(429)# (1/2+)#
6Be 2 6.019726(6) [MeV‏ (6)0.092] E-21 s‏(3)5.0 0+
7Be 3 7.01692983(11) d‏ (6)53.22 3/2-
8Be 4 8.00530510(4) [eV‏ (17)6.8] E-17 s‏(17)6.7 0+
9Be 5 9.0121822(4) יציב 3/2- 1.0000
10Be 6 10.0135338(4) E+6 a‏1.51(6) 0+
11Be 7 11.021658(7) s‏ (8)13.81 1/2+
12Be 8 12.026921(16) ms‏ (3)21.49 0+
13Be 9 13.03569(8)
14Be 10 14.04289(14) ms‏ (10)4.84 0+
15Be 11 15.05346(54)# ns‏ 200>
16Be 12 16.06192(54)# ns‏ 200> 0+


השפעות בריאותיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בריליום ומלחיו הם חומרים מסרטנים. מחלת ריאות בשם "בריליוזיס" מתפתחת בחשיפה לבריליום. פגיעה בריאות בעקבות חשיפה לבריליום דווחה לראשונה באירופה בשנת 1933 ובארצות הברית בשנת 1943. תסמיני בריליוזיס מזכירים את תסמיני המחלה סרקואידוזיס.

למרות שהופסק השימוש בבריליום במנורות פלואורסצנטיות, חשיפה לבריליום עדיין קיימת בתעשייה (סגסוגות בריליום, מכשירים אלקטרוניים ועוד).


חשיפה ממושכת לבריליום באוויר עלולה לגרום לנזק.

ישנם אנשים (1-15%) הרגישים לבריליום והם עלולים לפתח דלקות במערכת הנשימה בעקבות חשיפה אליו בריכוזים נמוכים. מצב זה נקרא "מחלת בריליום כרונית" (או CBD) והיא יכולה להופיע שנים לאחר חשיפה ליסוד. מחלה זו גורמת לעייפות, חולשה וקשיי נשימה. בסופו של דבר החולה מאבד משקל (כחלק מאנורקסיה) ועלול לפתח מחלות לב.

אכילת בריליום לא גורמת לתסמיני המחלה אצל בני אדם מכיוון שמעט מאוד בריליום נספג מהקיבה ומהמעי לדם. כלבים שבריליום שולב בתזונתם פיתחו אולקוס.

חשיפה ארוכת טווח לבריליום מגבירה את הסיכויים לחלות בסרטן הריאות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]