ברייתא דמלאכת המשכן
ברייתא דמלאכת המשכן היא חיבור קצר בן ארבעה עשר פרקים העוסק במשכן ובכליו, הברייתא מתמקדת במשכן שבמדבר, ורק לעיתים מועטות יחסית היא מוסיפה השוואות למקדש שעשה שלמה או למקדש שעשו "בני הגולה", דהיינו בית שני.
כתיבתה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בברייתא נזכרים תנאים רבים וביניהם רבי יהודה הנשיא, אך לא נזכרים בה אמוראים. הברייתא נזכרת על ידי גדולי הראשונים, ואף מובאת במדרש רבה. מכאן הסיק מאיר איש שלום שהברייתא נכתבה בסוף תקופת התנאים יחד עם שאר הברייתות[1].
תוכן[עריכת קוד מקור | עריכה]
א'-קרשים
ב'-יריעות המשכן
ד'-הפרוכת והמסך
ה'-החצר
ו'-הארון
ז'-מעשה הארון
ח'-השולחן
ט'-המנורה
י'-מעשה המנורה
י"א-מזבח הנחושת, מזבח הזהב
י"ב-הכיור
י"ד-סדר החנייה
דפוסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הברייתא נדפסה לראשונה בצפת בשנת שמ"ז בידי ר' מנחם די לונזנו, אך מדפוס זה נותר דף השער בלבד. הדפוס הראשון המצוי בידינו הוא דפוס ונציה שס"ב, ובו נדפסה הברייתא כנספח לספר "משפטי שבועות". כל שאר הדפוסים המסורתיים מבוססים על דפוס זה. הברייתא זכתה לשתי מהדורות מודרניות, הראשונה יצאה לאור בידי מאיר איש שלום בשנת 1908[2] והשנייה יצאה לאור בידי רוברט קירשנר בשנת 1992[3].
הרב קנייבסקי כתב פירוש לברייתא בשם "טעם ודעת"
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מנחם כהנא, עיונים ראשוניים בברייתא דמלאכת המשכן נוסח, עריכה וההדרה, בתוך: מלאכת מחשבת, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, תשע"א/ 2011; גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר"
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ברייתא דמלאכת המשכן, באתר ויקיטקסט- מאיר איש שלום, ברייתא דמלאכת המשכן, וינה, תרס"ח, בארכיון האינטרנט, ובאתר דעת
- ברייתא דמלאכת המשכן, באתר מפעל המילון ההיסטורי ללשון העברית של האקדמיה ללשון העברית, כולל ניתוח מילוני
- הרב שמריהו יוסף חיים קנייבסקי, ברייתא דמלאכת המשכן עם פירוש טעם ודעת - ברייתא דמסכת מדות, בני ברק, תשס"ח, באתר היברובוקס
