בריאתנות

היום הראשון לבריאה. איור של גוסטב דורה.

בריאתנות היא מערכת אמונות שלפיהן היקום, כדור הארץ, החיים והאדם נבראו על ידי אלוהים, אשר ביהדות, בנצרות ובאסלאם מזוהה עם האל המונותאיסטי לפני כחמש אלף שנים - כששום דבר אחר לא קדם לכך לטענתה - לרבות הדינוזאורים והכחדתם, תאורית האבולוציה המדעית ובפרט אבולוציית האדם מהומינין דמוי-קוף, קיומו של אדם קדמון במהלך הפרהיסטוריה, המפץ הגדול וכד'.

את המונחים העבריים בריאתנות ובְרִיאָתָן טבע המילונאי ראובן אלקלעי כתרגום של המונח האנגלי creationism, שנכנס לראשונה לשימוש בארצות הברית בשנות ה-20 של המאה ה-20, אמונה בבריאתנות נמצאת בפרט בקרב נוצרים-אמריקאים, לציון אמונה בבריאת יקום בן כמה אלפי שנים על פי הפשט של ספר בראשית. ואולם כיום משמשים המונחים בעברית ובאנגלית לתיאור קשת של עמדות, מזו המכונה "מדע הבריאה" (Creation Science או Scientific Creation) אשר מבקשות לבסס את סיפורי הבריאה על ראיות מדעיות, דרך גרסאות שונות של "בריאתנות כדור-ארץ עתיק" (Old Earth Creationism) המאפשרות יקום עתיק יותר, ומגוון דרכים נוספות ליישוב סיפורי הבריאה בספר בראשית ובקוראן עם הקונצנזוס המדעי המודרני. בריאתנות שדוגלת בפשט של כתבי הקודש ועל כן, בכך שכדור הארץ בן כ-6,000 שנים, נקראת בריאתנות של כדור הארץ הצעיר (Young Earth Creationism).

העמדה הבריאתנית הדתית-שמרנית ביהדות באה לידי ביטוי בביאור פשט המקרא. גם בנצרות הדברים מופיעים בכתבי הברית החדשה. לפי עמדה זו נברא כל היקום על ידי אלוהים בשישה ימים. ומניין השנים המיוחס לזמן שעבר מאז ועד ימינו הוא כ-5,800 שנה (על פי הלוח היהודי המקובל) או לפני מעט יותר מ-6,000 שנה (על פי הספירה הנוצרית המקובלת). וכל מיני החי והצומח, וכן האדם, נבראו מייד בצורתם הנוכחית, ללא התפתחות אבולוציונית בהכרח. לעומת זאת הבריאתנות המוסלמית מאפשרת, בהתאם לנוסח הקוראן, גיל עתיק בהרבה של העולם, אך גם לגרסתה נבראו המינים והאדם בצורתם הנוכחית. העמדה הבריאתנית-דתית השמרנית גם תומכת בקיום מבול שכיסה במים את פני כל כדור הארץ לפני כ-4,000 שנה, במוצא כל בעלי החיים ובני האדם בני-ימינו מאלו שכונסו בתיבת נח, ובניסים נוספים המתוארים בסיפורי בראשית.

לאורך מרבית ההיסטוריה שלטה ההשקפה הבריאתנית בחברות שהאמינו בדתות המונותאיסטיות, אך החל מהמאה ה-19 מתבססת בתחומי הקוסמולוגיה, מדעי כדור הארץ והביולוגיה הסכמה נרחבת כי גיל היקום נאמד במיליארדי שנים, וכדור הארץ, החיים והאדם התפתחו בתהליכים הדרגתיים כתוצאה מחוקי טבע. כהתנגדות וביקורת על הסכמה זו הופיעו תנועות ואגודות בריאתניות רבות ברחבי העולם. בארצות הברית הופיעה תנועת מדע הבריאה, המציגה תאוריות חלופיות לאישור בריאת העולם והמבול כפי שהם מופיעים בספר בראשית, ותנועת התכנון התבוני אשר גורסת כי מורכבות בטבע אינה יכולה להופיע ללא מתכנן, אך נמנעת מהסתמכות על כתבי קודש דתיים. תנועות אלו מנהלות מאבק ציבורי ומשפטי להכרה בהן כתחומים מדעיים, וללימוד שלהן בבתי-הספר, אך הקהילה המדעית ברובה מתייחסת אליהן כאל פסאודו-מדע. ויכוח ציבורי בנושא מתנהל גם במדינות רבות אחרות בעולם ובכללן ישראל, שבה יש קשת של עמדות המבוססות בעיקר על היהדות.

בריאתנות תנ"כית

כפי שהובהר בפתיחתו של ערך זה, תנועת "הבריאתנות-הדתית" (Religious creationism) נשענת בעיקר על המקרא כיסוד לתפיסת עולמה. התנועה מכנה גישה זאת בשם "בריאתנות תנ"כית" (באנגלית: Biblical Creationism). והיות שהתנ"ך הוא הספר המרכזי שממנו שואבת התנועה את תפיסתה, היא הקדישה (ומקדישה) זמן רב מאוד לחקר התנ"ך, בניסיון להוציא מתוכו ראיות שתומכות בעמדתה: מציאות הבורא, היות היקום נברא, גילו הצעיר של העולם, התרחשותו של מבול כלל עולמי וכיוצא בזה. המחקר נשען בעיקר על תאולוגיה, פילולוגיה וההיסטוריה המקראית.

כבר בפסוק הראשון בספר התנ"ך, אנו למדים את עמדתו המובהקת: שיש בורא, ושהייתה בריאה. עם השתלשלות הפסוקים בפרק א' בספר בראשית, אנו עוד למדים שהשמיים וכל צבאם והארץ וכל אשר עליה נבראו בשישה ימים, ומדובר בתהליך של בריאה גמורה ולא הייתה מעורבת בה התפתחות משום סוג. לאחר חטאו של אדם הראשון, האלוהים העניש את אדם ואשתו, וכל הבריאה התנוונה יחד עם עונשו: האדמה קוללה, סבל ומוות באו לעולם. לאחר שסולקו אדם וחווה מגן העדן, המקרא מספר לנו על תולדותיהם, שכללו עשרה דורות: אדם, שת, אנוש, קינן, מהללאל, ירד, חנוך, מתושלח, למך ונח. בזמנו של נח, רבתה רעת האדם על הארץ, והאלוהים החליט למחות את כל היקום אשר עשה, והוציא לאור את מחשבתו בכך שהביא מבול לעולם ששטף את כל החי והצומח תחת שכבות רבות של קרקע. ה' החליט לחוס על נח ובני משפחתו, ששהו על תיבה (=ספינה) ששטה על המים, ונשאה בבטנה את כל החי, שארית של החיים מלפני המבול, שהיוו את הגרעין שאכלס את העולם מחדש לאחר המבול.

את גילו של היקום מחשבים על פי גילן של הדמויות המוזכרות במקרא, ואומנם יש מספר שיטות לחישוב ההיסטוריה המקראית, לכן נוצרו מספר גישות שמתארכות את גילו המדויק של העולם, כפי שהוזכר בפתיחתו של הערך דנן.

לעומת המוצג לעיל, האוחזים בתפיסת "בריאתנות גיל עולם זקן" מפרשים את המושג "יום" במקרא כפרק זמן ארוך, את האדם הראשון כאדם הנבון הראשון – בעוד שההומינידים היו סוג של יצורים חסרי תבונה (או נשמה) – ואת המבול כאירוע מקומי שהתרחש לשיטת המינימליסטים רק בסביבות מסופוטמיה והים השחור, ולפי השיטה השנייה המבול הגיע רק למקום יישובם של בני-אדם, ולא למקומות רחוקים שכף רגל אדם לא דרכה בהם.

ההיסטוריה של ה"בריאתנות-דתית"

בימי הביניים באירופה התקבל הסיפור התנ"כי כאמת הצרופה שאין עליה עוררין. גם בקרב מתיישבי העולם החדש פשטה האמונה בתיאור המקראי כאמת שיש לחנך ברוחה. עם הקמת "המדינות המאוחדות של אמריקה" (=ארצות הברית), דאגו מייסדיה לקבוע בהכרזת העצמאות של ארצות הברית את יסוד ההשקפה בדבר בריאת האדם, וכך הכריזו: "אנו סבורים שאמיתות אלה ברורות מאליהן, שכל בני האדם נבראו שווים, ושבוראם העניק להם זכויות שאין ליטול מהם". גישה זאת רווחה גם בקרב מוסדות רבים של ההשכלה הגבוהה שקמו בארצות הברית במאות ה-16–18, כגון: האוניברסיטאות הרווארד, פרינסטון, ייל, בראון, פנסילבניה, דארטמות', ומוסדות נוספים.

עם התפשטות הדאיזם והנאורות, רבים החלו לנטוש את הדוֹגמות של הדת, וניסו לפתח תשובות לשאלות בדבר גילו של העולם ומוצא האדם ברוח חילונית. תמיכה לשיטתם הם מצאו בתאוריות גאולוגיות מודרניות, שייחסו גילאים מופלגים לשכבות הקרקע של כדור הארץ. במיוחד השפיעה תאוריית עקרון האחידות (Uniformitarianism) של החוקרים ג'יימס האטון וצ'ארלס לייל. התאוריה גרסה שכל התהליך של התהוות פני כדור-הארץ והשכבות הגאולוגיות התרחש במשך מאות מיליוני שנים. תאוריה זאת השפיעה במיוחד על חוקר טבע צעיר בשם צ'ארלס דרווין. על יסוד תאוריית הגאולוגיה המודרנית בנה דרווין תאוריה, שגרסה כי כל עולם הצומח והחי התפתח בתהליך ארוך. התפתחותם של המינים נבעה מרכישת אותן תכונות הנצרכות כדי לשרוד בעולם, הברירה הטבעית הותירה את המתאימים לשרוד, והמינים הפחות מתאימים נכחדו. דרווין גם טען שמוצא האדם והקוף הוא מאב קדמון אחד.

בתחילת המאה ה-20 גברה ההכרה בתאוריית האבולוציה. חילוקי הדעות האידאולוגיים בין תומכי האבולוציה ותומכי רעיון הבריאה המקראית גברו, והמאבק הרעיוני הגיע לשיא בדמותו של מורה בשם ג'ון סקופס, שהועמד לדין בארצות הברית בשנת 1925, בטענה שלימד בכיתתו את תאוריית האבולוציה. להגנתו התנדב עורך דין נודע בשם קלרנס דרו, וקרוב ל-2,000 כתבים מרחבי העולם התאספו בסביבות המשפט, לדווח בעיתוניהם על ההתרחשויות. סקופס עצמו לא נחקר, מכיוון שמעשיו היו גלויים ולמעשה הבריאתנות עצמה עמדה למבחן משפטי. לאחר שמונה ימי משפט, ב-21 ביולי 1925, הורשע סקופס בעבירה על החוק וחויב בקנס נמוך בסך 100 דולרים בלבד. בהמלצת הפרקליט דרו, הוא סירב לשלם גם את הקנס הזעום והגיש ערעור בפני ערכאה גבוהה יותר, שם זוכּה בשל סיבה טכנית מהתשלום ונפטר מן הקנס. משפט זה, שכונה לימים "משפט הקופים", יצר תדמית שלילית כלפי התפיסה הבריאתנית. מהעת ההיא האבולוציה חזרה להיות שוב גורם דומיננטי, והשפעתה על הציבור גברה והלכה.

תולדות "מדע הבריאה"

בשנת 1946 יצא לאור ספרו הראשון של הנרי מוריס , דוקטור בהנדסה אזרחית מהמכון הימי "הגבול הבינלאומי לנציבות המים" – That You Might Believe. ובשנת 1951 ספרו השני, The Bible & Modern Science. שני הספרים לא גרפו הצלחה. בשנת 1961 כתב מוריס ספר יחד עם סופר ותאולוג אמריקאי בשם ג'ון ויטקומב (Whitcomb). ספר זה – The Genesis Flood – נחשב עד היום למעשה כספר שציין את תחילתה של תנועת "מדע הבריאה" המודרנית. בספר פרסו בהרחבה מוריס וויטקומב את עיקרי המודל של "מדע הבריאה", שכוללים את דחיית תאוריית האבולוציה, ייחוס שכבות הקרקע והמאובנים לתקופת המבול, והתמודדות עם קושיות שונות על המקרא, כגון: איך נח הצליח להכניס את כל בעלי החיים לתיבה, ומהו מקור המים הרבים שכיסו את כדור הארץ במבול. בעת ההיא עוד היה קשר הדוק בין "הבריאתנות-הדתית" ל"מדע הבריאה", ורק מאוחר יותר שופץ המודל כך שלא יהיה צורך בשום הפניות למקרא לביאורו.

בשלב זה עבר מוריס לעסוק בנושא הבריאתנות במסגרת מלאה, וכך ב-1970, הוא הקים את "המכון לחקר הבריאתנות" (Institute for Creation Research), שתחת כנפיו חסו מאות מדענים וחוקרים מכל מקצועות המדע (גאולוגיה, ביולוגיה, כימיה וכיוצא בזה), ששמו לנגד עיניהם מטרה אחת ועיקרית – לפתח את המודל של "מדע הבריאה". נכון להיום, מלבד פעולותיו הרבות בהפצת הבריאתנות בציבור הרחב (הכוללות פרסום מגזין מדעי, פרסום ספרים, הרצאות, עימותים, הפעלת תשדירים בטלוויזיה, אתר אינטרנט ועוד), מפעיל המכון גם את "מוזיאון הבריאה וכדור הארץ" (Creation and Earth History Museum).

בנוסף לכל הפעולות הללו, כיהן ד"ר הנרי מוריס, גם כנְשיא "העמותה לחקר הבריאתנות" (Creation Research Society), שהוקמה כדי לתת למדענים וחוקרים ברחבי ארצות הברית אפשרות לפרסם את ממצאיהם, שהלכו יד ביד עם התיאור המקראי, והעמותה שימשה להם (ועדיין משמשת עד היום) כפלטפורמה להוצאה לאור.

במשך מהלך חייו הסתובב ד"ר הנרי מוריס ברחבי ארצות הברית, הרצה, וניהל עימותים על מנת לקדם את "מדע הבריאה". הוא הספיק לפרסם כ-60 ספרים, וביניהם שני ספרי יסוד של המודל: Scientific Creationism (בשנת 1974), ו-?What Is Creation Science (בשנת 1987), המבארים את תפיסותיה המדעיות-פילוסופיות של גישת העולם הבריאתנית.

בשנות ה-70, קולונל (Colonel) בצבא חיל האוויר האמריקני בשם ד"ר וולט בראון (Walt Brown), שכיהן כיו"ר המכון ללימודי המדע והטכנולוגיה ב-Air War College, התחיל להתוודע יותר ויותר לתנ"ך. תוך כדי לימודיו את הנושא, הוא התחיל לחפש תימוכין לתיאור המקראי בספרות המדעית. במיוחד עניין אותו תיאור המבול של נח. בשנת 1980, לאחר 21 שנים של שירות צבאי, הוא החליט לצאת לגמלאות ולהקדיש את כל כוחותיו לעיסוק הבריאתני. הוא פתח במסע הרצאות ברחבי ארצות הברית, ונאם בפני אנשים רבים על תפיסתו הבריאתנית. העבר העשיר שלו עזר לו להתקדם מהר מאוד.

בשנת 1985, לקח ד"ר בראון הפסקה מהמרתון של ההרצאות, ונרשם ללימודי תואר בגאולוגיה. תואר זה עזר לו מאוד לפתח את "תאוריית לוחות המים" (Hydroplate theory) – לא לבלבל עם טקטוניקת הלוחות (Plate tectonics) – שאותה הוא פרס בספרו: "בראשית: ההוכחה השלמה לבריאה ולמבול" (In the Beginning: Compelling Evidence for Creation and the Flood). התאוריה גורסת כי ישנם 17 מאפיינים מוזרים בכדור-הארץ, שאותם ניתן להסביר באופן סיסטמטי כתוצאה של מבול הרסני. ההסבר שלו מראה כמה מהר נוצרו הרים עיקריים, את הסחף היבשתי המהיר, נדידת היבשות המהירה, ושעל קרקעית הים ישנן תעלות עצומות ומאות הרי געש וקניונים. כמו כן הוא מסביר את היווצרות הרבדים הרב שכבתיים ומרבית המאובנים, את הממותות הקפואות ואת עידן הקרח, את הקניונים ביבשה, ועוד. ד"ר בראון גם הרצה על התאוריה שלו בקטע שהופיע גם בסרט הדוקומנטארי "הסודות של התנ"ך", שראה אור בהפקת ה-BBC. בין שאר פעולותיו, ד"ר וולט בראון עמד בראש "המרכז למדע הבריאה" (Center for Scientific Creation). עד היום הוא נחשב לדעת רבים בקרב התנועה הבריאתנית, לבריאתן הטוב ביותר בקרב התנועה.

מראשית שנות ה-90 ועד ימינו צמחו עוד מספר בריאתנים שיש לתת עליהם את הדעת:

• קנְט הובינד – הובינד הוא בעל דוקטורט בחינוך (ממכללה נוצרית שאינה מוכרת על ידי משרד החינוך האמריקני). הוא לימד מדעים בבית-הספר התיכוני שבמקום מגוריו במשך כ-15 שנה, ואז, לטענתו, אחרי ששם לב שיש חוסר עצום בידע ב"מדע הבריאה", החל בסבב של כ-700 הרצאות בשנה ברחבי ארצות הברית, שבהן עסק בבריאתנות, אבולוציה ודינוזאורים. הובינד נודע בעיקר בזכות הסמינרים שלו (כ-3 שעות להרצאת סמינר), וכן בזכות העימותים הרבים שניהל עם אנשי האבולוציה. את הסמינרים והעימותים הוא צילם ודאג להפיץ בכמויות אדירות (מיליונים של קלטות וידאו, ומאוחר יותר דיסקים, ולבסוף גם העלאתם לאינטרנט – כאשר הכל מופץ בחינם). בשנת 2001, הקים הובינד בפניסיקולה פלורידה (Pensacola Florida), את המרכז שלו לבריאתנות בשם Dinosaur Adventure Land, שכלל בניין לחקר הבריאתנות, מוזיאון בריאתני, חנות לממכר ספרי ומוצרי בריאתנות שונים, וכן פארק של דינוזאורים המוצגים מנקודת מבט בריאתנית. בשנת 2007, נכנס הובינד לכלא למאסר של 10 שנים בעוון העלמת מס.
• קן האם – משמש כיום כבריאתן המוביל בארצות הברית. קן האם, אוסטרלי במקורו, השלים תואר בביולוגיה. ובשנת 1987, הקים ביחד עם הבריאתן המפורסם (גאולוג בהשכלתו), ג'ון מקאי (John Mackay), את הארגון "תשובות בספר בראשית" (Answers in Genesis). הארגון מאוד נחשב בקרב אנשי "מדע הבריאה", ורבים משתפים איתו פעולה, בייזום כנסים, סמינרים, הרצאות, פרסום מאמרים וספרים. אך את הצלחתו הגדולה נחל הארגון כאשר הקים את המוזיאון הבריאתני שלו (Creation Museum and Family Discovery Center), בעלות כוללות של קרוב ל-30 מיליון דולר. את הפרויקט הזה הקימו וניהלו צוות חוקרים, בעלי השכלה פורמלית וכללית מאוד רחבה. בשנת 2014 קיים האם עימות טלוויזיוני עם ביל ניי בנושא אבולוציה ומדע.

אמונות בריאתניות מקובלות

לפי הגישה השמרנית ביותר נברא העולם לפני פחות מששת אלפים שנה בשישה ימים (אמונה המוכרת גם כבריאתנות צעירה), וכל מה שנמצא ביקום, מקורו בששת ימי הבריאה. בגישה זו כל הסימנים לקדמות העולם בטבע, כגון לוח הזמנים הגאולוגי או מרחק הכוכבים שאורם הגיע לכדור הארץ - נבראו בבת אחת.

פרשנות אחרת גורסת כי בהתאם למסורת לפיה 'הקב"ה ברא עולמות והחריבן' (בראשית רבה ט', ג), מצליחים המדענים למצוא שרידים מעולמות קדומים יותר. רעיון העולמות הנחרבים והמתחדשים מובא גם בקבלה, ויש לו תומכים גם בקרב הנוצרים.

לפי גישה אחרת, המאומצת גם היא במשותף בידי חוגים יהודים ונוצריים אדוקים, יחידת הזמן של יום בבריאה איננה מקבילה ליחידת הזמן שלנו. מסיבה זו לא נמשכה הבריאה שישה ימים כפשוטם, שכן יום במובנו ה"אלוהי" אורך הרבה יותר במושגי אנוש: "אלף שנים בעיניך – כיום אתמול כי יעבור" (תהילים, צ', ד'). לפי שיטה זו הספירה המקובלת היום איננה מתחילה מתחילת הבריאה אלא מסיומה, עם יצירתו של האדם. פרשנות זו מסתמכת גם על תיאור הבריאה, לפיו רק ביום הרביעי נבראו המאורות [השמש והירח] ומשתמע מכך שהימים המוזכרים בתנ"ך אינם נמדדים כימים האנושיים, על פי שקיעת וזריחת השמש.

חלוקה בין תפיסות שמרניות לגישות מודרניות יותר יש גם ביחס לתהליכי ההיווצרות של בעלי החיים. ניתן לטעון שהמעבר ממין בעל חיים אחד למין בעל חיים אחר בוצע בתוך תקופת הבריאה על ידי תהליך של אבולוציה וניתן לסבור שהדברים התרחשו ממש כפי שתוארו בבראשית. עם זאת, לרוב אלו המכונים "בריאתנים" אינם מוכנים לקבל את האבולוציה כלל, ולמעשה על סירוב זה מתבססים שיטתם ומאבקם.

התפתח "מדע בריאה" המנסה להסביר את הממצאים המדעיים מבלי לעשות שימוש בתורת דרווין ובניסיון להתאים אותם למקרא, באמצעות פרשנות שלו.

רעיון חשוב שמהווה את עיקר הטיעונים הבריאתניים הוא רעיון התכנון התבוני. לפי הבריאתנים, אין להניח שהמורכבות הגדולה המאפיינת את קיום העולם בכלל וקיום האדם בפרט היו יכולים להיווצר מאליהם, ללא תכנון וביצוע מושכל. שימוש בטיעון זה נעשה בשני אופנים. לפי האסכולה השמרנית, יש בו כדי לסתור את ההנחה שהתקיימה אבולוציה. לפי אסכולה נוספת, ייתכן שאכן הייתה אבולוציה, אולם בשל ההכרח ב"תכנון תבוני", יש להניח שבחוטיה משך כוח עליון.

בריאתנות ביהדות

לפי הכתוב במקרא, בריאת העולם הושלמה תוך שישה ימים. בפרט, השמש, הירח, והכוכבים נבראו ביום הרביעי, והאדם, העשוי "עפר מן האדמה", נברא יומיים לאחר מכן. יש מחכמי ימי הביניים, שכתבו שלא ייתכן שששת ימי בראשית היו במשמעותם הרגילה, כי לפני בריאת השמש לא ייתכנו "ערב" ו"בוקר"; והרמב"ם הסביר שמעשה בראשית הוא משל כשלמעשה העולם נברא בבת אחת.

במאה ה-19 החל להתבסס מדע הארכאולוגיה, והוגים כדוגמת הרב ישראל ליפשיץ החלו לפרש את בריאת העולם תוך התייחסות למאובנים עליהם הסתמכה, לימים, תורת האבולוציה של צ'ארלס דרווין. כפי שהוכיחה מרי מידג'לי, הוויכוח הפומבי והספרות בעניין אבולוציה נטו פעמים רבות לפסול או להתעמת עם הדת, בעיקר הנוצרית, כשרעיונות האבולוציה, כמו גם ביקורת המקרא ותאוריות על התפתחות הדת עצמה, שימשו לצורכי פולמוס. לכך היו תגובות שונות. רוב הרבנים החרדים דחו את רעיונות האבולוציה בטיעונים שונים, וראו את האמונה בה ככפירה. מהצד השני, מובילי תנועת ההשכלה באופן כללי קיבלו את הנחות מבקרי המקרא על ריבוד הטקסט עצמו, ועל היותו חסר תוקף היסטורי. אלו ואלו לא ראו את עיקר חשיבותו של סיפור הבריאה בהבנתו הפשוטה, אלא ברעיונות עמוקים הרמוזים בו.

בדור האחרון

מבין החיבורים הבריאתניים שהתפרסמו בדור האחרון, בולט הספר בראשית ברא, שפרסם הפיזיקאי נתן אביעזר בשנת 1993, ומפרש את סיפור בריאת העולם לפי תאוריית המפץ הגדול ותאוריות מדעיות נוספות. בשנת 2001 פרסם הרב מרדכי הלפרין בכתב העת אסיא את "חוקי אבולוציה ויהדות", מאמר המדגיש את הממצא וההוכחה הניסויית כמושג יהודי עתיק, ואת היותם של רעיונות ההתפתחות הטבעית תאוריה. ארגוני החזרה בתשובה כ"ערכים" והידברות, מרבים לעסוק בכך, בתפיסה בריאתנית, ולעיתים תוך הפנייה לספרות הבריאתנות הנוצרית. הרב זמיר כהן מרבה לדבר נגד האבולוציה, תוך חשד מתמיד בממצאים הקדומים, אך קבלת חלקם והסברם כעולמות קדומים, כפי שמופיע בקבלה ובמדרשים. הרב אמנון יצחק מרבה להתלוצץ על מסקנות הארכאולוגים וחוקרי ההתפתחות. חילונים רבים וארגוני הוצאה בשאלה מפרסמים תשובות לטענות אלו ולטענות אחרות העולות כנגד תורת האבולוציה.

בשנת 2010 התפרסם שעמדתו של גבי אביטל, המדען הראשי במשרד החינוך, היא שבלימודי מדע בבתי הספר יש להציג גם ביקורת על תורת האבולוציה ועל מוסכמות מדעיות אחרות. בעקבות זאת, הועבר מתפקידו. מאידך, ישנם מדענים דתיים ורבנים שטענו בזכות אימוץ תורת האבולוציה והכלתה במסגרת האמונה בבריאה, ויש שאף כתבו כי הבריאתנות היא יותר תפיסה נוצרית מאשר יהודית.

הוויכוח על הבריאתנות בחינוך הציבורי

ההשלכה החשובה ביותר של פולמוס הבריאתנות בארצות הברית היא על הכנסת לימודי האבולוציה והבריאתנות לתוכנית הלימוד בחינוך הציבורי.

ב-1925 היה החוק האוסר הוראת אבולוציה תקף ב-15 מדינות. המורה ג'ון סקופס הפר את האיסור בטנסי וכתוצאה הועמד לדין במה שזכה לכינוי "משפט הקופים". סקופס זוכה, אך ההחלטה נהפכה בערעור ולבסוף בוטל התיק מסיבות טכניות. החוק נשאר בתוקף עד שבוטל בטנסי ב-1967. בפסק דין אדוארדס נגד אגילארד משנת 1987 קבע בית המשפט העליון של ארצות הברית כי הבריאתנות היא אמונה דתית ולכן חוקי מדינה שדורשים "יחס מאוזן" ללימודי בריאתנות ולימודי אבולוציה אינם חוקתיים, לאור התיקון הראשון לחוקה שאוסר על המדינה לחוקק חוקים בעלי תכלית דתית.

כיום יש קריאה מחודשת להכניס את רעיון ה"תכנון התבוני" (Intelligent design) לבתי הספר, וזו נתקלת בהתנגדות נחרצת בחוגים מדעיים וגם מצד חלק מהמורים למדעים הנתונים ללחץ מועצות מנהלים של בתי ספר ללמד את החלופה הבריאתנית בשיעורי המדע. בשנת 2005 קבע בית משפט מחוזי בפנסילבניה, במשפט שכונה משפט הפנדה של דובר, ש"תכנון תבוני", כמו "מדע הבריאה", היא גישה דתית ואין ללמדה בבתי ספר ציבוריים.

ב-2006 קמה האנציקלופדיה המקוונת קונסרבפדיה (בתרגום מילולי: השמרנופדיה) ה"מתחרה" בוויקיפדיה, אשר רוב כותביה מגדירים עצמם כבריאתנים, והמאמרים בה כתובים מנקודת מבט זו.

ראו גם

• דת ומדע
• תכנון תבוני

• התנגדויות לתורת האבולוציה
• יחס היהדות לתורת האבולוציה
• בריאת העולם (יהדות)
• מחלוקת מדעית עם דרוויניזם

קישורים חיצוניים

אתרי בריאתנות מובילים (באנגלית)

• Answers in genesis "תשובות בספר בראשית"
• True origin "המוצא האמיתי" - אתר תגובה לאתר talk.origins (אחד מאתרי האבולוציה הפופולריים)
• Institute for creation research המכון לחקר הבריאה
• Creation wiki (אורכב 22.03.2007 בארכיון Wayback Machine) אתר בסגנון ויקיפדיה לענייני בריאתנות
• דף קישורים למעלה מ-500 קישורים למאמרים מקוונים התומכים במודלים של בריאה בפורמט של התנ"ך. ממוינים על פי נושאים.
• בריאתנות, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• בריאתנות, דף שער בספרייה הלאומית

מאמרים מקוונים (בעברית)

• על הוראת האבולוציה בחינוך הדתי - באתר דעת
• אשכול ידיעות על אבולוציה ובריאתנות, באתר "הידען"
• בריאת העולם במקורות המוסלמים - באתר "דעת"
• רקע על המאבק בין הבריאתנים למדענים, באתר "הידען"
• אבולוציה ויהדות - באתר "עולם היהדות"
• קוף אחרי בן-אדם (אורכב 30.10.2005 בארכיון Wayback Machine) - פרופ' מייקל בהה ממשיך להכות
• ד"ר הושע אבינתן, החיים עלי אדמות - התפתחות באקראי? - מאמר "בריאתני" השולל את האפשרות שהחיים נוצרו באקראי ודיון על המאמר. במגזין האייל הקורא
• אתר מדע הבריאה לפי היהדות המשיחית
• ריצ'רד דוקינס, ג'רי קוין, כמו ללמד על החסידה בשיעור חינוך מיני, באתר הארץ, 12 בספטמבר 2005
• כנסיית מפלצת הספגטי המעופפת - ביקורת סאטירית על בריאתנות, במסגרת המאבק נגד לימודי בריאתנות בבתי ספר בקנזס שבארצות הברית
• יולנדה מונחה, אל פאיס, הנשק החדש של הימין הנוצרי בארצות הברית - מוזיאון נגד דרווין, באתר הארץ, 11 במאי 2007
• צבי ינאי, מדוע האדם עדיין מאמין בבריאה?, באתר ynet, 9 בינואר 2011