בריאן טלבוט
.jpg) | ||||
| טלבוט, 1978 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
21 ביולי 1953 (בן 70) איפסוויץ' שבאנגליה | |||
| שם מלא | בריאן ארנסט טלבוט | |||
| עמדה | קשר | |||
| מועדוני נוער | ||||
| ||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
| קבוצות כמאמן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
בריאן ארנסט טלבוט (אנגלית: Brian Ernest Talbot; נולד ב-21 ביולי 1953 באיפסוויץ') הוא מאמן כדורגל אנגלי שבעבר היה שחקן.
קריירת המשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1968 טלבוט החל את הקריירה שלו כקשר חובב באיפסוויץ' טאון, וחתם על חוזה מקצוען ב-1972; בתקופה זו הוא היה מושאל למשך שנתיים לקבוצה הקנדית טורונטו מטרוס. טלבוט נפצע בראשו לאחר התנגשות ראשים עם ג'ון וייל מוסט ברומיץ' אלביון בחצי גמר גביע ה-FA של 1978, ונאלץ לנטוש את המשחק. אולם, הוא הצליח להחלים וזכה עם המועדון בגביע ה-FA לאחר ניצחון בגמר על ארסנל. בינואר 1979 הוא הועבר לארסנל תמורת סכום של 450,000£. בסך הכל הוא השתתף ב-227 משחקים במדי איפסוויץ', הוא שיחק באיפסוויץ' ב-227 משחקים
טלבוט הפך לשחקן הרכב ראשון בארסנל עם הצטרפותו ובכך דחק את סטיב גטינג. הוא השתתף במדי התותחנים בגמר גביע ה-FA של אותה שנה, והבקיע שער בניצחון 3 - 2 על מנצ'סטר יונייטד; כתוצאה מכך טלבוט זכה להיות אחד מהשחקנים הבודדים שזוכים בגביע ה-FA עם שתי קבוצות שונות בשתי עונות רצופות. בעונה שלאחר מכן הוא קבע שיא מועדון כאשר השתתף ב-70 משחקים[1] (המועדון העפיל לגמר גביע ה-FA וגמר גביע המחזיקות באותה עונה, אך הפסיד בשניהם).
הסיבולת והכושר הגבוהים של טלבוט אפשרו לטלבוט להשתתף בכמעט כל משחק של ארסנל בחמש העונות הבאות, והוא החמיץ רק כ-6 משחקי ליגה. בסך הכל הוא השתתף ב-327 משחקים במדי ארסנל והבקיע בהם 49 שערים. בנבחרת אנגליה הוא שיחק שש פעמים, חמש מתוכן כאשר היה באיפסוויץ'. לאחר שעזב את ארסנל ביוני 1985 הוא שיחק עבור ווטפורד, סטוק סיטי, וסט ברומיץ' אלביון, פולהאם, אלדרשוט וסדברי טאון. בין 1984 ל-1988 הוא גם היה היושב ראש של התאחדות שחקני הכדורגל.
קריירת האימון[עריכת קוד מקור | עריכה]
טלבוט החל את קריירת האימון שלו בווסט ברומיץ' אלביון, ושימש בתפקיד מאמן-שחקן החל מנובמבר 1988 עד ינואר 1991. התקופה שלו בתפקיד זה החלה טוב כאשר המועדון היה מועמד להעפיל לליגה הבכירה בעונת 1988/1989. אולם, המועדון נחלש בשתי העונות שלאחר מכן. טלבוט עזב את המועדון בסמוך להפסד 2 - 4 למועדון הכדורגל ווקינג (ששיחק אז בליגה השישית בחשיבותה בליגה) בסיבוב השלישי של גביע ה-FA. לאחר מכן הוא אימן את אלדרשוט בין פברואר לנובמבר 1991, ולאחר מכן את המועדון המלטזי היברניאנס, עמו זכה באליפות ליגת העל המלטזית ב-1993 וב-1994.
טלבוט חזר לכדורגל האנגלי ב-1997 כחלק מצוות האימון של ראשדן אנד דיאמונדס מהפוטבול קונפרנס. לאחר תקופה מסוימת כמאמן הראשי הוא התמנה לתפקיד מאמן המועדון בתחילת עונת 1999/2000. בסוף עונת 2000/2001 המועדון הצליח להעפיל לפוטבול ליג בהדרכתו. המועדון העפיל למשחקי הפלייאוף של הליגה השלישית בשנת 2002, אך הפסיד במשחק הגמר. בעונת 2002/2003 המועדון הצליח לזכות באליפות הליגה השלישית, אך בעונה שלאחר מכן ירדו ליגה בחזרה. טלבוט עזב את המועדון במרץ 2004 לאחר שבע שנים, על מנת לאמן את אולדהאם אתלטיק.
טלבוט הצליח להוביל את אולדהאם להישארות בליגה השנייה ב-2004, אך התפטר במרץ 2005. במאי 2005 הוא חתם על חוזה לשנתיים כמאמן אוקספורד יונייטד (אז בליגה האנגלית השנייה, הרביעית בחשיבות במבנה ליגות הכדורגל באנגליה), זמן קצר לפני המשחק האחרון של העונה. אולם, הוא פוטר ממשרתו במרץ 2006 כיוון שהמועדון לא היטיב לשחק, ובזמן עזיבתו המועדון דורג במקום ה-22 בליגה והיה על סף ירידה בסיום העונה.
טלבוט החל לאמן את המועדון המלטזי מרשלוקס בעונת 2006/2007, והוביל אותו לאליפות הליגה ולמקום בליגת האלופות.
תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]
כשחקן:
- איפסוויץ' טאון: גביע ה-FA (1977/1978)
- ארסנל: גביע ה-FA (1978/1979)
כמאמן:
- היברניאנס: 2 אליפויות ליגת העל המלטזית (1992/1993, 1993/1994)
- מרשלוקס: אליפות ליגת העל המלטזית (2006/2007)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופיל, באתר Transfermarkt
- פרופיל, באתר National Football Teams
- פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
- פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
- ג'ון הרדינג, "שנות בריאן טלבוט: 1984 - 1988", האתר הרשמי של התאחדות שחקני הכדורגל
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ בריאן טלבוט באתר הרשמי של ארסנל