בריאות הנפש
בריאות הנפש הוא תחום העוסק בתחושה הפסיכולוגית של רווחה נפשית של האדם, ובקיומן או היעדרן של הפרעות נפשיות; באיכות המצב הנפשי, הרגשי או באיכות יכולת התפיסה.
מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]
המונח "בריאות נפש" אינו זהה למונח "רפואת נפש" (פסיכיאטריה), העוסק רק בהיבטים הקליניים של בעיות נפשיות, והוא עשוי להיות קשור לאיכות חיים. בפסיכולוגיה חיובית או בהוליזם, למשל, המונח משקף גם את יכולתו של הפרט ליהנות מחייו; ובאיזון הנדרש בין פעילויות שונות של הפרט להשגת חוסן נפשי. ארגון הבריאות העולמי קובע כי אין הגדרה מקובלת של בריאות הנפש, והדבר שונה מתרבות לתרבות; ולעיתים גם בין יחידים וגישות שונות בפסיכולוגיה. בני אדם הלוקים בהפרעה נפשית חווים בעוצמה גדולה רגשות כמו לחץ, פחד, מתח ועצבות עד שהן מקשות עליהם ביום יום. ישנה חשיבות גדולה לגורמים חברתיים על בריאות הנפש. מחקר בנושא מצא כי ישנם שלושה תחומים מרכזיים שיכולים להשפיע על בריאות נפשית חיובית: רווחה רגשית- תחושת אושר וסיפוק מחיינו, רווחה פסיכולוגית- מימוש עצמי ורווחה חברתית- היכולת להיות בעל ערך חברתי.[1]
היסטוריה והתפתחות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בימי הביניים, הובילו רופאים ערביים את הטיפול בהפרעות נפשיות, וקשרו בין רוחניות לבין מצב בריאות הנפש. הפסיכיאטר אייזק ריי, שהיה אחד ממקימי האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית, פיתח את הנושא והגדיר "היגיינה נפשית" כיכולת לשמור על הנפש חסינה מפני אירועים שפוגעים בה.
בריאות הנפש בקרב בני נוער[עריכת קוד מקור | עריכה]
תקופת גיל ההתבגרות היא תקופה רגישה בה בני הנוער עוברים שינויים ואתגרים נפשיים רבים בזמן קצר. בעקבות כך מרבית ההפרעות הנפשיות נוטות להתפרץ. בריאות נפשית בקרב בני נוער היא רווחה רגשית עם תפקוד חברתי, משפחתי ובית ספרי תקינים. על מנת להתפתח באופן בריא, לבנות מערכות יחסים חזקות ולשרוד בחברה בני נוער זקוקים לבריאות נפשית טובה.[2] מחקר שנערך בנושא השפעות גזע, אתניות ומצב סוציו אקונומי על בריאות הנפש מצא כי ילדים שהוריהם נמצאים בעוני או שחוו הפסדים כלכליים חמורים דיווחו כי יש להם יותר שיעורי דיכאון, חרדה והתנהגויות אנטי-חברתיות.[3]
דרכי טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]
ניתן לראות כי ידע שנצבר בעשור האחרון ממחקרים רבים, מעלה כי קיים קשר בין בריאות גופנית לבין רווחה נפשית/בריאות נפשית. פעילות גופנית קשורה להפחתת חרדה, דיכאון, שיפור במצבי רוח. בתוך תחום הפעילויות הספורטיביות תחום היוגה הוא חלק מרכזי כאסטרטגיית טיפול ושיקום בריאות הנפש. מחקרים מצאו כי תרגולים שמבוססים על יוגה או אחרים המסייעים לרגיעה הם או חלק מטיפול או כתוספת לטיפולים אחרים בהפרעות הנפש ונמצאו כמועילים.[4]
רווחה נפשית[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – רווחה נפשית
רווחה נפשית או מיטביות (באנגלית: Well being או Wellness) הוא מושג בפסיכולוגיה המתאר את הערכתו הסובייקטיבית של האדם את בריאותו הנפשית. זו המידה שבה תופס האדם את האיכות הכוללת של חייו כחיובית ורצויה.
מושג הרווחה הנפשית מבוסס על תפיסות הפסיכולוגיה ההומניסטית, שיצאה נגד יצירת תובנות על נפש האדם מתוך מונחים של חולי, והעדיפה להתמקד במימוש והרחבה של אנושיות האדם ופיתוח המשאבים האנושיים הגלומים בו לכיוון של התפתחות ויצירה. הרווחה הנפשית מתמקדת בתפקוד התקין של האדם. גישה זו מוליכה לחיפוש אחר מקורות הכוח, התפוקות החיוביות והתמודדויות יעילות עם המציאות.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שוקי שטאובר, בריאות הנפש בישראל, 2021.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יעלה ורטהיים, על מרכיבי הבריאות הנפשית, ופונקציית ההשבה של הפסיכותרפיה, באתר פסיכולוגיה עברית, 23 במרץ 2016
- בריאות הנפש, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- טל, א., בריאות נפש דיגיטלית - הבטחות ואתגרים, באתר פסיכולוגיה עברית, 2022
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Gerben J. Westerhof, Corey L. M. Keyes, Mental Illness and Mental Health: The Two Continua Model Across the Lifespan, Journal of Adult Development 17, 2010-06-01, עמ' 110–119 doi: 10.1007/s10804-009-9082-y
- ^ בריאות נפשית אצל בני נוער, באתר איך גדלת, 2021-01-12
- ^ Rodney A. Samaan, The Influences of Race, Ethnicity, and Poverty on the Mental Health of Children, Journal of Health Care for the Poor and Underserved 11, 2000, עמ' 100–110 doi: 10.1353/hpu.2010.0557
- ^ הקשר בין "אורח חיים בריא ופעיל" לבין רווחה נפשית ובריאות נפשית, באתר cms.education.gov.il
