ברור חיל
 | |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הדרום |
| מועצה אזורית | שער הנגב |
| גובה ממוצע[1] | 75 מטר |
| תאריך ייסוד | 1948 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| מוצא המייסדים | מצרים |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
| - אוכלוסייה | 1,063 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 4.8% בשנה |
(למפת מערב הנגב רגילה)   ברור חיל  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
9 מתוך 10 |
| http://www.brorhail.org.il/ | |
בְּרוֹר חַיִל הוא קיבוץ בעוטף עזה בצפון מערב הנגב הנמצא במועצה אזורית שער הנגב , כ-5 ק״מ מהעיר שדרות. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון למרץ 2024 הוא הקיבוץ הגדול ביותר במועצת שער הנגב ובין הגדולים באזור הדרום בפרט עם 1186 תושבים.
.jpg)
הקמת היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]
היישוב הוקם בתאריך 5 במאי 1948 בעקבות מבצע אברהם[3] שמטרתו הייתה לפתוח את הדרך ממרכז הארץ לנגב, שנשלטה מהכפר בֻּרֵיר. כך היה ליישוב האחרון שהוקם בארץ ישראל בטרם הקמת מדינת ישראל ואחד משני היישובים היחידים שקמו בתקופה שבין הצעת החלוקה להכרזת העצמאות (קדם לו המושב בית לחם הגלילית). בשנת 1950 היישוב עבר ממיקומו הראשוני למיקומו הנוכחי, ובשנת 1953 נבנה בו חדר האוכל[4].
עם הקמת היישוב, כתב המשורר יעקב אורלנד את שירו “ברור חיל”: “מול פגע השעה / מול פגעי החוק והתיל / יסדנו נקודה חדשה / וקראנו לה ברור חיל / בנגב יסדנו אותה הפעם / מול בריר הערבית היא חונה / כך תמיד בעוד הם יורים כדורי רעם / אנו יורים אבני פינה”[5].
מקימי היישוב היו עולים ממצרים, חברי גרעיני "חרות" ו"סנה" של תנועת "החלוץ", שעלו ארצה בשנת 1945 וקיבלו הכשרה בקיבוצים דגניה ב' וגבת[6].
במשך השנים קלט הקיבוץ מאות עולים מברזיל שהגיעו במסגרת גרעיני תנועת 'הבונים-דרור'. הגרעין הראשון הגיע ב-1952[7]. במרוצת השנים הפך הקיבוץ למזוהה עמם על-ידי הציבור והתקשורת בישראל. בשנים 1958–1961, במשך שנותיו הראשונות בישראל, גר בקיבוץ הקולנוען דוד פרלוב.
נשיא עצרת האו"ם בזמן החלטת החלוקה, הברזילאי אוסוולדו ארניה, תרם לקיבוץ את הפטיש בו חתם את הדיון, ואת הפרוטוקול המקורי של הדיון[8]. בשל בעיות בשימור הפרוטוקול הוא הועבר בנובמבר 2009 לגנזך המדינה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שמו של הקיבוץ כשם יישוב יהודי שהתקיים ככל הנראה בקרבת מקום בתקופת בית שני, ובו מלו היהודים את בניהם בימי גזירות אדריאנוס שאסרו על קיום ברית מילה[9]. במקום זה התגורר רבן יוחנן בן זכאי, כפי שמובא בגמרא: ”תנו רבנן: "צדק צדק תרדף"[10] – הלך אחר חכמים לישיבה [...] אחר רבן יוחנן בן זכאי לברור חיל”[11].
שם המקום נזכר באמרה מיוחדת המופיעה בתלמוד הבבלי (מסכת סנהדרין, דף ל"ב, עמוד ב'): ”תנא קול ריחים בבורני שבוע הבן שבוע הבן אור הנר בברור חיל משתה שם משתה שם”. רש"י והתוספות מפרשים שהמשפט עוסק בקיום מצוות ברית מילה בעת גזירות אדריאנוס. לקיבוץ שהוקם בסמוך לאחר כעשור ניתן השם אור הנר. בעשורים הראשונים הייתה בקיבוץ מסורת לפיה אבות עלו לראש המגדל לאחר הולדת בניהם והשיאו משואה כדי לציין את קיום טקס ברית המילה לבניהם.
שמו של היישוב השתמר בשמו של הכפר הערבי הסמוך בֻּרֵיר. כפר זה נחרב במלחמת העצמאות בקרבות חטיבת גבעתי.
ועדת השמות הממשלתית הבהירה: ”ברוּר חיל בדומה לברוּרְיָה”[12]
במרכז הקיבוץ נמצא גן ארכאולוגי בו ניתן למצוא עתיקות שנמצאו במשך השנים בשטחי הקיבוץ. אף על פי שלא נעשתה חפירה ארכאולוגית מסודרת במקום, הרי שהממצאים מזוהים עם התקופה הביזנטית והתקופה הרומית.
נכון ל-2019 היישוב נכלל ברשימת אזור קו העימות הדרומי שפרסמה רשות המיסים[13]. בשני העשורים הראשונים של המאה ה-21 הוא סבל מירי מכיוון רצועת עזה.
מלחמת חרבות ברזל[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם פתיחת מתקפת הפתע של חמאס ב-7 באוקטובר 2023 נשמעו אזעקות צבע אדום ברחבי הקיבוץ והאזור כולו, החלו מטחי טילים לעבר אזור עוטף עזה. באותה עת, הגיעו מחבלים לצומת הכניסה לקיבוץ ולגדרות המקיפות את הקיבוץ אך נבלמו על ידי רבש"ץ הקיבוץ וכיתת הכוננות בשיתוף הימ"מ וחוסלו בצומת חלץ שליד הקיבוץ. באותה שבת, החל משעות הבוקר המוקדמות, תושבי הקיבוץ הונחו להיכנס למרחבים מוגנים ולשהות בהם עד שעות הצהריים.
ב-13 באוקטובר 2023 פונה הקיבוץ מתושביו בהנחיית פיקוד העורף ובהחלטת ממשלה 988 למלון דן פנורמה בחיפה.
שדה הנפט ברור חיל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנובמבר 1956 החלה חברת לפידות חברת מחפשי נפט לישראל בקידוח "ברור 1" באזור הקיבוץ, לאחר שנמצא נפט בשדה חלץ הסמוך, אך נפט לא נמצא בו[14]. בפברואר 1957 החל קידוח "ברור 2" וביוני 1957, פרץ בו סילון נפט וזרם לאורך מאות מטרים[15][16]. הוחל מיד בהפקת הנפט[17] ובקידוח "ברור 3"[18], בו גם נמצא נפט[19]. בקידוחים נוספים שנערכו נמצא נפט ב"ברור 5" באפריל 1958[20] וב"ברור 8" באוקטובר 1964[21] בשנת 1965 סיפקו שדה ברור יחד עם שדה חלץ וכוכב הסמוכים 10% מתצרוכת הנפט של מדינת ישראל[22].
אופי היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקיבוץ היה הקיבוץ הראשון שחילק את נכסי המגורים לחבריו במסגרת שיוך דירות, כחלק מתהליך השיקום שלו לאחר המשבר הכלכלי בשנות ה-80[23]. בהיותו יישוב חקלאי או יישוב באזור פיתוח, עובדים המעתיקים את מקום מגוריהם ליישוב וגרים בו לפחות שישה חודשים רצופים, נהנים מכך שאם התפטרו לשם כך מעבודתם, ההתפטרות תיחשב להם כפיטורים.[24] בהיותו אחד מיישובי עוטף עזה, ניתן לתושביו זיכוי ממס הכנסה בהתאם לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה.[25] בשכונת ההרחבה מתגוררים בני הקיבוץ לצד משתכנים חדשים[26].
בתי ספר – ילדי הקיבוץ ושכונת ההרחבה לומדים בבית הספר היסודי קשת ובתיכון בית החינוך שער הנגב, שנמצאים בקריית החינוך שער הנגב ליד שדרות.
חינוך בלתי פורמלי – בקיבוץ ישנה מערכת חינוך ענפה הכוללת בתי ילדים לפי קבוצות גיל, הפועלים בשעות הצהריים/ערב ובחופשות מבית הספר.
ענפים עסקיים ומיזמי תרבות בקיבוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאורך השנים פעלו ביישוב מספר מפעלי תעשייה ועסקים מקומיים. באזור התעשייה הקטן בכניסה לקיבוץ פעל מספר שנים מפעל לייבוש ירקות של חברת "דקו", ואחריו מפעל מאפים של חברת "זוגלובק"[27]. באמצע שנות החמישים הוקם בית מלאכה לקרמיקה אמנותית תעשייתית שזכה להכרה כ"קרמיקה ברור חיל"[28]. בשנות השבעים פעלה בקיבוץ "שלישיית ברור חיל", שהוציאה אריך נגן אחד[29]. בשנת 1978 השתתפו נגנים מהקיבוץ בהקלטת האלבום ארץ טרופית יפה ובהופעות שבאו בעקבותיו. אנשי תרבות ותקשורת רבים כמו אלי ישראלי, אריק איינשטיין ומתי כספי קידמו את המוזיקה הברזילאית ושיתפו פעולה עם להקת הסמבה של הקיבוץ. לאחר ההפרטה נוסדו בקיבוץ מיזמי הסעדה וקייטרינג בסגנון ברזילאי. כמו-כן הוקם בו בשנת 2008 מוזיאון אדונירן ברבוזה, המציג תמונות המתארות את חייו ועשייתו של האמן הנודע וכלי נגינה אופייניים למוזיקה העממית הברזילאית[30]. בשנת 2019 הוקמה בקיבוץ חברת האגרוטק AKOLogic[26].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ברור חיל (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית- אתר היישוב ברור חיל
- אתר תנועת "הבונים-דרור" בברזיל
- סיפור מקומי - ברור חיל - התפתחות הקיבוץ על גבי ציר זמן, מוצגת באמצעות תמונות וזיכרונות
- שישים שנה – עליית הבונים דרור ברזיל / קיבוץ ברור חיל - תולדות העלייה החלוצית מברזיל, בהוצאת העמותה לציון 60 שנות עליה מתנועת דרור ברזיל
- 60 שנה ברור חיל מאת אברהם שנפלד
- היווצרות יחסי ישראל‐ברזיל באספקלריה חלוצית: בין דיפלומטיה לקיבוץ, מאת מאיר חזן
- ברור חיל, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
- מידע על ברור חיל בקטלוג הספרייה הלאומית
- אתר המועצה האזורית שער הנגב ברור חיל באתר המועצה האזורית שער הנגב
- ישוב חדש בנגב חולש מאתמול על כפר פורע שהפריע לתחבורה היהודית, דבר, 20 באפריל 1948
- מיכאל יעקובסון: סיבוב בחדר האוכל הנטוש בקיבוץ ברור חיל, באתר 'חלון אחורי', 23 בפברואר 2020
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ יצחק נשרי, "ההתיישבות במלחמת העצמאות", עמוד 121 באסופת המאמרים "שנה ראשונה לעצמאות" (בעריכת מרדכי נאור) שיצאה כחלק מסדרת "עידן", הוצאת יד בן צבי. באתר "כותר"
- ^ סיבוב בחדר האוכל הנטוש בקיבוץ ברור חיל, באתר 'חלון אחורי', 23 בפברואר 2020
- ^ אברהם וברזיל (הקמת ברור חיל) – מאורות אל העבר
- ^ היסטוריה, באתר ברור חיל
- ^ עמנואל הראובני, לקסיקון ארץ ישראל, משרד החינוך, מטח, 2010, עמ' 160
- ^ אלי אשכנזי, הקיבוץ שזכה במזכרות נדירות מהצבעת האו"ם בכ"ט בנובמבר, באתר וואלה!, 18 בנובמבר 2017
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ל"ב, עמוד ב'
- ^ ספר דברים, פרק ט"ז, פסוק כ'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ל"ב, עמוד ב'; וראו גם בתוספתא מעשרות ב, א
- ^ ועדת השמות הממשלתית, מסמך מחודש ניסן תשי"א, גנזך המדינה, עמוד 7
- ^ רשימת יישובים שתושביהם זכאים להנחה ממס בשנת המס 2019
- ^ סיכויים לנפט בברור חיל, הַבֹּקֶר, 6 בינואר 1957
- ^ דב גולדשטיין, "הזהב השחור" בא לברור חיל, נפט מאיכות בינלאומית טובה זרם לואדיות, מעריב, 9 ביוני 1957
- ^ שדה נפט חדש בברור חיל, קול העם, 9 ביוני 1957
- ^ נפט מברור חיל - תוד שבועיים, מעריב, 16 ביוני 1957
- ^ קידוח חדש - "ברור 3", הַבֹּקֶר, 24 ביוני 1957
- ^ אושרה מציאות נפט ב"ברור 3", דבר, 25 באוגוסט 1957
- ^ הכנות להפקת נפט מקידוח "ברור "5, דבר, 22 באפריל 1958
- ^ ב"ברור "8 פרץ הנפט בכוחות עצמו, מעריב, 18 באוקטובר 1964
- ^ . 10% מצריכת הנפט - מתפוקה מקומית, הצופה, 11 באפריל 1965
- ^ נעמי לויצקי, מלחמת-אחים בברור חיל, באתר כותרת ראשית, 30.12.1987
- ^ תקנה 12(ב) לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964
- ^ בהתאם לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה ניתן לתושב יישוב זה זיכוי ממס הכנסה בשיעור מסוים מהכנסתו החייבת מיגיעה אישית, בתנאי שהתגורר ביישוב שנה לפחות. ראו חוברות ניכויים חודשיות - לוח עזר לחישוב מס הכנסה ממשכורת ושכר עבודה, באתר של רשות המיסים
- ^ 1 2 מטה התנועה מסייר בקיבוצים: והפעם – ברור חיל ואורים, באתר התנועה הקיבוצית
- ^ שני מוזס, סופית: מפעל זוגלובק בברור חיל סוגר את שעריו בסוף השנה, באתר גלובס, 30 באוקטובר 2017
- ^ Wikiwand - תעשיית הקרמיקה בישראל, באתר Wikiwand
- ^ שלישיית ברור חיל – פזמונט, באתר pizmonet.co.il
- ^ ברור חיל - סיפור מקומי, באתר bha.localtimeline.com
| ||||||||||||
