בסיס דואודצימלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בסיס דואודצימלי (נקרא גם בסיס 12 או בסיס תריסר) הוא שיטת ספירה המשתמשת ב-12 כבסיס.

בשיטת ספירה זו, הספרה השווה ל-10 בבסיס עשרוני מסומנת A, T או X, והספרה השווה ל-11 מסומנת B, E או באות Ɛ, הידועה בתור E פתוחה או אפסילון לטינית. המספר 10 בשיטת ספירה זו (השווה ל-12 בבסיס עשרוני) קרוי "תריסר" והמספר 100 (השווה ל-144 בבסיס עשרוני) קרוי "גרוֹס".

תריסר, שהוא מספר פריק במיוחד, הוא המספר הקטן ביותר שלו 4 מחלקים לא טריוויאליים: 2, 3, 4, 6. מכאן שבסיס דואודצימלי נוח במיוחד לביצוע חישובים אריתמטיים.

מקורו של הבסיס הוא כנראה מספר פרקי האצבעות (למעט האגודל) שיש ביד האנושית, שבתרבויות עתיקות מסוימות נהגו למנות בעזרתם פריטים (בעזרת האגודל כמצביע). כמו כן, יש הסוברים כי בסיס זה הובא לשימוש ונגזר ממספר החודשים בשנה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בסיס דואודצימלי בוויקישיתוף


ערך זה הוא קצרמר בנושא מתמטיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.