בנק קרדי ליונה
 | |
.JPG) | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| מייסדים |
אנרי ז'רמן  |
| תקופת הפעילות |
1863–הווה (כ־161 שנים) |
| חברת אם |
קרדי אגריקול |
| מיקום המטה |
ליון |
| ענפי תעשייה |
שירותים פיננסיים, מלבד ביטוח ופנסיה, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה |
|
www | |
  | |
בנק קרדי ליונה הוא בנק צרפתי היסטורי.
בתחילת שנות ה-90 היה הבנק הצרפתי הגדול ביותר, בתקופה זו היה מוחזק ברובו על ידי המדינה. הבנק נודע בשל ניהולו הלקוי בתקופה זו, דבר שכמעט הוביל לפשיטת רגל ב-1993.
בשנת 2003 נקנה הבנק על ידי הבנק הצרפתי המתחרה קרדי אגריקול (Crédit Agricole), תמורת 20 מיליארד דולר[1], ומאז נקרא הבנק LCL[2][3].
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הבנק הוקם בשנת 1863 על ידי הנרי ז'רמן בעיר ליון שבצרפת, ובסביבות שנת 1900 היה לבנק הגדול בעולם. בשנת 1945, לאחר מלחמת העולם השנייה, הולאם הבנק יחד עם שאר הבנקים הצרפתיים.
עד ראשית שנות ה-90 היה בנק קרדי ליונה בנק מרכזי בצרפת. אולם הבנק נפל קורבן להונאה בהיקף של 1.5 מיליארד דולר[4], ונוהל באופן כושל שהביא אותו לסף הליך פירוק בשנת 1996, אז הוזרמו לו כספים על ידי ממשלת צרפת[5]. בשנת 1999 הופרט[6].
החל משנת 1998 חקרה המשטרה הצרפתית חלפנים שלקחו המחאות השייכות ללקוחות של בנקים בצרפת, העבירו אותן דרך בנקים בישראל והעלימו את מקורו של הכסף, וכך ביצעו העלמת הכנסות מפני רשויות המס. בעקבות החקירה והכניסה של ישראל לרשימה השחורה של כוח-המשימה הבין-ממשלתי למאבק בהלבנת-הון (Financial Action Task Force on Money Laundering), החליט הבנק בינואר 2002 להפסיק לעבוד עם בנקים מישראל[7][8].
בארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסוף המאה ה-19 הפעיל הבנק סניף בארץ ישראל, לצד סניפים של בנקים בינלאומיים נוספים. פעילות הבנק בארץ ישראל החלה ב-1892 עם פתיחת סניף בירושלים[9] והפעלת נציגות ביפו, אשר ב-1903 התמסדה כסניף משנה. פעילותו הענפה בארץ השתנתה בעקבות מלחמת העולם הראשונה, כאשר מוסדות קתוליים העבירו את חשבונותיהם לבנק האיטלקי, בנקו די רומא, וארגונים יהודיים החלו להעביר את עסקיהם לבנק אנגלו-פלשתינה. ב-1927 חיסל הבנק את פעילותו בארץ ישראל[10].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של בנק LCL
בנק קרדי ליונה, ברשת החברתית פייסבוק
בנק קרדי ליונה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
בנק קרדי ליונה, ברשת החברתית אינסטגרם
בנק קרדי ליונה, ברשת החברתית LinkedIn
בנק קרדי ליונה, סרטונים בערוץ היוטיוב- בנק קרדי ליונה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- סוכנויות הידיעות, מאבק השליטה בקרדי ליונה מתחמם: הבנק הצרפתי קרדי אגריקול הגדיל את אחזקותיו בבנק ל-12.2%, באתר TheMarker, 6 בדצמבר 2002
- מחלוקת נוספת ביחסי צרפת-ארה"ב: הרכישות של קרדי ליונה, באתר גלובס, 24 בנובמבר 2003
- צרפת וקרדי ליונה יודו בהונאת הרשויות בארה"ב, באתר הארץ, 4 בספטמבר 2003
.svg){kind=icon}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ קרדי אגריקול תרכוש את קרדי ליונה ב-20 מיליארד דולר, באתר הארץ, 16 בדצמבר 2002
- ^ מאת ג'ון טאגליאב, החקלאי שגידל בנק גדול, באתר הארץ, 30 בדצמבר 2002
- ^ גרדינר מורס, היזהרו מראשי תיבות, באתר הארץ, 22 באוגוסט 2010
- ^ שירות רויטרס, לוס אנג'לס, הקולנוען ג'יאנקרלו פארטי ושותפו נעצרו באיטליה בפרשת הונאת MGM וקרדי ליונה, באתר גלובס, 13 באוקטובר 1999
- ^ בלומברג, פאריס, הבראת בנק קרדי ליונה עלולה להסתכם בכ-29 מיליארד דולר, באתר גלובס, 25 ביוני 1997
- ^ רויטרס, פריס, הוכרזה הפרטת בנק קרדי ליונה - במחיר נמוך יחסית לסבסודו, באתר גלובס, 14 ביוני 1999
סוכנויות הידיעות, בריסל, הנציבות האירופית לוחצת על צרפת להפריט את בנק קרדיט ליונה, באתר גלובס, 2 באפריל 1998 - ^ ynet, בנק קרדי-ליונה הצרפתי השעה פעולות מול ישראל, באתר ynet, 18 בינואר 2002
עמית שרביט, עוד בנקים צרפתיים עלולים להפסיק לקבל צ'קים מבנקים ישראליים, באתר הארץ, 17 בינואר 2002 - ^ "ישראל החליפה את לוקסמבורג וליכטנשטיין כמרכז הלבנות הון", באתר TheMarker, 20 בינואר 2002
- ^ מפה משנת 1906 עם ציון הבנק (מערבית לשער יפו), באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
- ^ נחום גרוס, הבנקאות היהודית וצמיחת המשק בתקופת המנדט, כלכלה וחברה בימי המנדט: 1948-1918 (ערכו א' בראלי ונ' קרלינסקי), עיונים בתקומת ישראל, סדרת נושא 2, שדה בוקר, המרכז למורשת בן-גוריון, 2003. (עמוד 220)