בני שליטא
 | |||||
| לידה |
13 בנובמבר 1934 (בן 89) חיפה, פלשתינה (א"י)  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
ישראל | ||||
| מפלגה |
הליכוד | ||||
| |||||
| |||||
| |||||
  | |||||
בני שליטא (נולד ב-13 בנובמבר 1934) הוא איש ציבור ישראלי שכיהן כראש המועצה המקומית מנחמיה וכחבר הכנסת.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בני שליטא נולד בחיפה בשנת 1934. שירת בצנחנים בסדיר ובמילואים. בגיל 22 נבחר לראשות המועצה המקומית מנחמיה והיה ראש המועצה הצעיר ביותר שנבחר בישראל לתפקיד. שימש בתפקיד זה ברציפות במשך 36 שנים, עד שנת 1992. בשנת 1981 נבחר לכנסת מטעם הליכוד, כנציג המפלגה הליברלית (אם כי במקור היה חבר המפלגה הפרוגרסיבית ואף הוצב ברשימת המפלגה בבחירות לכנסת הרביעית) והוא כיהן בכנסת עד שנת 1988. בכנסת היה חבר בוועדת הכלכלה ובוועדת החוץ והביטחון, ובכנסת ה-11 היה גם חבר בוועדת הכספים.
שליטא נבחר בפעם האחרונה לראש מועצת מנחמיה בשנת 1989, אך כיהן עם מועצה לעומתית בה היה רוב לאופוזיציה. במהלך הקדנציה הועלו נגדו טענות לאי סדרים כספיים ובעקבות זאת הורה שר הפנים על פיזור המועצה ועריכת בחירות חדשות שהביאו להחלפת שליטא בנציג האופוזיציה[1]. כעבור מספר שנים דרש שליטא משר הפנים להדיח את מחליפו ולמנות למנחמיה ועדה קרואה, ומבוקשו נתמלא[2].
בשנת 1993 הוגש נגד שליטא כתב אישום שייחס לו שלושה אישומים של שחיתות ציבורית. בית משפט השלום זיכה אותו משניים מהאישומים, אך הרשיע אותו בשלישי, לפיו דאג שליטא שהמועצה המקומית מנחמיה תשכור משרד פרסום, כביכול עבור המועצה, אך למעשה לשם קידום בחירתו של שליטא לרשימת הליכוד לכנסת בבחירות 1988. על שליטא נגזרו שישה חודשי מאסר על תנאי וקנס כספי. שליטא ערער לבית המשפט המחוזי, שזיכה אותו מחמת הספק ב-31 בדצמבר 2002. בית המשפט קבע שחלו פגמים בהרשעתו ועל כן היה ראוי להחזיר את הדיון לבית משפט השלום לדיון חוזר[3]. אולם, בהתחשב בזמן שחלף ופרישתו מפעילות ציבורית הוחלט לזכותו מחמת הספק[4].
לאחר פרישתו מהכנסת היה חבר הנהלת גמלאי הכנסת ונאבק כנגד המלצות ועדת גרונאו לצמצום הטבות (כמו טלפון ועיתון חינם) לגמלאי הכנסת.
בשנת 2010 יצא לאור ספרו "הוד מעלתו האזרח", העוסק בדעותיו ובאירועים מחייו.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בני שליטא, באתר הכנסת - בני שליטא, באתר כנסת פתוחה
- נעמי לויצקי, המשטרה לא מאמינה בדמעות, כותרת ראשית, 27 בפברואר 1985
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ בג"ץ 2937/91
- ^ בג"ץ 5389/96
- ^ בג"ץ 1496/05, סעיף 3
- ^ דני ברנר, ח"כ לשעבר שליטא: "האמת יצאה לאור", 2 בינואר 2003, אתר nrg