בני קדם

הממלכות בלבנט במאה ה-9 לפנה"ס. חוקרים הציעו לזהות את בני קדם, בין היתר, עם הארמים והנבטים

בְּנֵי-קֶדֶם הוא שמו של עם נוודים המוזכר במקרא, אשר זהותו המדויקת אינה ידועה. בני קדם נדדו מזרחית לארץ ישראל, מחלקו הצפוני של המדבר הערבי, דרך המדבר הסורי באכה נהר פרת, ומכאן מקור שמם. במקרא הם מוזכרים לרוב בהקשר של עימותים עם אוכלוסיית הקבע של ספר במדבר. חוקרים נחלקו בדעותיהם בדבר זיהוים המדויק, בעוד שחלקם מציעים לזהות את בני קדם עם הארמים והשבטים הערביים של חצי האי ערב (דוגמת קדר והנבטים), אחרים טוענים כי לא מדובר בעם מסוים כלל, אלא בסך הכל בכינוי לקבוצה של שבטים שתחום מושבם העיקרי היה מזרחית לארץ ישראל.

אזכורים במקרא

• ארץ בני קדם מוזכרת בספר בראשית כמקום אליו שילח אברהם את בני פילגשיו:

וְלִבְנֵי הַפִּילַגְשִׁים אֲשֶׁר לְאַבְרָהָם, נָתַן אַבְרָהָם מַתָּנֹת; וַיְשַׁלְּחֵם מֵעַל יִצְחָק בְּנוֹ, בְּעוֹדֶנּוּ חַי, קֵדְמָה, אֶל-אֶרֶץ קֶדֶם.

— ספר בראשית, פרק כ"ה, פסוק ו'

• כאשר ברח יעקב מפני עשו אחיו, שרצה להורגו על שבערמה התברך מפי יצחק אביו בהתחזות לאחיו, הוא שם פניו אל 'ארץ בני קדם', באזכור זה ברור שהמדובר הוא על ארץ ארם נהריים:

וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב רַגְלָיו וַיֵּלֶךְ אַרְצָה בְנֵי קֶדֶם.

— ספר בראשית, פרק כ"ט, פסוק א'

• בסיפור מלחמת גדעון מוזכרים מדיין, עמלק ובני קדם כמי שפלשו למרכז ארץ ישראל בהמוניהם, השחיתו את היבול ובזזו את מקורות המחייה של בני ישראל:

וְהָיָה, אִם-זָרַע יִשְׂרָאֵל וְעָלָה מִדְיָן וַעֲמָלֵק וּבְנֵי-קֶדֶם, וְעָלוּ עָלָיו.

— ספר שופטים, פרק ו', פסוק ג'ן

• בספר מלכים מוזכרים בני קדם בשל חוכמתם:

וַתֵּרֶב חָכְמַת שְׁלֹמֹה, מֵחָכְמַת כָּל-בְּנֵי-קֶדֶם, וּמִכֹּל, חָכְמַת מִצְרָיִם.

— ספר מלכים א', פרק ה', פסוק י'

• בספר ישעיהו מוזכרים בני קדם כחלק מנבואת הנחמה של הנביא ליהודה ולישראל כמי שיקבלו עונש יחד עם עמים נוספים, דוגמת פלשתים, אדום, מואב ועמון:

וְסָרָה קִנְאַת אֶפְרַיִם, וְצֹרְרֵי יְהוּדָה יִכָּרֵתוּ: אֶפְרַיִם לֹא-יְקַנֵּא אֶת-יְהוּדָה, וִיהוּדָה לֹא-יָצֹר אֶת-אֶפְרָיִם. וְעָפוּ בְכָתֵף פְּלִשְׁתִּים יָמָּה, יַחְדָּו יָבֹזּוּ אֶת-בְּנֵי-קֶדֶם...

— ספר ישעיהו, פרק י"א, פסוקים י"ג–י"ד

• בספר ירמיהו מוזכרים בני קדם בסמיכות לשבט קדר כחלק מנבואות הזעם אשר תבואנה מצד נבוכדנצר מלך בבל:

לְקֵדָר וּלְמַמְלְכוֹת חָצוֹר, אֲשֶׁר הִכָּה נבוכדראצור (נְבוּכַדְרֶאצַּר) מֶלֶךְ-בָּבֶל. כֹּה, אָמַר ה': קוּמוּ עֲלוּ אֶל-קֵדָר, וְשָׁדְדוּ אֶת-בְּנֵי-קֶדֶם.

— ספר ירמיהו, פרק מ"ט, פסוק כ"ח

• בספר יחזקאל מוזכרים בני קדם כחלק מנבואות הזעם אשר תבואנה על עמון:

בֶּן-אָדָם, שִׂים פָּנֶיךָ אֶל-בְּנֵי עַמּוֹן; וְהִנָּבֵא, עֲלֵיהֶם. וְאָמַרְתָּ לִבְנֵי עַמּוֹן, שִׁמְעוּ דְּבַר-אֲדֹנָי יֱֹיִ: כֹּה-אָמַר אֲדֹנָי יֱֹיִ יַעַן אָמְרֵךְ הֶאָח אֶל-מִקְדָּשִׁי כִי-נִחָל, וְאֶל-אַדְמַת יִשְׂרָאֵל כִּי נָשַׁמָּה, וְאֶל-בֵּית יְהוּדָה, כִּי הָלְכוּ בַּגּוֹלָה. לָכֵן הִנְנִי נֹתְנָךְ לִבְנֵי-קֶדֶם לְמוֹרָשָׁה, וְיִשְּׁבוּ טִירוֹתֵיהֶם בָּךְ, וְנָתְנוּ בָךְ, מִשְׁכְּנֵיהֶם; הֵמָּה יֹאכְלוּ פִרְיֵךְ, וְהֵמָּה יִשְׁתּוּ חֲלָבֵךְ.

— ספר יחזקאל, פרק כ"ה, פסוקים ב'–ד'