בני עי"ש

**סמל המועצה המקומית בני עי"ש**
	סמל המועצה הרשמי
פרטים
המחזיק בסמל	מועצה מקומית בני עי"ש
תאריך אימוץ	ינואר 1986

בני עי"ש
	בניין המועצה המקומית החדש
מדינה	ישראל
מחוז	המרכז
מעמד מוניציפלי	מועצה מקומית
גובה ממוצע	‎75 מטר
תאריך ייסוד	1957
סוג יישוב	יישוב 5,000‏–9,999 תושבים
	נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף פברואר 2024 (אומדן)
- אוכלוסייה	6,734 תושבים
- דירוג אוכלוסייה ארצי	216
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎-1.6% בשנה
- מאזן מפוני חרבות ברזל	‎0.02 אלפי תושבים
- צפיפות אוכלוסייה	8,017 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות ארצי	16
תחום שיפוט	840 דונם
- דירוג ארצי	248
	מפת מיקום; מפה דינמית; (למפת השפלה רגילה) בני עי"ש31°47′24″N 34°45′38″E / 31.7899004407707°N 34.7604533621022°E מפת __ גדרה __ בני עי"ש; [‌למפה דינמית של השפלה וסביבותיה‌] מצפון וממזרח: __ מועצה אזורית ברנר; ממזרח ומדרום: __ מועצה אזורית נחל שורק; מדרום: __ מועצה אזורית באר טוביה; ממערב: __ מועצה אזורית גדרות
מדד חברתי-כלכלי - אשכול; לשנת 2019	5 מתוך 10
- דירוג ארצי	120
מדד ג'יני; לשנת 2019	0.3581
- דירוג ארצי	228
לאום ודת
	יהודים: 80.3%; ערבים-מוסלמים: 0%; ערבים-נוצרים: 0%; דרוזים: 0%; אחרים: 19.7%;
	יהודים: 80.3%; ערבים-מוסלמים: 0%; ערבים-נוצרים: 0%; דרוזים: 0%; אחרים: 19.7%;
	לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גיל
גילאי 0 - 4	7.3%
גילאי 5 - 9	7.0%
גילאי 10 - 14	5.7%
גילאי 15 - 19	5.7%
גילאי 20 - 29	12.5%
גילאי 30 - 44	16.7%
גילאי 45 - 59	18.1%
גילאי 60 - 64	6.8%
גילאי 65 ומעלה	20.1%
	לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
חינוך
סה"כ בתי ספר	2
– יסודיים	2
תלמידים	364
– יסודי	364
מספר כיתות	16
ממוצע תלמידים לכיתה	23.7
	לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021)
	פרופיל בני עי"ש נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
	http://www.bney-ayish.muni.il

בְּנֵי עַיִ"שׁ היא מועצה מקומית במחוז המרכז בישראל, סמוך לכביש 40 דרומית לגדרה. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1981. בצפון היא גובלת במועצה מקומית גדרה ובשאר הכיוונים במועצה אזורית באר טוביה, אשר שייכת למחוז הדרום.

מקור השם "בני עי"ש" הוא ראשי תיבות שמו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר, מראשוני הפועלים באופן מעשי לרכישת אדמות ולפיתוח החקלאות בארץ^[6]. רב היישוב הוא הרב שלום צדוק.

תולדות היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך מלחמת העולם השנייה, בשנת 1941, הקימו הבריטים בסיוע יחידה פולנית מחנה צבאי בשטח היישוב.

בשטח המחנה הוקמה בראשית שנות ה-50 "מעברת נחל שורק" שנקראה גם "מעברת משמיע שלום" ו"מעברת מסמיה". למעלה ממחצית העולים במעברה היו יוצאי תימן, כרבע יוצאי פרס והשאר יוצאי עיראק ומרוקו. העולים הועסקו במושבים הסמוכים בעבודות חקלאות שונות. התושבים ביקשו שיכון במקום, אולם מוסדות התכנון התנגדו לדרישה^[7]. לבסוף, בשנת 1956, הוחלט על הקמת שיכון עבור תושבי המעברה מצפון למעברה, בכניסה לקיבוץ חפץ חיים, והשיכון נקרא בני עי"ש. היישוב הוקם על ידי פועלי אגודת ישראל^[8].

העולים התגוררו בצריפים בני שני חדרים בני כשלושים מטר רבוע והשירותים היו בחוץ. לכל צריף היה משק עזר.

ב-7 באוקטובר 1957 הוקם היישוב^[9] ובפברואר 1958 נחגגה חנוכת היישוב, שכלל 150 יחידות דיור עם משקי עזר^[10]. באותה שנה הוקם הוועד המקומי שפעל בכפוף למועצה אזורית נחל שורק. ב-1962 הועבר שטח היישוב לתחום מועצה אזורית חבל יבנה. לאחר מאבקים רבים בחודש יוני 1981 זכה היישוב למעמד של מועצה מקומית.

בשנות ה-90 הוקמו ביישוב שכונות חדשות שאוכלסו בעיקר על ידי עולים מחבר המדינות. בעקבות כך הפכו העולים לרוב ביישוב וב-1998 נבחר מארק בסין לראש המועצה המקומית הראשון בישראל מיוצאי ברית המועצות^[11].

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2024 (אומדן), מתגוררים בבני עי"ש 6,734 תושבים (מקום 216 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎-1.6%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 86.2%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 7,540 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).^[12]

מגדלי המים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – מגדלי המים (בני עי"ש)

צפונית ליישוב בני עי"ש נמצאים שני מגדלי מים, שנבנו בתקופת המנדט הבריטי. המגדלים בנויים מלבני סיליקט, והם הוכרזו כמבנים לשימור. מגדלי המים ממוקמים על גבעה בגובה 85 מטר מעל פני הים, ממנה אפשר לערוך תצפית.

באירוע המרכזי לחגיגות יובל החמישים לבני-עי"ש הוצגה תוכנית בה מתכוונים להפוך את מגדלי המים למוזיאון של העלייה לבני-עי"ש, גם בשנותיה הראשונות וגם בשנות התשעים.

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבני עי"ש קיימים שני בתי ספר יסודיים "אופק" ובית ספר ממלכתי דתי "אפרתי". תלמידי היישוב העל יסודיים לומדים בתיכונים של יישובים סמוכים.

ביישוב ספריה ציבורית בה תלמידים שמתקשים יכולים לקבל עזרה מתלמידי התיכון של היישוב, ולהעשיר את הידע שלהם בקריאת הספרים. בנוסף פועל במקום מתנ"ס עם מגוון חוגים.

בית ספר אפרתי
מרכז מסחרי וספריה
בית ספר אופק
רחוב מנחם בגין
מגדלי המים בבני עי"ש
מראה כללי של שני מגדלי המים הצמודים

ראשי המועצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

1980-1986 שוקר דוד
1986-1998 יצחק בן-יצחק
1998-2013 מארק בסין
2013- אריה גארלה

סמל המועצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמלה הרשמי של המועצה, אומץ בינואר 1986. הסמל עגול, חצי התחתון תחום בצורת גלגל שיניים כתומה עליה רשום שם המועצה. גלגל השיניים מסמל את ערך העבודה. מעליו בית כפרי ממנו יוצאים 11 פסים המהווים תלמים, שניהם במטרה לסמל את אופיו הכפרי של היישוב. מימין לבית סמל מבנה גדול בכחול, ומעל לבית ציור של לוחות הברית, שמסמלים את ערכי היהדות ומעליו שמש אדומה המסמלת חופש ממנה יוצאות 11 קרניים. בשמאל הסמל ענף זית המסמל את הכמיהה לשלום.^[13]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתר המועצה בני עי"ש

פרופיל בני עי"ש נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס

בני עי"ש (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ ¹ ² אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ לטבלת הדירוג המלא.
^ מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו במועצה המקומית פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-סוף פברואר 2024 (אומדן).
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021
^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
^ עמנואל הראובני, לקסיקון ארץ ישראל, משרד החינוך ומטח, 2010
^ תושבי משמיע שלום תובעים מעמד מועצה, חרות, 22 באפריל 1956
^ מעברת נחל שורק לשיכון קבע, שערים, 9 באוגוסט 1956
^ דב גולדשטיין, מעברת מסמיה - העזובה והמיואשת, מעריב, 3 בנובמבר 1957
^ נחנך יישוב חדש של פא"י בדרום, שערים, 28 בפברואר 1958
יישוב חדש של פא"י, שערים, 28 בפברואר 1958
^ דניאל בן סימון, מהפכת 1990, באתר הארץ, 26 ביולי 2002
^ פרופיל בני עי"ש באתר הלמ"ס
^ אודותינו, באתר מועצה מקומית בני עי"ש

[U-1] ¹ ² אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.

[Grading-2] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ לטבלת הדירוג המלא.

[3] מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו במועצה המקומית פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-סוף פברואר 2024 (אומדן).

[STAT-4] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021

[ESHKOL-5] הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019

[6] עמנואל הראובני, לקסיקון ארץ ישראל, משרד החינוך ומטח, 2010

[7] תושבי משמיע שלום תובעים מעמד מועצה, חרות, 22 באפריל 1956

[8] מעברת נחל שורק לשיכון קבע, שערים, 9 באוגוסט 1956

[9] דב גולדשטיין, מעברת מסמיה - העזובה והמיואשת, מעריב, 3 בנובמבר 1957

[10] נחנך יישוב חדש של פא"י בדרום, שערים, 28 בפברואר 1958
יישוב חדש של פא"י, שערים, 28 בפברואר 1958

[11] דניאל בן סימון, מהפכת 1990, באתר הארץ, 26 ביולי 2002

[12] פרופיל בני עי"ש באתר הלמ"ס

[סמל-13] אודותינו, באתר מועצה מקומית בני עי"ש

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

מחוז המרכז
נפות	נפת השרון • נפת פתח תקווה • נפת רמלה • נפת רחובות	לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה
ערים	אלעד • באר יעקב • גבעת שמואל • גני תקווה • הוד השרון • טייבה • טירה • יבנה • יהוד-מונוסון • כפר יונה • כפר סבא • כפר קאסם • לוד • מודיעין-מכבים-רעות • נס ציונה • נתניה • פתח תקווה • קלנסווה • ראש העין • ראשון לציון • רחובות • רמלה • רעננה
מועצות מקומיות	אבן יהודה • אליכין • בית דגן • בני עי"ש • גדרה • ג'לג'וליה • גן יבנה • זמר • כוכב יאיר צור יגאל • כפר ברא • מזכרת בתיה • סביון • פרדסיה • קדימה-צורן • קריית עקרון • שוהם • תל מונד
מועצות אזוריות	ברנר • גדרות • גזר • גן רווה • דרום השרון • חבל יבנה • חבל מודיעין • חוף השרון • לב השרון • נחל שורק • עמק חפר • שדות דן
ועדי רובע עירוני	נוה מונוסון • מכבים-רעות