בנימין טנא
 | |
| בנימין טנא משמאל עם שמואל כץ ב"משמר לילדים", תחילת שנות ה-50 | |
| לידה |
15 בדצמבר 1914 ורשה, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
13 באפריל 1999 (בגיל 84) תל אביב-יפו, ישראל |
| שם לידה |
בנימין טננבוים |
| מדינה |
ישראל |
| מקום קבורה |
בית העלמין קריית שאול |
| שפות היצירה |
עברית, פולנית |
| פרסים והוקרה |
פרס זאב לספרות ילדים ונוער (1974) |
  | |
בנימין טנא (כ"ז בכסלו תרע"ה, 15 בדצמבר 1914, ורשה – 13 באפריל 1999,[1] תל אביב) היה סופר עברי, משורר, מתרגם, עורך וסופר ילדים.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד כבנימין טננבוים בוורשה שבפולין. אמו הייתה חילונית ואביו, אריה, היה חסיד ממשפחה מבוססת. אורח החיים בבית היה דתי-חרדי. לטנא היו שתי אחיות: רגה שהייתה מבוגרת ממנו והפכה למנהיגה קומוניסטית בפולין ושרה (נקראה בחיבה שרנק'ה). טנא למד בחדר ובנעוריו, לאחר פטירת אמו הצטרף, למרות התנגדות אביו, לתנועת "השומר הצעיר" והחל לכתוב יומן ושירים בעברית. סיים לימודיו התיכוניים בגימנסיה העברית של רשת "חינוך" בוורשה. עבר הכשרה בסלונים ועלה לארץ ישראל עם חלוצי קיבוץ אילון בשנת 1937. היה בין מייסדי הקיבוץ ועשה בו כעשר שנים. במהלך מלחמת העולם השנייה נתן טנא מחסה למשורר הפולני ולדיסלב ברונייבסקי, שהגיע לארץ עם צבא אנדרס הפולני. את ברונייבסקי הכיר טנא עוד מפולין. אביו ואחותו שרה נספו בשואה.
בשנת 1946 נסע לפולין, כשליח, להעלות לארץ ישראל ילדים יהודים שהוסתרו במנזרים נוצריים בזמן השואה. לצורך ארגון הנסיעה נעזר בוולדיסלב ברונייבסקי. הוא תכנן לשהות בפולין כשבועיים, אולם נשאר שם כשנה וחצי. במהלך שליחותו נוכח במצבה העגום של יהדות זו לאחר החורבן הגדול ובשנאת ישראל המפעפעת בקרב האנטישמים שבקרב הפולנים. הנסיעה לפולין הייתה מקור השראה לפואמה הגדולה שלו "תמולים על הסף". תרגומו הראשון מיידיש היה ספרה של הפרטיזנית רייזל (רוז'קה) קורצ'אק (מרלא) "להבות באפר" - ספר העדות הראשון של הפרטיזנים. לאחר שובו לארץ עבר לתל אביב.
בנימין טנא התמסר לעריכת עיתון הילדים משמר לילדים והיה עורכו כמה עשרות שנים. כתב סיפורים לילדים ולבני נוער על ילדותו ונעוריו בוורשה, פולין שלפני השואה. תרגם מפולנית עשרות ספרים, קלאסיקה ספרות מודרנית ספרות ילדים ונוער. מיידיש בולט תרגומו לשירי איציק מאנגר. כמה משיריו של בנימין טנא תורגמו ללשונות זרות: אנגלית, פולנית וסלובקית. טנא שיתף פעולה עם המאייר שמואל כץ. השניים הכירו לראשונה בקיבוץ אילון וכץ הצטרף כמאייר למערכת "משמר לילדים" בשנת 1950. בשנת 1970 זכה בפרס קרן אלפרד יוזיקובסקי מארצות הברית על תרגומיו מפולנית. בשנת 1975 קיבל את פרס זאב לספרות ילדים ונוער על סיפרו 'בצלו של עץ הערמון'.
טנא התגורר עם רעייתו שרה (1915-2006) ברמת אביב. לשניים נולדו הבת יעל (שנהרגה בתאונה בשנת 1992) והבן אברהם. בנימין טנא נפטר בשנת 1999 ונקבר בבית העלמין קריית שאול בתל אביב.
עיריית תל אביב קבעה לוחית זיכרון על ביתו ברחוב קרני 8 בתל אביב.
מספריו של בנימין טנא[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סביבון הפלאים, לילדים, ציורים שמואל כץ, הוצאת מ. מזרחי, נכתב בשנים 1962-1963, הופיע לראשונה ב-2011
- ידיד בצרה, ציורים רות צרפתי, עם עובד, 1987.
- החצר השלישית, עם עובד, 1982.
- אל עיר נעורי, לנוער, עם עובד, תל אביב, 1979.
- אלה תולדות מור, לילדים, ציורים רות צרפתי, ספרית פועלים, 1977.
- אלף בית של חיות, לילדים, ציורים ה. הכטקופף, יבנה, תל אביב, 1973.
- בצילו של עץ הערמון, לילדים, ציורים תרצה טנאי, ספרית פועלים, 1973.[2]
- הזמיר: שירות מיער, ציורים רות צרפתי, מ. ניומן, 1963.
- דני דן ותלת אופן, לילדים, ציורים שמואל כץ, מרחביה, 1952.
- אחד מעיר ושניים ממשפחה, ספרית פועלים, 1947.
- בחרט הדווי, מרחביה, 1945.
- מכורה, ספר שירה, הוצאת דבר, תרצ"ט
- קורות כיתה אחת, לנוער, ציורים רות צרפתי, עם עובד 1979
- התסריט הראשון של סבק , לילדים
מתרגומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנימין טנא היה מתרגם פורה מאוד. הוא תרגם בעיקר מפולנית ומיידיש. כמה מתרגומיו יש להם חשיבות מעבר לתרגום, כגון תרגומו מכתב היד הפולני ל"להבות באפר" מאת רוז'קה קורצ'אק. "היום השמיני בשבוע", מאת מארק חלאסקו. וכן תרגומי היידיש שלו. להלן מבחר מתרגומיו:
- הגן המפליג למרחקים , סיפורים, מאת אידה פינק, תרגמו מפולנית - דוד וינפלד, בנימין טנא, תל אביב עם עובד, תש"ס 2000.
- הרים מאפילים, סיפורים, מאת אניילה ישינסקי, תרגמו מפולנית צבי ארד, בנימין טנא, יעקב בסר, ספרית פועלים תל אביב תשמ"ז 1987.
- ינושק, מאת סלבומיר לובינסקי, עם עובד תל אביב 1984.
- אראס העיר הטובה, מאת אנדז'יי שצ'יפיורסקי, מפולנית, ספרית פועלים, תל אביב תשמ"ב 1981.
- האשמורת השלישית, מאת ישעיהו שפיגל, מיידיש, הקיבוץ המאוחד, תל אביב, תשל"ו 1976.
- בני אוהאמה, סיפור מארץ זולו, מאת פייבל זיגלבוים, מיידיש - בנימין טנא, יבנה תל אביב, תשל"ג 1973.
- היום השמיני בשבוע, מאת מארק חלאסקו, ספרי גדיש תל אביב, תשל"ב 1972.
- במחבוא, סיפורים, מאת יהושע סטניסלב ויגודסקי, תורגם מפולנית בידי בנימין טנא, עם עובד תל אביב תש"ל 1970.
- אור מעמקי תהום , מאת ישעיהו שפיגל, מיידיש - א.ד. שפיר, בנימין טנא, מבוא: בין להבות ושלבים, מאת דב סדן, תל אביב תשכ"ט 1969.
- שירים ובלדות, מאת איציק מאנגר, מבוא : דב סדן, תל אביב, על-המשמר, תשכ"ט, 1968.
- אגדות אנדרסן, מאת הנס כריסטיאן אנדרסן, עברית: בנימין טנא, צייר: שמואל כץ, ניומן תל אביב תשכ"ד 1964.
- מדלג על ההרים, מאת יז'י אנדז'ייבסקי, מפולנית, מרחביה 1964.
- ים החיים והמוות, מאת אדולף רודניצקי, מפולנית, מרחביה 1964.
- אם הקרולים , מאת קזימיז' ברנדס, עברית - צבי ארד, הגנה על גראנדה, עברית - בנימין טנא, מרחביה 1963.
- האינקויזיטורים, מפולנית, מאת יז'י אנדז'ייבסקי, עם עובד תל אביב 1961.
- מבחר הסיפור הפולני, תרגם מפולנית עם שולמית הראבן, הוצאת הדר, 1959
- הזעם והלב, מסיפורי הזמן הסוער, תרגמו מפולנית: צבי ארד, בנימין טנא, עריכה וסוף-דבר - עזריאל אוכמני, מרחביה 1959.
- ההרפתקה הגדולה, מאת יאן בז'כוה, תל אביב תשי"ח 1958.
- קורות שנה אחת, מאת ו. נוסוב, 1957
- קטינא והלויתן, כתב יוליאן טובים, צייר שמואל כץ, מרחביה 1956.
- נרות שאוכלו, מאת מרדכי שטריגלר, עם עובד תל אביב תש"ח 1948.
- להבות באפר, מאת רייזל קורצ'אק (רוז'קה), מכתב היד הפולני, מרחביה 1946.
- מלח הארץ, קורותיו של חייל סבלן, מאת יוסף ויטלין, גזית תל אביב תש"ה 1945.
- המנונות, מאת יוסף ויטלין, תרגם מפולנית בנימים טננבאום, טנא, גזית תל אביב 1942.
- להבות, מאת סטניסלב בז'וזובסקי, מפולנית, מרחביה 1940.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כתבי בנימין טנא בפרויקט בן-יהודה
- הספרים של בנימין טנא, באתר "סימניה"
- בנימין טנא - נכתב על ידי בנו(הקישור אינו פעיל)
- בנימין טנא, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- קובי בן-שמחון, פלא פלאים: על ספר הילדים הגנוז "סביבון הפלאים", באתר הארץ, 28 בדצמבר 2011
- סופרים מספרים - בנימין טנא, באתר יוטיוב
- פנינה קרון, פגישה עם סופר הילדים בנימין טנא, ספרות ילדים ונוער 9, ספטמבר 1976, עמ' 28–31
מפרי עטו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בשמשות חלונינו תתיפחנה שקיעות, דבר, 25 בספטמבר 1938
- אמי, דבר, 3 באפריל 1942
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ תאריך הפטירה המדויק ע"פ: טנא בנימין, בית העלמין קריית שאול, באתר חברה קדישא תל אביב והמחוז.
- ^ יעקב רבי, סיפורי-ילדות של בנימין טנא, ספרות ילדים ונוער 1, מאי 1974, עמ' 56–59