בנימין וייס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בנימין וייס
Benjamin Weiss
פרופסור בנימין וייס
פרופסור בנימין וייס
לידה מאי 1941 (בן 82)
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי מתמטיקה (דינמיקה והתורה הארגודית)
מקום מגורים ארצות הברית, ישראל
מקום לימודים אוניברסיטת פרינסטון עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט ויליאם פלר עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
תלמידי דוקטורט אילון לינדנשטראוס, Alexander Furman, Yonatan Gutman, איתי בנימיני, יונתן אהרונסון, Michael Hochman עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה הרצאת ICM ב-1974, חבר זר באקדמיה האמריקאית לאמנויות ומדעים ובאגודה האמריקאית למתמטיקה, פרס רוטשילד 2012.
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בנימין (בנג'י) ווייס (נולד ב-1941 בניו יורק) הוא מתמטיקאי אמריקאי-ישראלי, פרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית בירושלים, הנודע בשל תרומותיו לתורה הארגודית (אנ'), תורת הסתברות, תורת המשחקים ותורת הקבוצות התיאורית (אנ').

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ווייס נולד ב-1941 בעיר ניו-יורק לרב פרופסור אברהם ווייס ולאמו פנינה לבית קרמר. ב-1962 סיים לימודי תואר ראשון בישיבה יוניברסיטי בניו-יורק ותואר שני מבית הספר למדעים בישיבה יוניברסיטי. ב-1965 הוענק לו תואר דוקטור במתמטיקה מאוניברסיטת פרינסטון, בהדרכתו של ויליאם פלר (אנ'). בשנים 1965–1967 עבד ב-IBM, בחטיבת המחקר של החברה (אנ'), וב-1967 הצטרף למחלקה למתמטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים. מאז 1990 הוא מחזיק בקתדרה ע"ש מרים וג'וליוס ויניק. במהלך השנים החזיק ווייס במשרות אורח באוניברסיטת סטנפורד, MSRI (אנ'). הוא מתגורר בירושלים.

מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ווייס פרסם למעלה מ-180 מאמרים בנושאים מגוונים, ביניהם התורה הארגודית ודינמיקה טופולוגית, שקילות מסלולית, הסתברות, תורת האינפורמציה, תורת המשחקים, ותורת הקבוצות התיאורית.

בין תרומותיו הבולטות: המצאת המושג חלוקות מרקוב (אנ') ומיון האוטומורפיזמים ההיפרבולים על הטורוס (יחד עם רוי אדלר (אנ')), חקר ההזזות מסוג טלי ((אנ') sofic subshifts) והגדרת מושג החבורה טלית ((אנ') sofic group), יישומים קומבינטוריים של שיטות דינמיות (יחד עם הלל פורסטנברג), פיתוח התורה הארגודית של חבורות אמנביליות ((אנ') יחד עם דן אורנשטיין), משפטים ארגודיים לא קונבנציונליים (יחד עם הלל פורסטנברג), פיתוח תורת המימד הממוצע ((אנ') יחד עם אילון לינדנשטראוס), ומשפטי אי-היתכנות בתורת האיזומורפיזם (עם מט פורמן (אנ') ודן רודולף). הוא גם הציב את בעיית צביעת הכבישים (יחד עם רוי אדלר).

לבנימין ווייס שבעה תלמידים, ביניהם אילון לינדנשטראוס, זוכה מדליית פילדס לשנת 2010.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ווייס נתן הרצאה מוזמנת בקונגרס הבינלאומי במתמטיקה ב-1974, היה פעמיים מרצה ראשי בכנס CBMS (בשנים 1979 ו-1995), נשא את סדרת ההרצאות מ. ב. פורטר באוניברסיטת רייס ((אנ'), 1998). בשנת 2000 מונה ווייס כחבר זר לשם כבוד בהאקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים. בשנת 2012 זכה בפרס רוטשילד במתמטיקה. בשנת 2012 מונה ווייס כחבר האגודה האמריקאית למתמטיקה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]