בנדר סרי בגוואן
 | |
| פוטומונטז' של בנדר סרי בגוואן | |
| מדינה |
 ברוניי |
|---|---|
| מחוז | ברוניי ומוארה |
| שטח | 317 קמ"ר |
| גובה | 14 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 266,682[1] (2021) |
| ‑ צפיפות | 842.4 נפש לקמ"ר (2021) |
| קואורדינטות | 4°53′25″N 114°56′33″E / 4.890338°N 114.942457°E |
| אזור זמן | UTC +8 |
| http://www.municipal-bsb.gov.bn | |
|
(למפת ברוניי רגילה)  | |
בנדר סרי בגוואן (במלאית: ⓘ?; בג'אווי: بندر سري بگاوان) היא עיר הבירה של ברוניי ושל מחוז ברוניי ומוארה, והעיר הגדולה ביותר בה. על פי מפקד האוכלוסין האחרון משנת 2021 התגוררו בעיר 266,682 תושבים. מקור השם של העיר היא בשפה הפרסית בה המילה בנדר משמשת לתיאור נמל, בתרגום לעברית שמה הוא "עיר הנמל (של) אור כהן הדת".
בעיר ממוקמים מוסדות השלטון והתרבות המרכזיים של ברוניי ובהם אולם הטקסים המלכותי, בניין הסמלים, מרכז ההיסטוריה ובתי הספר העיקריים והחשובים. בנוסף, בעיר מפעלים ליצור ריהוט, טקסטיל, מוצרי אומנות-יד ועיבוד עץ.
מבחינה מוניציפלית כוללת העיר גם את הכפר קמפונג אַייֶר, "כפר המים", שבתיו בנויים על כלונסאות כחצי קילומטר אל תוך הים שלחופו שוכנת העיר עצמה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
התיישבויות ראשונות באזור החלו לקום במהלך המאה ה-6 וה-7, בצורת כפרי דייג. הפיתוח הגדול של העיר הגיע בין המאה ה-15 ועד למאה ה-17. עם הגעת מעצמות אירופיות כגון ספרד, הולנד והממלכה המאוחדת, ההתיישבות בעיר נחלשה מאוד. החל משנת 1888 הפכה העיר (עם שאר ברוניי) לשטח חסות בריטי ולנציג הבריטי נבנה בובונגאן דואה בלאס. החל משנת 1899 החלו ניסיונות למצוא נפט בסביבת העיר, ללא הצלחה. בשנת 1920 בנדר סרי בגוואן הוכרזה כבירת הטריטוריה והפכה לשטח מוניציפלי בפני עצמו.
השגשוג שהיה בתקופת הבריטים פסק עם כיבוש העיר בידי האימפריה היפנית בשנת 1941, כחלק ממלחמת העולם השנייה. בנדר סרי בגוואן הייתה תחת שלטון יפני עד סוף המלחמה בשנת 1945. במהלך המלחמה מרבית מהתשתיות נהרסו, כתוצאה מהפצצות בעלות הברית והמאבק של היפנים. אחרי המלחמה, בריטניה ניסתה לשקם את העיר והשקיעה רבות במערכת החינוך והסדר הציבורי.
בשנת 1950 ניהל הסולטאן המקומי משא ומתן עם הבריטים, והעלה את מס החברות ל-30%. בנוסף על כך, האיץ את תהליך השיקום מהמלחמה. עם התרחבות תעשיית הנפט והגז בברוניי, חל תהליך פיתוח מהיר בעיר.
בשנת 1968 הוקם בעיר מוזיאון ברוניי, המוזיאון הלאומי של הסולטנות.
תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]
את העיר משרת נמל התעופה הבינלאומי של ברוניי.
ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של בנדר סרי בגוואן- בנדר סרי בגוואן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
.svg){kind=small}