בן הא הא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בן הא הא (בן הי הי) היה חכם מתקופת הזוגות, בן דורו של הלל הזקן. מוזכר במשנה פעם אחת, כבעל הפתגם "לפום צערא אגרא" (משנה, מסכת אבות, פרק ה', משנה כ"ג).

על פי התוספות[1], בן הא הא וחברו בן בג בג היו גרים, והדבר נרמז בשמו: בנם של אברהם ושרה שנוספה לשמם האות ה'. לדעת ר' שמואל די אוזידא, כינויים אלו נועדו להסתירם מפני השלטון הרומי, שרדף גרים[2].

בן הא הא זכה לגילוי אליהו[3].

לפי האר"י, בן הא הא נקבר באזור עין זיתים, אך מקום קברו לא אותר עד היום מחוסר בציון מפורט[4].

"בדרך צפת שהולכין בו לגוש חלב, באמצע הדרך אשר מן הכרא"ל אל בי"ר אל שי"ך, שם במזרח הדרך בצידו, קרוב לו כמו עשר אמות או פחות מעט, יש סלע אחד קטון הרבה ונמוך, ושם קבור בן הא הא. בדרך הנזכר". (רבי חיים ויטאל)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף ט', עמוד ב' ד"ה 'בן הי הי'
  2. ^ מדרש שמואל אבות ה כב
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף ט', עמוד ב'.
  4. ^ בן הא הא באתר 'אהלי צדיקים'
ערך זה הוא קצרמר בנושא רבנים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.