בן ברננקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בן ברננקי
Ben Bernanke
בן שלום ברננקי
לידה 13 בדצמבר 1953 (בן 70)
אוגוסטה, ג'ורג'יה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים דילון עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מעסיק אוניברסיטת פרינסטון, אוניברסיטת סטנפורד, אוניברסיטת ניו יורק, מכון ברוקינגס עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד יושב ראש הבנק הפדרלי
מפלגה

המפלגה הרפובליקנית (עד 2015)

עצמאי (מ-2015)
השקפה דתית יהדות עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • מלגת גוגנהיים (1999)
  • פרס אדם סמית (2014)
  • עמית החברה האקונומטרית (1997)
  • פרס נובל לכלכלה (2022)
  • פרס חזית הידע של קרן BBVA
  • עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בן שלום ברננקיאנגלית: Ben Shalom Bernanke; נולד ב-13 בדצמבר 1953) הוא כלכלן יהודי-אמריקאי, חתן פרס נובל לכלכלה לשנת 2022[1], שכיהן כיו"ר פדרל ריזרב, הבנק המרכזי האמריקני, בין השנים 2006 – 2013. כיהן גם כיו"ר מועצת היועצים הכלכליים לנשיא ארצות הברית וחבר דירקטוריון בבנק הפדרלי. ב-24 באוקטובר 2005 הוא מונה על ידי ג'ורג' בוש הבן להחליף את אלן גרינספן בתפקיד יו"ר הבנק הפדרלי וב-1 בפברואר 2006 הושבע לתפקיד לאחר שמינויו אושר בסנאט ב-31 בינואר.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברננקי נולד באוגוסטה שבג'ורג'יה, וגדל בעיירה דילון שבדרום קרוליינה. הוא הבכור מבין שלושה ילדים (יש לו אח ואחות צעירים ממנו). אביו פיליפ היה רוקח ואמו עדנה הייתה מורה בבית ספר יסודי. משפחתו הייתה אחת ממספר משפחות יהודיות באזור ונהגה לפקוד את בית הכנסת "אוהב שלום". בילדותו למד בן עברית מפי אבי אמו, שהיה בעל קורא מקצועי בתורה ומורה לעברית. אביו ודודו של בן החזיקו וניהלו במשותף בית מרקחת שרכשו מאביהם, שהיגר לארצות הברית מגליציה לאחר מלחמת העולם הראשונה וב-1940 עבר מניו יורק לדילון.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר סיום התיכון, בשנת 1971, החל ברננקי את לימודי התואר הראשון שלו באוניברסיטת הרווארד וב-1975 הוענק לו תואר ראשון בכלכלה בהצטיינות יתרה, כראשון במחזורו. ארבע שנים לאחר מכן, ב-1979, הוא סיים את לימודי הדוקטורט שלו ב-MIT בהנחייתו של סטנלי פישר[2], לימים נגיד בנק ישראל וסגן יושב ראש הבנק הפדרלי. הוא החל ללמד בבית הספר למנהל עסקים של סטנפורד. במקביל כיהן כפרופסור אורח באוניברסיטת ניו יורק. ב-1985 עבר לחוג לכלכלה של פרינסטון, בה כיהן כראש המחלקה מ-1996 ועד שנת 2002. ברננקי כתב שלושה ספרי לימוד במקרו-כלכלה ועוד אחד במיקרו-כלכלה. הוא נחשב לאחד מחמישים הכלכלנים המצוטטים ביותר לפי דירוגים שונים[3].

בשנת 2002 עבר לבנק הפדרלי והחל לכהן במועצת הנגידים שלו.

ב-17 בספטמבר 2008, במהלך משבר הסאבפריים (כאשר ברננקי יו"ר הבנק הפדרלי), נתן הבנק הפדרלי ל-AIG הלוואת הצלה בת 85 מיליארד דולר תמורת 79.9% ממניות החברה, כדי למנוע את קריסתה ולשמור על יציבות השווקים. בכך קיים ברננקי את אמירתו למילטון פרידמן ב-2002, ומנע שפל גדול נוסף.

דעותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברננקי מתעניין מאוד בתקופת השפל הגדול, תקופה שעליה הוא ביסס רבים מאוד ממאמריו. ביום הולדתו ה-90 של מילטון פרידמן, ב-2002, אף התבטא בבדיחות הדעת ואמר "הרשו לי לנצל מעט את מעמדי כנציג רשמי של הבנק המרכזי של ארצות הברית ולומר למילטון: כן, נכון, אתה צודק, אנחנו (הבנק הפדרלי) אשמים בשפל הגדול, אבל הודות לך - זה לא יקרה שוב"[4].

ב-2002, כאשר מאמרים שונים החלו לדון על דפלציה, הודיע ברננקי בראיון טלוויזיוני כי המדינה היא זו שמדפיסה את הכסף וכי הדרך הפשוטה ביותר להוריד את הדפלציה ולייצב את השוק היא על ידי הדפסת עוד כסף, שתייצר אינפלציה מבוקרת ותמתן את הדפלציה. באותה ההזדמנות הוא גם התייחס לניסוח של מילטון פרידמן שהתייחס למצב כזה כאל הצנחת כסף מהליקופטר ("helicopter drop") ומאז כונה על ידי מתנגדיו "הליקופטר-בן".

הוא נחשב לפחות נוקשה אידאולוגית מקודמו בתפקיד גרינספן, שהרבה להביע את דעתו גם כאשר הייתה מנוגדת למדיניות הכלכלית שהכתיבו פוליטיקאים, למשל כאשר הביע תמיכה נחרצת בתוכנית קלינטון למלחמה בגירעון וברפורמות המס של בוש. ברננקי, לעומתו, ענה כי "אין זה מענייניו" כאשר נשאל על מדיניות המיסוי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בן ברננקי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]