בן-ציון זילברפרב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בן-ציון זילברפרב
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 9 באוקטובר 1949 (בן 74)
חיפה
ענף מדעי כלכלה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בן-ציון זילברפרב (נולד ב-9 באוקטובר 1949) הוא כלכלן ישראלי, פרופסור אמריטוס בחוג לכלכלה באוניברסיטת בר-אילן, דקאן ומייסד בית הספר לבנקאות ושוק ההון במכללה האקדמית נתניה. כיהן כמנכ"ל משרד האוצר בשנים 1999-1998.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זילברפרב נולד בחיפה ולמד בתיכון צייטלין בתל אביב.

בעל תואר ראשון ושני בכלכלה מאוניברסיטת בר-אילן ותואר שלישי מאוניברסיטת פנסילבניה (1977). בשובו לישראל שימש מרצה לכלכלה באוניברסיטת בר-אילן, מנהל המכון למחקר כלכלי, ראש מכון עזריאלי לחקר כלכלת ישראל, ראש המחלקה לכלכלה, ראש המרכז לכלכלת ביטחון ושלום, דקאן הפקולטה למדעי החברה וראש מרכז אהרון מאיר לבנקאות. משנת 2001 מכהן כדקאן בית הספר לבנקאות ושוק ההון במכללה האקדמית נתניה. כמו כן מכהן כעמית בתוכנית מדיניות הכלכלה של מרכז טאוב.

בשנים 19821985 שימש מנהל הרשות לתכנון כלכלי במשרד הכלכלה והתכנון. שימש יועץ לבנק דיסקונט, בנק ישראל, בנק מזרחי, רשות ניירות ערך וחברת כביש חוצה ישראל.

ב-1998 מונה על ידי שר האוצר יעקב נאמן למנכ"ל משרד האוצר ושירת בתפקיד עד סיום כהונת ממשלת ישראל העשרים ושבע ביולי 1999.

כיהן כדירקטור בבנק דיסקונט, בחברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה, בנק יורו טרייד, קרנית, כלל גמל וקרנות השתלמות, פאנדטק, פרטנר תקשורת, טמרס מלונות, ברימאג, קבוצת דלק ופריגו. ב-2018 הועלה שמו כמועמד לנגיד בנק ישראל.

זילברפרב נשוי ואב לחמישה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]