בלפור חקק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בלפור חקק
לידה 26 באפריל 1948 (בן 75) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
חקק ואחיו בין המשתתפים בחידון התנ"ך הארצי לנוער בלוד ב-1965

בלפור מידד חקק (נולד ב-26 באפריל 1948) הוא משורר וסופר ישראלי. לשעבר יושב ראש אגודת הסופרים העבריים.

כיכר הרצל ובלפור חקק באור יהודה

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בבגדאד שבעיראק ועלה עם משפחתו לישראל ב-1950. לחקק שני אחים ושתי אחיות. בילדותו התגורר בבתי סיידוף בירושלים. כבר בילדותם החלו הוא ואחיו הרצל לפרסם את יצירותיהם בעיתוני הילדים, ובהם "הארץ שלנו".

ב-1965 נבחר לחתן התנ"ך העולמי לנוער (אחיו התאום הרצל זכה בסגנות). היה כתב נוער של "מעריב לנוער" (1964–1966). בצה"ל שירת כחוקר במצ"ח.

הקים ב-1988 את "קבוצת הסופרים הציונים" שיוזמת ימי התנדבות של סופרים בערי פיתוח ובכפרי ילדים. עסק בחינוך, תחילה כמורה בבתי ספר בירושלים ואחר כך ככותב תוכניות לימודים במשרד החינוך וכמפקח במזכירות הפדגוגית, עד פרישתו (2015).

במשך עשור ניסה עם אחיו להתקבל לאגודת הסופרים, אך ללא הצלחה[1]. לבסוף התקבל לאגודה ובין השנים 2005–2011 כיהן כיושב ראש אגודת הסופרים העבריים (החליף בתפקיד את אחיו התאום הרצל חקק).

בעל תואר ראשון ושני בהצטיינות באוניברסיטה העברית. נשוי ואב לשלושה בנים.

ב-2021 זכו הרצל ובלפור חקק בפרס השר לתרבות יהודית, שהוענק בטקס בא' בניסן תשפ"א[2][3].

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שירה:
    • במזל תאומים (1970)
    • ספר אורות האהבה (1972)
    • יער כלולות (1978)
    • ואז בקץ היוחסין (1987)
    • שירי מולדת (1992)
    • אגדת הדבש המר (1993)
    • מצב החומר מצב הרוח (1998)
    • זריחה בין הזמנים (2003)
    • משורר של חצות, 328 עמודים, הוצאת צור אות בשיתוף שלהבת ירושלים (2010)
    • רשות לתיקון עולם, 318 עמ', הוצאת צור אות (2016)[4][5][6].
    • "ירושלים אשר אהבנו" – מסה ושירים – הרצל ובלפור חקק, הוצאת שלהבת ירושלם – סיוון תשפ"ב.[7]
    • "סולם הכלים השבורים" הוצאת שלהבת ירושלם, 320 עמודים 2023.[8]
  • ספרי ילדים (בשיתוף עם הרצל חקק):
    • כרמלה נדמה לה (1981),
    • שכונת בלאגנה (1994),
    • תאומים זה סיפור מצחיק לפעמים (1994),
    • לאמא באהבה – ינואר 2005.
  • ספרי עיון (בשיתוף עם הרצל חקק):
    • פרקי ברדיצ'בסקי (1975),
    • טעות חזור – לקסיקון לשון (1993),
    • חיבת הפיוט – ביאורים לפיוטי תפילה (1990; מהדורה חדשה 2018).
    • "'קהילה עולה"- משחק הדמיה 1978
    • "ארץ זבת חלב ודבש" (סדר ט"ו בשבט) 1996.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בלפור חקק, סוכתי רוח, באנתולוגיה "תמונה קבוצתית" (ספרות ישראלית במאה ה-21), עמ' 358–359, הוצאת כרמל, 2017.
  • נורית גוברין, "שירה מלווה היסטוריה - הרצל ובלפור חקק", בתוך: 'קריאת הדורות - ספרות עברית במעגליה', כרך ז', הוצאת כרמל ואוניברסיטת תל אביב, תשע"ט / 2019.
  • חגי קמרט, "שניים שהם אחד" - ריאיון עם הרצל ובלפור חקק
  • דן אלבו, ריאיון עם הרצל ובלפור חקק עם זכייתם בפרס: "אנו צומחים מתוך התרבות היהודית"
  • הרצל ובלפור חקק מסכמים פעילות כיושבי ראש אגודת הסופרים העברים (4 באפריל 2016) בשירות הוד מלכותה הספרות העברית
  • נורית גוברין, 'מן הכלים השבורים אל השיר שלא הושר', המסדרון מספר 18 דצמבר 2023
  • אסתר קמרון, 'שני משוררים באותה מנהרה' - 'האומה' גיליון 231 עמודים 130–134
  • הלל וייס, 'באו תאומים עד משבר וכוח יש ללדת' - 'ידע עם' תשפ"ד 2023 עמודים 158–167

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בג"ץ דחה עתירת התאומים הרצל ובלפור חקק שביקשו להתקבל באגודת הסופרים, דבר, 23 באפריל 1982
  2. ^ הרצל ובלפור חקק, נאום פרס השירה של אגף תרבות יהודית, באתר News1 מחלקה ראשונה, 16 במרץ 2021
  3. ^ ישי אלמקייס, חדשות כיפה, ‏הוענקו הפרסים ל-12 הזוכים בפרס השר לתרבות יהודית ע"ש אורי אורבך ז"ל, באתר כיפה, 14 במרץ, 2021 18:10
  4. ^ יאיר בן חיים, הרשות לתיקון עולם עם שחרית לנצח, אתר "חדרים"
  5. ^ רחלי ברקת, גילוי וכיסוי ב"שחרית לנצח" ו"רשות לתיקון עולם", באתר News1 מחלקה ראשונה, 23 בנובמבר 2016
  6. ^ יוסף כהן-אלרן, ֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹהרשות נתונה, באתר News1 מחלקה ראשונה, 6 בספטמבר 2016
  7. ^ ארנה גולן 'אל כל מקום שאנו הולכים, אנו הולכים לירושלים', 'פסיפס' גיליון 112 קיץ תשפ"ב – עמודים 27-36. המאמר פורסם גם בכתב העת בן עזר מספר 1853
  8. ^ זיוה שמיר, כל תאום וכינורו - סקירת ספרו של בלפור חקק 'סולם הכלים השבורים'
  9. ^ חדשות כיפה, ‏אלו הזוכים בפרס 'תרבות יהודית' על שם אורי אורבך, באתר כיפה, 22 בדצמבר 2020