בלנקה, נסיכת קסטיליה
 | |||||||||
| לידה |
4 במרץ 1188 פלנסיה, ספרד  | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
27 בנובמבר 1252 (בגיל 64) מלאן, צרפת | ||||||||
| מדינה |
ממלכת קסטיליה | ||||||||
| מקום קבורה |
Maubuisson Abbey | ||||||||
| בן או בת זוג |
לואי השמיני, מלך צרפת (30 במאי 1200, 23 במאי 1200–15 בנובמבר 1226) | ||||||||
| שושלת בית בורגונד-איווריאה | |||||||||
| |||||||||
  | |||||||||
בלנקה, נסיכת קסטיליה (4 במרץ 1188 – 26 בנובמבר 1252), הידועה גם בשם הצרפתי בלאנש, הייתה אשתו של לואי השמיני ואמו של לואי התשיעי, מלכי צרפת.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בלנקה נולדה ב-4 במרץ 1188 לאלפונסו השמיני, מלך קסטיליה ולאלינור מאנגליה, מלכת קסטיליה, בתם של הנרי השני מלך אנגליה ושל אלינור מאקוויטניה. בהיותה בת 12 שנה, הביאה אותה סבתה אלינור מאקוויטניה לצרפת כדי להשיאה ללואי יורש העצר, בנו של המלך פיליפ השני. טקס הנישואין אשר נערך ב־23 במאי 1200, היה מימוש הסכם השלום בין ג'ון מלך אנגליה לבין פיליפ השני מלך צרפת. ב־1223 נפטר המלך פיליפ השני, ולואי ירש את הכתר בשם לואי השמיני. בלאנש ילדה ללואי השמיני תשעה ילדים, ובהם בנו לואי שירש את הכתר בשם לואי התשיעי, אחרי מות אביו ב־1226.
בלאנש הוכיחה את יכולתה כבר ב־1216, כאשר בעלה יורש העצר לואי, פלש עם צבאו לאנגליה כדי לנשל מכיסאו את ג'ון מלך אנגליה ולמלוך תחתיו. בלאנש הציבה בעיר קאלה שלחופי התעלה צבא כדי לעזור לבעלה. אך כל מאמציה היו לשווא, ואחרי שנה ומחצה לואי ויתר על כתר אנגליה וחזר לצרפת, עקב התנגדותו של האפיפיור הונוריוס השלישי. ב־1226 אחרי מותו של בעלה, לואי השמיני מלך צרפת, שימשה בלאנש מקסטיליה כעוצרת בשם בנה, המלך לואי התשיעי שהיה בן 11 בלבד.
בלאנש מקסטיליה ניחנה ביופי ובקסם של אישיותה, באנרגיה ובתושייה. כאישה וכאלמנה הקדישה את עצמה לחינוכם של ילדיה, וצרפת כיבדה אותה בשם "האם הטובה". היא שחררה אריסים רבים מן האחוזות הממלכתיות, הוציאה כספים רבים למטרות צדקה, ואפשרה לנערות עניות להינשא. בלאנש מקסטיליה עזרה לממן את הקמתה של הקתדרלה של העיר שארטר (קתדרלת נוטרדאם דה שארטר הגותית), ואת חלונותיה המצוירים. כעוצרת ניהלה בחוכמה את ענייני המדינה. ב־1229 הביאה לקִצו את מסע הצלב האלביגנזי. היא חתמה על הסכם שלום עם הרוזן רמון השביעי, רוזן טולוז, שהאלביגנזים התגוררו במחוזות נחלותיו. ב־1234, כאשר מסרה את השלטון לבנה לואי התשיעי, צרפת הייתה חזקה ומשגשגת.
המלכה בלאנש אף הייתה מעורבת בפרשת משפט פריז שנערך ביוני 1240 בין המומר ניקולס דונין לבין רבי יחיאל מפריז ורבנים נוספים. בוויכוח זה הואשמו היהודים בכך שבתלמוד ישנן כפירות באמיתות הנצרות וכן בזלזול בנוצרים, ובעקבותיו נאספו ספרי תלמוד רבים ונשרפו. לפי "ויכוח רבי יחיאל מפריז" ישבה בלאנש ראש[דרושה הבהרה] במעמד הוויכוח והחקירה הכנסייתית.
ב־1248 יצא המלך לואי התשיעי למסע הצלב השביעי במצרים. אמו בלאנש מקסטיליה התנגדה למסע זה, ואמרה כי לא תראה עוד את בנה, אך משיצא שימשה שוב כעוצרת בשמו. המלך לואי התשיעי נפל בשבי במצרים, ואמו בלאנש מקסטיליה גייסה את הכספים כדי לשלם כופר נפש עבור שחרורו מן השבי. היא נפטרה ב-26 בנובמבר 1252 לפני שובו של בנה לצרפת ב-1254. בלאנש מקסטיליה נקברה במנזר מובואיסון שמצפון לפריז, אשר היא עצמה ייסדה 16 שנה לפני כן.
משפחתה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-23 במאי 1200, התחתנה בלנקה עם לואי השמיני מלך צרפת. לזוג נולדו כ-13 ילדים, אולם רק חלקם שרדו את שנותיהם הראשונות:
- פיליפ (1209 - 1218) - נישא לאגנס דה דונזי.
- לואי (1214–1270) - ירש את אביו כלואי התשיעי, מלך צרפת. נישא למרגריט מפרובאנס.
- רובר (1216–1250) - רוזן ארטואה, נישא למתילדה דה בראבנט. נהרג בקרב אל מנסורה שבמצרים במהלך מסע הצלב השביעי.
- ז'אן (1219–1232) - רוזן אנז'ו ומן.
- אלפונז (1220–1271) - רוזן פואטו ואוברן. נישא לז'אן, רוזנת טולוז.
- איזבל (1225–1269) - סירבה להנשא לקונרד הרביעי, מלך גרמניה בשל אדיקותה ובמקום זאת ייסדה מנזר המוקדש לקלרה הקדושה מאסיזי. בשנת 1521 הוכרזה כקדושה נוצרייה.
- שארל (1226–1285) - מלך נאפולי וסיציליה. נישא לבאטריס, רוזנת פרובאנס.
אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בלנקה, נסיכת קסטיליה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- בלנקה, נסיכת קסטיליה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)