בלנה שחורה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןבלנה שחורה

אם וגור

השוואת גודל מול אדם ממוצע
מצב שימור
מצב שימור: סכנת הכחדה חמורהנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
מצב שימור: סכנת הכחדה חמורה
סכנת הכחדה חמורה (CR)[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
סדרה: לווייתנאים
תת־סדרה: דמויי היפופוטם
משפחה: בלניים
סוג: אובלנה
מין: בלנה שחורה
שם מדעי
Eubalaena glacialis
מילר, 1776
תחום תפוצה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בָּלֵנָה שְׁחורָה[2] או אובלנה צפון-אטלנטית (שם מדעי: Eubalaena glacialis) הוא לווייתן מזיפות, אחד מארבעה מינים במשפחת הבלניים. מאחר שנותרו רק כ-400 פרטים בני מינו, הוא עומד בפני סכנת הכחדה.

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורכה של האובלנה הצפון-אטלנטית נע בין 13 ל-16 מטרים, ומשקלה - כ-100 טונות. על-פי רוב הנקבות גדולות מהזכרים. כיתר הבלניים, אין לה סנפיר גב. צבעה שחור אחיד, למעט צלקות ופרזיטים לבנים כדוגמת "כיני לווייתן" (סרטנים טפילים זעירים ממשפחת ה-Cyamidea). שכבת השומן העבה במיוחד אחראית לכ-40 אחוז ממשקל הגוף; מאחר שצפיפות השומן קטנה יחסית, הלווייתן צף אחרי מותו, בשונה מרוב מיני הלווייתנאים.

כיתר לווייתני המזיפות, לאובלנה הצפון-אטלנטית שני פתחי נשימה. פתחים אלו רחוקים זה מזה באופן יחסי, מה שמשווה לסילון הננשף צורה של V. פיהם מעוקם באופן מובחן, וזאת כדי לאפשר את קיומן של מזיפות ארוכות במיוחד.

תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבר חיו האובלנות הצפוניות בכל חצי הכדור הצפוני. כיום, הן מצויות בעיקר בצפון האוקיינוס האטלנטי ובצפון האוקיינוס השקט. בתחילת החורף הן נעות מהאזורים הסמוכים לקוטב לקווי רוחב נמוכים יותר, ושם הן שוהות בסמיכות יחסית ליבשה.

האוכלוסיות החיות באוקיינוס השקט והאטלנטי נפרדות זו מזו, והן מובחנות גנטית. האובלנות הצפון-אטלנטית חיות בין קווי הרוחב 30 ו-75 צפון. הן משביעות את תאבונן סמוך למפרץ מיין, ובחורף הן ממליטות את גוריהן סמוך לג'ורג'יה ופלורידה.

התנהגות וטורפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיתר הבלניים, שחייתה של האובלנה הצפון-אטלנטית איטית מאוד: בין 3 ל-8 קילומטרים בשעה. היא ניזונה בעיקר משטרגליים ומחסרי חוליות קטנים אחרים כגון קריל, זחלי זיפרגליים וחלזונות ים. היא עושה זאת על ידי שחייה בפה פתוח דרך ריכוזי טרף בסמוך או מתחת לפני המים.

על-פי רוב לא ניתן למצוא את האובלנות בקבוצות גדולות. לעיתים קרובות ינועו בגפן או בזוגות, ולעיתים רחוקות יותר - בקבוצות של עד 12 פרטים. הרכב הקבוצות משתנה: לעיתים יהיו אלה אם והגור שלה, לעיתים כולם זכרים, ולעיתים קבוצה מעורבת. הקבוצות הגדולות לרוב מפוזרות במרחב, ומשתמשות בקולות מיוחדים על-מנת לתקשר.

תקופת ההזדווגות - בין החודשים דצמבר ומרץ, בדיוק בתקופה בה מרבית הגורים נולדים. זאת, לאחר תקופה קצרה של נגיעות הדדיות בין הזוויגים וגלגולים במים. נראה כי מרבית הבלניים הם פוליגמיים, ואינם יוצרים קשר קבוע עם בת זוג. עד כה לא נצפתה אלימות או הפגנת כוח כלשהי בין זכרים מתחרים. הנקבה ממליטה גור אחד מדי שלוש עד ארבע שנים. הזכרים מגיעים לבגרות מינית בגיל 5 עד 10 שנים.

תוחלת חייה של האובלנה הצפון-אטלנטית אינה ידועה לאשורה, פרט לתצפיות ספורדיות. עם זאת, תוחלת חייו של הבלנה הגרינלנדית המקורב אליה עשוי להגיע ליותר מ-200 שנה, ולכן ייתכן כי לאובלנה תוחלת חיים דומה[3]. הטורפים היחידים של האובלנה הם האדם, שבעבר צד אותה בהמונים, הקטלן וכרישים גדולים, וגם זאת - רק כאשר האובלנות עדיין קטנות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בלנה שחורה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בלנה שחורה באתר הרשימה האדומה של IUCN
  2. ^ מילון בעלי חיים: נכר (תשל"ב), 1972, באתר האקדמיה ללשון העברית
  3. ^ Virginia Morell, How some whales live more than 200 years, ‏05 בינואר 2015 (באנגלית)