בלינטומומב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בלינטומומב
בטיחות
קטגוריית סיכון בהריון קטגוריית סיכון C עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהים
קוד ACT L01XC19 עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר CAS 853426-35-4
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בלינטומומב (Blinatumomab; שם מסחרי BLINCYTO) היא תרופה מסוג אימונותרפיה המשמשת כטיפול בלוקמיה לימפובלסטית חריפה ,ALL (Acute Lymphoblasic Leukemia) ,שמקורה בתאי B ממאירים, אשר עמידה לטיפול קודם או לאחר הישנות המחלה. ב 2014 אושרה על ידי ה FDA בהליך מזורז לטיפול ב-ALL עם כרומוזום פילדלפיה שלילי.

שייכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התרופה שייכת לקבוצת תרופות מסוג נוגדנים חד-שבטיים מטכנולוגיית ה BiTE® ‏(Bispecific T -cell Engager) אשר פועלות בצורה סלקטיבית ומכוונות את מערכת החיסון של האדם כנגד תאי המחלה. באמצעות הטכנולוגיה של ה-BITE, Blinatumomab נקשרת מצד אחד לתאי B ממאירים המבטאים את החלבון CD-19 הספציפי לתאי ה B ב-ALL, ומצדה השני נקשרת ומשפעלת באמצעות CD-3 תאי T ציטוטוקסיים הגורמים לאפופטוזה (מוות) של תאי ה ALL.

שימוש רפואי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלינטומומב נמצאת בשימוש כטיפול קו שני עבור חולי לויקמיה לימפואידית חדה, שמקור מחלתם בתאי B ובעלי כרומוזום פילדלפיה שלילי, אשר מחלתם עמידה לטיפול או נשנתה.

מנגנון פעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

איור של מנגנון הפעולה

בלינטומומב מאפשר לתאי ה T של החולה לזהות תאי B ממאירים ולקשר ביניהם. למולקולת הבלינטומומב שני אתרי קישור – אחד ל CD3 המבוטא על תאי ה T של המטופל, ואחד CD19 המבוטא על תאי ה B של המטופל. CD3 מהווה חלק מקומפלקס הקולטן על תאי T. התרופה פועלת על ידי קישור שני התאים ושפעול תא ה T, בעת שפעולו מבטא פעולה ציטוטוקסית המובילה להרג התא הסרטני. תופעות הלוואי הנלוות לטיפול הן סינדרום שחרור ציטוקינים ונוירולוגיות בעיקרן ובדרך כלל חולפות במהלך הטיפול.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התרופה פותחה על ידי חברה גרמנית –אמריקאית בשם Micromet בשיתוף חברת LONZA. Micromet לאחר מכן נרכשה על ידי חברת אמג'ן אשר פיתחה את הניסויים הקליניים של התרופה. ביולי 2014 ה-FDA קבע לתרופה מעמד של טיפול פורץ דרך בALL ב-3 בדצמבר 2014 ,בלינטומומב אושרה בארצות הברית לטיפול בחולי ALL בעלי כרומוזום פילדלפיה שלילי, שמחלתם עמידה לטיפול קודם או נשנתה. האישור ניתן במסגרת מסלול אישור מואץ בFDA ומבוסס על מחקר פזה שנייה שפורסם בעיתון Lancet בינואר 2015 אשר הציג יעילות בטיפול בחולים עם ALL נשנית אן עמידה לטיפול. במחקר זה שנערך ב 189 חולי ALL קשים שחלקם עם עמידות ראשונית לכל טיפול, חלקם לאחר מספר השנויות של המחלה וחלקם לאחר חזרת המחלה לאחר השתלת מח עצם אחת ויותר, נמצא כי 43% מהחולים הצליחו להגיע להפוגה מלאה. ל-80% מהחולים בהפוגה לא נמצאו שרידי מחלה ברמה המולקולרית (MRD) ו 40% הצליחו לעבור לטיפול בהשתלת מח עצם הנותן את הסיכוי המרבי לריפוי במצבים אלו.

התרופה בתהליכי רישום בישראל והוגשה לסל הבריאות של 2016.[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ משה בר סימן טוב, הרחבת סל שירותי הבריאות 2016, באתר משרד הבריאות

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.