בליינדספוט (אפליקציה)
 | |
| מפתח | חברת "שלנו" |
|---|---|
| מחזור חיים | דצמבר 2015 – הווה (כ־8 שנים ו־19 שבועות) |
| מערכת הפעלה | iOS, אנדרואיד |
| סוג רישיון | חינמי |
| קטגוריה | מסרים מיידיים |
  | |
בליינדספוט (BLINDSPOT) הייתה אפליקציה סלולרית להעברת מסרים מיידיים, תמונות, קטעי וידאו וקול שהושקה לקראת סוף שנת 2015[1]. האפליקציה פותחה על ידי חברת "שלנו" שנוסדה על ידי דור רפאלי ועודד קובו.
האפליקציה שונה מאפליקציות מסרים מיידיים אחרות, בכך שהיא אפשרה למשתמשים להתחיל שיחה אנונימית עם אנשים - המשתמש שיזם את השיחה ידע אל מי הוא פונה, אך הנמען אינו יודע מי פנה אליו. תכונה זו של האפליקציה נוצלה במקרים רבים לצורכי בריונות רשת ושליחת מסרים פוגעניים, בפרט בקרב ילדים ובני נוער, מה שיצר לאפליקציה מוניטין שלילי.
ביקורת ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם השקתה ספגה האפליקציה ביקורת ציבורית רחבה על כך שהיא עודדה בריונות רשת עקב שליחת מסרים פוגעניים[2], ביקורת שאף הובילה לדיון מיוחד בכנסת ולהצעות חוק שנועדו להתמודד עם יישומים מסוג זה.
הביקורת נסבה לא רק על עצם האנונימיות של מסרי האפליקציה, אלא גם על כך שהאפליקציה שולחת סמס עם קישור למסר שנשלח גם למי שכלל לא הוריד את האפליקציה, מה שאומר שלא ניתן למנוע קבלת מסרים ממנה.
בהמשך החלו גורמים נוספים במאבק נגד האפליקציה: ב-5 בינואר 2016 הוקם דף הפייסבוק "בליינדספוט - מטה המחאה הרשמי"[3] במטרה להיאבק באפליקציה; ב-14 בינואר החל הצינור בקמפיין בפייסבוק נגד האפליקציה עם הסיסמה: "דור תסגור"[4] (תוך התייחסות לאחד ממייסדי האפליקציה, דור רפאלי), שנהפכה לסיסמה העיקרית של הקמפיין הציבורי נגד האפליקציה; ב-11 בינואר הושקה אפליקציית Safe Spot[5] לסינון וחסימת הודעות אנונימיות שמתקבלות מגורם אנונימי, כמו אלו שנשלחות מבליינדספוט; ב-18 בינואר התקיים דיון בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת בנוגע לאפליקציה, בה העידו בין היתר נערים ונערות שנפגעו מהאפליקציה;[6] ב-25 בינואר הגיש חבר הכנסת דוד ביטן הצעת חוק לפיה במקרה של קבלת הודעה פוגענית דרך האפליקציה, יוכלו המשתמש או המשטרה לפנות אל מפעיל האפליקציה וזו תהיה חייבת למסור להם את פרטי הפוגע תוך 30 ימים, אחרת ייחשב מפעיל האפליקציה כאחראי בעצמו על שליחת ההודעה הפוגענית;[7] ובהמשך גובשה על ידי משרד המשפטים הצעת חוק חלופית ומרוככת יותר הפוגעת פחות בזכות לפרטיות מאשר זו של ביטן[8].
יחד עם זאת, היו גורמים, בהם התנועה לזכויות דיגיטליות, שסברו שהדרך הנכונה והיעילה להיאבק בבריונות אנונימית הנעשית תוך שימוש באפליקציה זו ובאחרות, אינה על ידי חסימתן, אלא על ידי חינוך והדרכה.[9]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עומר כביר ואופיר דור, בייג'ינג, תעלומת בליינדספוט: עודד קובו אומר שמכר. אבל מי קנה?, באתר כלכליסט, 2 באוקטובר 2016
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אסי אייס, מה הקטע עם בליינדספוט?, באתר "וואלה אישי", 27 בדצמבר 2015
- ^ פוסט על בליינדספוט בדף הפייסבוק של איגוד האינטרנט הישראלי, 29 בדצמבר 2015
עודד ירון, האפליקציה של אחיה של בר רפאלי סופגת אש ברשת, באתר הארץ, 29 בדצמבר 2015 - ^ דף הפייסבוק "Blindspot - בליינדספוט - מטה המחאה הרשמי"
- ^ פוסט הפייסבוק הראשון של "הצינור" בקמפיין "דור תסגור"
- ^ הילה חיימוביץ', אנטי Blindspot: אפליקציה ישראלית חדשה חוסמת הודעות אנונימיות, באתר גיקטיים, 11 בינואר 2016
- ^ ח"כ מיכל רוזין : אפליקציית 'בליינד-ספוט' מהווה כלי נשק להשמצות ולהטרדות מיניות, באתר הכנסת, 18 בינואר 2016
עומר ילין ושירה מגן, המחאה נגד בליינדספוט, באתר "על הגובה: ממשל זמין לילדים", 31 בינואר 2016
מתכון לאסון או עזרה לביישנים? “בליינדספוט” מגיעה לכנסת, באתר ePart - ^ אלי חבוש, בליינדספוט עוברת לחקיקה - הצעת חוק שתגביל אותה?, HT magazine, 25 בינואר 2016
- ^ אמרי סדן, ביוזמת שקד: משרד המשפטים נגד "בליינדספוט", באתר nrg, 15 בפברואר 2016
- ^ עידן יוסף, הכנסת לא תמהר להגביל את בליינדספוט, באתר חדשות מחלקה ראשונה, 18 בינואר 2016
כרמית ספיר ויץ, שולחים מסר: מה רוצים מהבעלים של בליינדספוט, באתר nrg, 20 בינואר 2016