בית תוכנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בית תוכנה הוא ארגון שעיסוקו העיקרי הוא פיתוח והפצה של תוכנה. בית תוכנה פועל בדרך כלל כחברה עצמאית שזה עיסוקה, אך בארגונים גדולים יש לעיתים יחידה הפועלת כבית התוכנה של הארגון (דוגמה: יחידת מצפ"ן ויחידת שחר הן בתי תוכנה של צה"ל).

מודלים לפעילות של בית תוכנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתי תוכנה פועלים במספר מודלים:

  • ייצור של תוכנת מדף, לאחר איתור שוק פוטנציאלי להפצתה. במודל זה פועלים בתי תוכנה מבוססים (כגון החברות מיקרוסופט ו-SAP) וגם חברות הזנק המוקמות לשם פיתוח תוכנה מסוימת (כגון חברת "Waze Mobile", מפתחת יישומון הניווט Waze). תוכנת מדף פשוטה, כגון מיקרוסופט אופיס, מופצת כמות שהיא למשתמש הקצה. תוכנת מדף מורכבת, כגון תוכנת ERP, מצריכה גם התאמה לצרכים של הלקוח הספציפי, כך שבמסירתה למשתמש הקצה מעורבים שני בתי תוכנה: זה שיצר את תוכנת המדף, והאינטגרטור שהתאים אותה ללקוח הספציפי. דוגמה לפרויקט רחב היקף מסוג זה היא פרויקט מרכב"ה להטמעת מערכת ERP של חברת SAP בכל משרדי ממשלת ישראל, עם חברת נס טכנולוגיות כאינטגרטור ראשי.[1]
  • פיתוח תוכנה לפי דרישה ספציפית של צרכן תוכנה, המחפש מענה ממוחשב לצרכיו, ויוצא במכרז לקבלת התוכנה הנדרשת. הפנייה לבית התוכנה יכולה להיעשות בשלב ראשוני של איתור הצורך, כך שבית התוכנה מספק את ניתוח המערכת ואת התכנות וההטמעה שלה, או בשלב מתקדם יותר, לאחר ניתוח המערכת, שבו בית התוכנה נדרש רק למשימת התכנות. עם בתי התוכנה הגדולים הפועלים בישראל במודל זה נמנות החברות מטריקס ונס א.ט.. תמחור פרויקט כזה נעשה בשתי דרכים:[2]
    • מחיר קבוע: לאחר הגדרת תכולת הפרויקט, נקבע בין בית התוכנה ללקוח המחיר של פרויקט זה.
    • מחיר לפי הזמן המושקע: בית התוכנה מעמיד לרשות הפרויקט את הצוות הנדרש לביצועו, ולקוח משלם לפי זמן העבודה שהושקע בפרויקט. צורת התקשרות זו מתאימה לפרויקט שקשה להעריך את היקפו.
  • פיתוח ומכירה של תוכנה במודל תוכנה כשירות, שבו המוצר הנמכר לצרכן אינו התוכנה אלא השירות, הניתן באמצעות תוכנה זו והחומרה שעליה היא מותקנת. התוכנה מותקנת רק באתר הספק, וקבלת שירותיה היא דרך רשת תקשורת, בדרך כלל האינטרנט, כסוג של מחשוב ענן. דוגמה לכך היא מערכת ניהול קשרי לקוחות של חברת Salesforce.com.
  • פיתוח של רכיבי תוכנה, שאינם נמכרים לצרכן הסופי, אלא למפתחי תוכנה המשלבים רכיבים אלה בתוכנה שהם מפתחים.
  • שירותי ייעוץ: מומחי בית התוכנה מספקים שירותי ייעוץ בתחום התמחותם, לגופי פיתוח תוכנה הזקוקים למומחיות זו. הרחבה של פעילות זו היא אספקה של כוח אדם בתחום המחשוב לארגונים שונים, פעילות שבה בית התוכנה פועל במידה רבה כקבלן כוח אדם. סעיף 13א לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם מחריג פעילות זו מחלק מהוראותיו של חוק זה.

שילוב תוכנה וחומרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברת תוכנה עוסקת בדרך כלל בפיתוח ובמכירה של תוכנה בלבד, להתקנה על חומרה קיימת של המשתמש או על חומרה ייעודית (שרת) לתוכנה זו, שאותה מספק יצרן חומרה.

יצרני חומרה משלבים לפעמים בפעילותם גם ייצור תוכנה. חברת IBM למשל, מלווה את ייצור מחשבי המיינפריים שלה בפיתוח תוכנה (מערכות הפעלה ויישומים) למחשבים אלה. בייצור מחשבי IBM PC, לעומת זאת, הסתפקה החברה בייצור החומרה בלבד.

לעיתים יצרני תוכנה עוברים גם לייצור חומרה ייעודית לתוכנה שלהם. דומה לכך היא מכונת אקסאדאטה (Oracle Exadata) של חברת התוכנה אורקל, שמשמשת להרצה אופטימלית של בסיס הנתונים אורקל.

מרכיבים מקצועיים של בית תוכנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית תוכנה כולל את המרכיבים המקצועיים הבאים:

בית תוכנה גדול יכיל את כל המרכיבים הללו, ואילו בית תוכנה קטן יממש פונקציות מסוימות באמצעות מיקור חוץ

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בית תוכנה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]