בית פשיסחה

בית הכנסת של החסידות בפשיסחה. כיום

בית פשיסחה הוא שם כולל לחסידויות רבות בפולין שאדמו"ריהם היו תלמידי וצאצאי אדמו"רי פשיסחה. האדמו"ר הראשון היה רבי יעקב יצחק מפשיסחה, "היהודי הקדוש". רבי יעקב יצחק היה תלמידו של יעקב יצחק הורוביץ, "החוזה מלובלין". ממשיכי דרכו היו תלמידו רבי שמחה בונים מפשיסחה שהרחיב את החסידות ופיתח אותה, ובנו של רבי יעקב יצחק, רבי ירחמיאל מפשיסחא. רוב אדמו"רי פולין היו תלמידי היהודי הקדוש ורבי שמחה בונים, כך שיטת פשיסחה הייתה השיטה המרכזית בחסידות פולין.

רקע

היהודי הקדוש מפשיסחא היה בחיר תלמידיו של החוזה מלובלין. חצר לובלין הייתה חצר עממית, שקירבה את פשוטי העם ותלמידי החכמים במידה שווה, ללא הפרשי מעמדות. הלמדנים ותלמידי החכמים לא מצאו את מקומם בחסידות עממית זו, והם תבעו הנהגה למדנית, שתכבד ותתאים את עצמה להם ולמעמדם, ותורה דרך בעבודת השם בהתאם לחריפות מוחם. החוזה מלובלין, שידע את המצב, מינה את היהודי הקדוש לעמוד בראש חבורה זו, ולהורות את דרכם בעבודת השם.

לאחר תקופה מסוימת, לאחר ההצלחה של חסידות פשיסחא והנהירה ההמונית, ולאחר שחצר חסידות לובלין החלה להתרוקן, היו מראשי חסידות לובלין שחששו לכבודו של הרבי. אלו ניסו לשכנע את הרבי, כי רבי יעקב יצחק מפשיסחא מורד בו ומנהיג עדה עצמאית שאינה כפופה לחסידות לובלין. החוזה מלובלין סירב לקבל את הלשון הרע, אך מעשיהן של אלו גררו התרחקות בין החצרות, ול"קפידא" מסוימת של החוזה מלובלין על תלמידו היהודי הקדוש.

לאחר פטירת היהודי הקדוש בחיי רבו החוזה מלובלין, מילא את מקומו רבי שמחה בונים שפתח בית מדרש נפרד, ואילו בנו רבי ירחמיאל, שהיה שען, סירב לקבל את האדמו"רות, ורק לאחר 14 שנה מפטירת אביו, החל לכהן באדמו"רות בבית מדרשו של אביו. תחת הנהגתו של רבי שמחה בונים, הקצינה השקפת חסידות פשיסחה שכבר הפכה לחצר עצמאית לחלוטין, ואדמו"רים רבים, בהם תלמידי החוזה מלובלין, רצו להחרים את החצר. בין המתנגדים הגדולים היו הרב מאיר מאפטא, הרב נפתלי צבי מרופשיץ, הרב צבי הירש מזידיטשוב, הרב יוסף מיאריטשוב, הרב משה אליקים בריעה הופשטיין מקוז'ניץ.

האירוע שתואר כמכריע במאבק שבין בית פשיסחא לתלמידי החוזה אירע בשלהי שנת תקפ"א, אז נערכה חתונת נכדו של "הרב מאפטא", זקן האדמו"רים. מסורת שהועלתה על הכתב כשמונים שנה לאחר מעשה בספר של אהרן מרקוס התפתחה החל משנה זו במהירות לסיפור מפורט על ניסיון החרמה של בית פשיסחא, המכונה "החתונה הגדולה באוסטילה". גלמן רואה בסיפור בעיקר ביטוי להלכי רוחם של המספרים – המתנגדים לפשיסחה וחסידי השושלת, וגם מספרים חוץ-חסידיים המתרפקים על ספרות החסידים. ניסיון תלמידי החוזה מלובלין להחרים את רבי שמחה בונים הגיע לפתחו של הרב מאפטא במעמד החתונה. רבי שמחה בונים שלח כמה מתלמידיו לייצג את שיטתו, בהם רבי יצחק מאיר אלתר (לימים האדמו"ר מגור); שרגא פייבל מגריצא (לימים הממשיך בבית וורקא), אלכסנדר זושא מפלוצק, יששכר בער הורוביץ מוורשה, מצאצאי רבי שמעלקע מניקלשבורג וחתן תמר'ל ברגסון, ואליעזר בער מטומשוב/גרבוביץ.

המסורת הראשונית שהועלתה על הכתבה קושרת את פתרון המחלוקת בדבריו של רבי יצחק מאיר במעמד החתונה; לפי מסורות אחרות, רבי ירחמיאל רבינוביץ', בנו של היהודי הקדוש שהתגורר אף הוא בפשיסחה והנהיג חצר קטנה, אמר שאביו ראה ברבי שמחה בונים ממשיכו האמיתי.

השקפת פשיסחה

החסידות חרתה על דגלה את החתירה המתמדת אל האמת, יחד עם סלידה עמוקה מהשקר. לפיכך, אל לו לאדם להחזיק עצמו בדרגות רוחניות נעלות, אלא אם כן הוא יודע היטב כי הוא נמצא בהן.^{[דרוש מקור]}

הסלידה מהשקר הביאה את החסידים לעיתים לעשות מעשים קיצוניים נגד כל אדם בו חשדו למתחזה ושקרן - אחד המציג את עצמו כצדיק. לפיכך, לא מיהרו החסידים לקבל על עצמם מרות והנהגה של אדמו"ר, אלא אם כן בדקוהו בשבע עיניים. שמם של חסידי פשיסחה יצא בעולם וחסידויות אחרות הביעו מורת רוח על מעשיהם הקיצוניים.^{[דרוש מקור]}

ממשיכי הדרך

לאחר פטירתו של רבי שמחה בונים מפשיסחה בי"ב באלול ה'תקפ"ז התפצלה החסידות. רוב החסידים נותרו בפשיסחא והכתירו את בנו של רבי שמחה בונים,ובראשם רבי יצחק מוורקא ורבי יעקב אריה מרדזימין ורבי זושא מפלוצק את הנהגתו של בנו של רבי שמחה בונים, רבי אברהם משה, שהיה צעיר לימים. הוא נפטר לאחר שנתיים ומילא את מקומו רבי יצחק מוורקא שהקים את חסידות וורקא. קבוצה שנייה ובראשם רבי יצחק מאיר אלתר הלכו אחרי רבי מנחם מנדל מקוצק אשר העלה את החסידות לדרגת חריפות קיצונית ביותר ומיוחד רק לבני עליה.

מחסידות וורקא השתלשלו חסידות אלכסנדר, חסידות אמשינוב, חסידות סטריקוב, חסידות ראדזימין, חסידות סקרנביץ. במהלך השנים חלק מחצרות וורקא הושפעו גם מחסידות קוצק. מחסידות קוצק השתלשלו חצרות רבות, ביניהן חסידות גור, חסידות טשכנוב, חסידות סוכטשוב, חסידות גוסטינין וחסידות פילץ. כמו כן, מקוצק פרש רבי מרדכי יוסף ליינר שפתח את חסידות איזביצה, ממנה השתלשלה חסידות ראדזין, וכן תלמידו של רבי מרדכי יוסף, רבי לייב איגר פתח חצר בלובלין.

14 שנים לאחר פטירת היהודי הקדוש החל לכהן גם בנו רבי ירחמיאל מפשיסחא ובהמשך גם בן נוסף, רבי יהושע מזליחוב-פוריסוב ממנו יצאה שושלת פוריסוב. בנו הצעיר של היהודי הקדוש, רבי נחמיה נולד בזקנותו של אביו וגדל אצל אחיו רבי ירחמיאל. בגיל 20 החל לכהן באדמו"רות בביכוב.

שושלת היהודי הקדוש

רבי ירחמיאל מפשיסחא

רבי ירחמיאל החל לכהן באדמו"רות ארבע עשרה שנה לאחר פטירת אביו. רוב חסידי אביו הלכו לתלמידו רבי שמחה בונים. בחיי אביו היה שען. היה חברו של רבי ישכר בר מרדושיץ. ברבות הימים התפרסם ונחשב לאחד מגדולי הצדיקים בדורו.

אחרי פטירתו כיהנו בניו רבי נתן דוד משידלובצא ממנו יצאה שושלת ביאלא ורבי יעקב יצחק (ר' איטשה). חתניו היו רבי אלימלך שפירא מגרודז'יסק והרב צבי רפפורט מדובנקא.

רבי נתן דוד (תשרי תקע"ד - ז' בחשוון תרכ"ו) היה תלמידם של אביו ושל רבי ישכר בר מרדושיץ. גם אחר כהונתו כאדמו"ר נסע לרבי חיים מאיר יחיאל שפירא ממוגלינצא, לרבי חיים הלברשטאם מצאנז ולרבי ישראל פרידמן מרוז'ין. היה מפורסם כבעל מופת. חלק מחסידי רבו מרדושיץ הפכו לחסידיו.

צאצאי רבי נתן דוד היו;

• רבי צמח ברוך משידלובצא (תקצ"ו - י"ט באדר תרנ"ב), תלמידו של רבי חיים הלברשטאם וחתנו של רבי אלעזר מקוז'ניץ. כאביו התפרסם במופתיו. היה מאחר בתפילת שחרית לעיתים עד סמוך לשקיעה.
• רבי פנחס מקינצק (Końskie) (בערך תקצ"ז -כ"ב באלול תרס"א). היה חתנו של הרב משה נפתלי קצנלבויגן אב"ד טארניגראד. חסידו נמנו באלפים ביניהם היו אדמו"רים. חתנו היו רבי חיים ירחמיאל מזוואלין ורבי שלמה זלמן מטומשוב. היה מאחר בתפילותיו והיה מתפלל ערבית במוצאי שבת לעת ערב ועושה הבדלה ביום ראשון. רבי יואב יהושע וינגרטן התנגד לו בשל איחוריו המופלגים אך לבסוף הסיר את התנגדותו לאחר שאחיו של רבי פנחס, רבי יצחק יעקב נפגש עמו ושכנעו. דברי תורתו נדפסו בקונטרס "תפארת בנים".
• רבי שרגא יאיר מביאלברזיג (Białobrzegi) (תקצ"ט - י"ג בסיוון תרע"ב). חתנו של רבי שמלקע מסאסוב. כיהן בניישטאט, בביאלברזיג ובראדום. אף לו היו חסידים רבים ביניהם אדמו"רים. חיבר ספר בשם "ארון עדות" על התורה ועל המועדים. חתניו, בעלי בתו חיה חאשא, היו (בזיווג ראשון-) אחיינו רבי חיים אלעזר שפירא ממונקאטש, ו (בזיווג שני-) רבי חיים מאנטניא, ואחיינו רבי יוסף אליעזר מראדום.
  • בנו היה רבי נתן דוד (- כ"ד בשבט תרע"ט) שכיהן כאדמו"ר ורב בשידלובצא. התעוור בזקנותו והיה לומד בעל פה. נודע בכישרונו המוזיקלי והלחין ניגוני חסידים.
    • בנו היה רבי חיים ישראל שלום (תרנ"ט - תש"ב) חתן בזיווג ראשון של הרב משה בצלאל אלתר. מילא את מקום אביו בשידלובצא. נרצח בשואה.
• רבי יצחק יעקב רבינוביץ מביאלה, אבי חסידות ביאלה. החל להנהיג עדה רק שבע שנים לאחר פטירת אביו, לאחר שנפטר חמיו, רבי יהושע מאוסטרובה בכ"ח בניסן תרל"ג.

צאצאי רבי צמח משידלובצא בנו של רבי נתן דוד היו;

• רבי יצחק שמחה מאפטא.
• משה חיים, עיגן את אשתו ינטה, בתו של רבי יהושע רוזנפלד מקמינקא.
• רבי עוזר אברהם יוסף מראקוב (Raków) (-כ"ד באייר תרפ"ה). כיהן בראקוב ולאחר מכן בקילץ.
  • רבי צמח ממלא מקום אביו.
• רבי נתן דוד משידלובצא (תרל"א - י"ד באדר תרצ"א). היה חסיד של דודו רבי שרגא יאיר. לאחר פטירת אביו החל לכהן כאדמו"ר.
• רבי צבי מנחם מוורשה. בשנת תרפ"ח החל לכהן כאדמו"ר. נרצח בשואה.
• רבי מאיר ישראל מפיאסצנא (-תרפ"ו). חתנו של הרב נח מפיסצנה. בשנת תר"ע החל לכהן כאדמו"ר.
  • רבי צמח ממלא מקום אביו. לאחר פטירת דודו רבי נתן דוד עבד לשידלובצא. נרצח בשואה.

צאצאי רב פנחס מקינצק בנו של רבי נתן דוד היו;

• רבי יוסף אליעזר מראדום (ט' בתשרי תש"ג). חתן דודו רבי שרגא יאיר. כיהן כרב בווחנצק, ווירז'בניק ובראדום שם החל להתנהג באדמו"רות. נרצח בשואה עם כל משפחתו.
• רבי אלימלך יעקב יצחק מסוכדניוב (Suchedniów) (-כ"ב באלול תרצ"ח). (היה חתנו של רבי הלל מרדושיץ) ובזיווג שני של גיסו רבי אליעזר דוד מרדושיץ. בשנת תרס"ז החל לכהן ברבנות בסוכדניוב. במלחמת העולם הראשונה עבר לקילץ.
  • רבי יוסף ברוך מקילץ. חתן הרב ישראל אשכנזי מסאבין חתנו של רבי אורי יהושע מפוריסוב. היה תלמידו של סב אשתו רבי אורי יהושע. מילא את מקום אביו. נרצח בטרבלינקה.
  • רבי נתן דוד. החל לכהן אחר פטירת אביו. נרצח בשואה.
  • חתנו רבי חיים יהודה שיינפלד (י"ג באלול תשכ"ח). לפני המלחמה היגר לאנגליה שם כיהן כאדמו"ר מקילץ. בסוף ימיו עבר לישראל.
  • חתנו קרוב משפחתו רבי אהרן נתן דוד רבינוביץ מלענשטנע (נכדו של רבי יצחק יעקב מביאלה). משנת תרצ"ג כיהן בלברטוב. נרצח בשואה.
• רבי נתן דוד מקינצק. חתנו היה קרובו, רבי יהושע אשר בן רבי מאיר שלום מקאלושין.
• רבי חיים שרגא מוונחצק. חתנו של אחיו רבי יוסף. כיהן כרב בווחנצק לאחר שאחיו עזבה.

רבי יעקב יצחק בנו של רבי ירחמיאל

רבי יעקב יצחק בנו של רבי ירחמיאל כיהן אף הוא כאדמו"ר. היה חתנו של רבי דב שפירא מטלוסט. אחריו כיהן בנו רבי ירחמיאל יהודה מאיר (-כ"ב בסיוון תרנ"ז) שהיה מפורסם בחומרותיו הגדולות ובאיחוריו בזמני התפילה. היה מבדיל ביום שלישי, וצם יומיים ביום כיפור. היה חתנו של רבי יעקב דוד מאמשינוב וחותנו של גיסו רבי ישעיהו מפשיסחא. אחרי רבי מאיר כיהן חתנו רבי ישראל אהרן פדובה מאופטושנה (Opoczno). היה צאצא משושלת נישכיז. כיהן בפשיסחא ובאופוטושנה. נפטר מפציעותיו בפוגרומים בשנת תרע"ה. את מקומו מילא בנו רבי יצחק מרדכי שפירא-קצנלבויגן. נולד בפשיסחא בשנת תרמ"ד. כיהן כרבה של אופוטשנה ואחרי פטירת אביו גם כאדמו"ר. חיבר ספרים בשם "אילנא דחיי" ו"אור הנר". בשנת תש"ב כשלקחוהו הנאצים למחנות, כיבדוהו יהודי העיירה לעלות ראשון לרכבת, דבר זה העלה את חמתם של הנאצים וירו בו, באמו ובילדיו.

בן נוסף של רבי ישראל אהרן היה רבי יעקב שמעון פאדובה. נולד בשנת תרמ"ה. נפטר בגטו לודז' בכ"ג באדר תש"א. כיהן בחיי אביו בקאלושיק הסמוכה ללודז' ואחר בלודז' בשם האדמו"ר מקאלושיק. שלח את רוב ילדיו בשנת תרפ"ה לכפר חסידים. בנו רבי ישראל אהרן (תרע"ו-תש"ד) היה חתנו של האדמו"ר העקדת יצחק מאלכסנדר. נרצח בשואה לאחר שסירב לקצץ את זקנו.

רבי יחיאל ישעיהו נכדו של רבי ירחמיאל

רבי יחיאל ישעיהו רפפורט (תרכ"א -א' בתשרי תר"ס) בן הרב צבי רפפורט מדובנקא חתנו של רבי ירחמיאל, החל לכהן כאדמו"ר בראווה לאחר פטירת בן דודו רבי צמח משידלובצא. היה תלמידם של רבי אברהם יששכר בער רבינוביץ ושל רבי אלימלך שפירא מגרודז'יסק. בנו וממלא מקומו היה רבי ירחמיאל משה נח (תר"מ - בערך ת"ש) חתנו של רבי משה אלימלך רבינוביץ (בנו של רבי אברהם יששכר בער מראדומסק).

רבי יהושע אשר מפוריסוב

ערך מורחב – חסידות פוריסוב

רבי יהושע אשר (תקס"ד - כ"ה באייר תרכ"ב) בנו השני של היהודי הקדוש החל אף הוא לכהן באדמו"רות לאחר פטירת אביו. כיהן כרב בזליחוב ובפוריסוב. חסידיו היו מועטים. שלושה מבניו שימשו כאדמו"רים.

רבי נחמיה מביכוב

רבי נחמיה (תקס"ח - י"ט בתשרי תרי"ג) בנו הצעיר של היהודי הקדוש. התייתם בילדותו וגדל אצל אחיו רבי ירחמיאל. היה חסידו של רבי ישראל פרידמן מרוז'ין. בשנת תקפ"ט החל לשמש כאדמו"ר בביכוב (מחוז לובלין). תורתו ומעשיות עליו הודפסו בספר "מעשי נחמיה".

בנו של רבי נחמיה, רבי יעקב יצחק החל לשמש באדמו"רות אחר פטירת אביו אך נפטר לאחר מעט שנים. אחיו רבי חיים גדליהו (תקצ"ג - ז' באייר תרס"ד) מילא את מקומו. היה חתנו של רבי אלימלך טארים בנו של רבי נתן לייב, בנו של רבי מנחם מנדל מרימנוב. חסידיו היו מרובים. לאחר פטירתו כיהנו בניו רבי נתן באיזביצה ורבי נחמיה בחלם.

ספרי חסידות פשיסחה

• "היהודי הקדוש" על התורה ומועדים.
• "תפארת היהודי" ו"נפלאות היהודי" - תורות וסיפורים על היהודי הקדוש מפשיסחה מאת יועץ קים קדיש ראקאץ.
• "קול שמחה" - מאת רבי שמחה בונים מפשיסחה

ספרי תולדות ימי חסידות פשיסחה

• "מאיר עיני הגולה"
• "תפארת ישראל"
• "עשר זכיות" - "עשר נפלאות"
• "שלשה ספרים"
• "בין לובלין לפשיסחה"
• "תפארת אבות" - הוצאת ביאלה בני ברק.

לקריאה נוספת

• יצחק אלפסי, החסידות, תל אביב: הוצאת מעריב, 1977, עמ' 138–143.

קישורים חיצוניים

• צבי מאיר רבינוביץ, השירה העברית בחסידות פשיסחה וקוצק, הצופה, 27 בפברואר 1942