בית עיריית תל אביב-יפו
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
בניין עירייה  |
| שימוש | בית עירייה |
| כתובת | רחוב אבן גבירול 69 |
| מיקום |
 תל אביב-יפו |
| מדינה |
 ישראל |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | 1956–1966 (כ־10 שנים) |
| תאריך פתיחה רשמי |
1966 |
| אדריכל | מנחם כהן |
| סגנון אדריכלי |
ברוטליזם |
| מידות | |
| גובה |
62 מ' |
| שטח | 27,000 מ"ר |
| קואורדינטות | 32°04′55″N 34°46′50″E / 32.0819°N 34.7806°E |
|
(למפת תל אביב רגילה)   בית עיריית תל אביב-יפו  | |
  | |
בית עיריית תל אביב-יפו הוא משכנה של עיריית תל אביב-יפו הנמצא בכיכר רבין (רחוב אבן גבירול 69) ויוצר את הדופן הראשית שלה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המבנה תוכנן על ידי האדריכל מנחם כהן, שזכה במפתיע בתכנונו בשנות ה-50, בהיותו בן 26 בלבד. הוא תוכנן בסגנון הברוטליסטי אשר אפיין את הבנייה באותן השנים. גובה הבניין 62 מטרים, כאשר גגו הראשי מגיע לגובה 54.74 מטרים. בבניין 720 חלונות ושטחו הבנוי הוא כ-27,000 מ"ר. הקמת הבניין מומנה על ידי חברת וולפסון קלור מאיר, שקיבלה דמי שכירות מהעירייה.
חזית הבניין הראשית פונה אל כיכר רבין, הכיכר החשובה בתל אביב. הכיכר מהווה מוקד לאירועים, עצרות, הפגנות, פסטיבלים וחגיגות, להם מהווה תמיד בניין העירייה רקע. ברחבת בית העירייה בנויה במה מוגבהת הפונה לכיוון מרכז הכיכר. בעת אירועים והפגנות נוהגים אישים ופוליטיקאים לנאום מעל גבי הרחבה. על פי התוכנית המקורית, הכניסה לבניין נועדה להיות מכיוון הכיכר, לאחר עלייה במדרגות הרחבות וחציית הבימה המוגבהת. הכניסה המונומנטלית הפונה לכיכר אינה בשימוש כיום, בין השאר בגלל בעיות גישה לנכים, והכניסה לציבור הרחב היא כניסה צדדית במפלס רחוב אבן-גבירול.
בתחילת המאה ה-21 התגלו ליקויי בטיחות במבנה, ועקב כך הוסרה בשנת 2004 רשת הבטון משני צדיו. לאחר מכן החלה להתגבש תוכנית כוללת לשיפוצו והרחבתו, ובשנת 2012 עבר שיפוץ כולל.
בעשור הראשון של המאה ה-21 נבחנו אפשרויות להוסיף לבניין קומות נוספות, ומערכת קולטים סולארים שיפיקו אנרגיה בבניין[1]. כמו כן, נבחנה אפשרות לשיפוץ של המבנים המקיפים את הכיכר והסדרת חזית מסחרית בעיצוב אחיד מתחתם. שיפוץ נוסף שנבחן היה לרחבת הכיכר, ואף נבחנה האפשרות להקים מתחתיה חניון תת-קרקעי. לבסוף הסתיים השיפוץ בשנת 2014 והוא כלל הקמת מערכת תאורה צבעונית על חזית הבניין לכיוון כיכר רבין, שלדברי העירייה "משמשת להעברת מסרים מהעירייה לתושבים ולהעניק לציבור חוויה אסתטית ואינטראקטיבית". בין השאר שימשה מערכת התאורה במקרים הבאים[2]:
- 2015
- נובמבר - דגל צרפת - בעקבות פיגועי נובמבר 2015 בפריז
- נובמבר - דגל ישראל - בעקבות שני פיגועים נגד ישראלים שהתרחשו ב-19 לחודש זה[3]
- 2017
- אפריל - דגל רוסיה - בעקבות הפיגוע ברכבת התחתית של סנקט פטרבורג
- מאי - דגל בריטניה - בעקבות הפיגוע במנצ'סטר ארנה
- מאי - דגל מצרים - בעקבות פיגוע הירי באל-מניא
- אוגוסט - דגל ספרד - בעקבות פיגועי הדריסה בקטלוניה
- אוקטובר - דגל ארצות הברית - בעקבות הטבח בסטריפ של לאס וגאס
- 2018
- אוגוסט - דגל איטליה - בעקבות קריסת גשר מוראנדי
- אוגוסט - דגל הדרוזים - בעקבות מחאה נגד חוק הלאום
- נובמבר - דגל פולין - לכבוד 100 שנות עצמאות פולין[4]
- 2019
- אפריל - דגל סרי לנקה - בעקבות הפיגועים בסרי לנקה[5]
- נובמבר - תאורה בצבע אדום - כמחאה נגד אלימות נגד נשים[6]
- 2020
- דגלי סין, איטליה, בריטניה, וארצות הברית - בעקבות מגפת הקורונה
- אפריל - כיתוב הוקרה לבני ברק בעקבות מגפת הקורונה[7]
- אוגוסט - דגל לבנון - בעקבות הפיצוץ בנמל ביירות[8]
- אוגוסט - דגל איחוד האמירויות הערביות - בעקבות ההכרזה על הסכם איחוד האימרויות-ישראל[9].
- 2022
- פברואר - דגל אוקראינה - בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה
- ספטמבר - דגל בריטניה עקב מות המלכה אליזבת השנייה
הבניין הראשון והשני[עריכת קוד מקור | עריכה]
בית העירייה הנוכחי הוא המבנה השלישי של עיריית תל אביב. בראשונה שכנה עיריית תל אביב ב"בית הוועד" שהיה מבנה בן 3 קומות הצמוד למגדל מים בשדרות רוטשילד. בשנת 1925, עברה העירייה למשכן חדש בבית א. סקורה, מבנה בכיכר ביאליק, שבמקור נועד לשמש כבית מלון, ומשרדי העירייה שכנו גם במבנים סמוכים אליו.
במשך השנים 1965–1966 עברה עיריית תל אביב למיקומה הנוכחי בכיכר רבין (אז "כיכר מלכי ישראל").
מבחר תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
האדריכל מנחם כהן בחזית הבניין לאחר חידוש החזית, 2014 -
בניין העירייה כפי שנראה לפני שיפוצו, יוני 2005 -
בניין עיריית תל אביב-יפו בלילה, ספטמבר 2009 -
בניין העירייה מוקרן בצבעי היוניון ג'ק לאחר הפיגוע במנצ'סטר ארנה (2017) -
בניין העירייה מלמעלה, 2008 -
בניין העירייה ביום העצמאות ה-60 למדינת ישראל -
בניין עיריית תל אביב מואר בצבעי דגל לבנון לאות הזדהות עם קורבנות הפיצוץ בנמל ביירות, אוגוסט 2020 -
.jpg)
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עידו רוזן. Tel Aviv Storeys: רבי קומות וגיבורות במטרופולין תל אביב. גחליליות: כתב עת לקולנוע וטלוויזיה (1). תל אביב: רסלינג, 2018.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מיכאל יעקובסון, מה הייתה העבודה הראשונה שלך כאדריכל?, באתר Xnet, 7 ביוני 2011
אסתר זנדברג, מה חושב האדריכל מנחם כהן על הבניין החשוב ביותר שתיכנן, באתר הארץ, 9 ביולי 2014
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ שי פאוזנר, עיריית ת"א תעבור שיפוץ שיכלול שתי קומות חדשות, באתר ynet, 19 בדצמבר 2007
- ^ איתי בלומנטל, לא רק דגל לבנון: מתי עוד הואר בניין עיריית תל אביב?, באתר ynet, 6 באוגוסט 2020
- ^ משה כהן, אחרי פיגוע הדקירה הרצחני בתל אביב: בניין העירייה הואר בדגל ישראל, באתר מעריב אונליין, 19 בנובמבר 2015
- ^ משה כהן, לרגל חגיגות ה-100 לעצמאות: בניין עיריית ת"א הואר בדגל פולין, באתר מעריב אונליין, 10 בנובמבר 2018
- ^
בעקבות האסון: דגל סרי לנקה בבניין עיריית תל אביב, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 0:33)
- ^ דנה ירקצי, מחיפה ועד אילת: מבנים נצבעו באדום כחלק מהמאבק באלימות נגד נשים, באתר וואלה!, 24 בנובמבר 2019
- ^ יאיר טוקר, בניין עיריית תל אביב הואר: "אוהבים את בני ברק", באתר כיכר השבת, 6 באפריל 2020
- ^ איתי בלומנטל, בניין עיריית תל אביב הואר בדגל לבנון: "ליבנו עם העם הלבנוני", 6 באוגוסט 2020
- ^ חדשות כיפה, דגל איחוד האמירויות ודגל ישראל על בניין עיריית תל אביב, באתר כיפה, 13 באוגוסט, 2020 21:54
 (1) האנדרטה לזכר יצחק רבין - במקום הירצחו. (2) האנדרטה לשואה והתקומה שיצר יגאל תומרקין (3) קולנוע גת |